|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יומן הריון (חצי הריון...)
|
אישי החמוד מגיע ממשפחה זכרית ענפה - והייתי בטוחה שהוא ידביק גם אותי, אבל לא - הוא החליט על בת, וזה מאוד הפתיע את כולנו, במיוחד את אימי ואת אימו...
|
|
החמדמדית היא זו שאוהבת שוקולד, לא אני... [צילום אילוסטרציה: יח"צ]
|
|
|
|
|
פתאום החלטתי במחצית ההריון (שבוע 25+5 אבל מי סופר...), שעליי לתעד את מה שעובר עליי, כי הרי יש בי איזה שבר פולני כלשהו בתוכי - ולכן עליי לשתף את כולם בטרדות היומיומיות שלי, כי למה שאסבול לבד?!
אז בואו נעשה תקציר של מה שהיה לנו עד עכשיו (שלא תפספסו שום חלק חשוב בהריון שלי ושלכם) - החלק הראשון היה הלהיכנס להריון, עכשיו - אני לא רוצה שקטינים לא יוכלו לקרוא את היומן הזה, כי הרי גם להם מגיע לסבול, לכן לא אכתוב על התהליך במלואו, אלא רק שהתפללנו רבות לאלוהי החסידות שימצא חסידה חצי לבנה וחצי מוקה (כמו ג'ניפר לופז, כן?) ושתכניס לי לבטן עובר חמדמד (כן, עובר ולא חסידה, יהיה לי מאוד קשה להסביר לאימא שלי ולחמותי למה יש לי בעל כנף בבטן). בעצם במקרה שלנו, עוברית חמדמדית! ולא, אני לא קופצת עכשיו נושא, כי על זה באמת רציתי לדבר אתכם, על מין! העובר. מין העובר...
עוד לפני שגילינו שאנחנו בהריון (בעצם עוד לפני שהתחתנו) ידעתי שיהיו לי רק בנים, כי בן אישי החמוד מגיע ממשפחה זכרית ענפה - והייתי בטוחה שהוא ידביק גם אותי, אבל לא - הוא החליט על בת (הרי זה הגבר שבוחר את המין, אנו הנשים נולדנו לשרת אותם, לנקות אחריהם ולגהץ להם את התחתונים), וזה מאוד הפתיע את כולנו, במיוחד את אימא שלי (שעל-פי כל הבדיקות שלה היה אמור לצאת בן (היא לא מדענית ולא עוסקת ברפואה, היא למדה הילינג וזה מספיק מדעי בשביל לקבוע עובדות בשטח) ואת אימא שלו ("את בטוחה שזאת בת?") אבל כבר התרגלנו לעובדת היותה בת (הרופא אפילו הראה לבן אישי על-ידי תקריב מאוד תקריבי שזאת בת - ובן אישי מאוד התחרט שהוא נאלץ לראות את זה, והתחזקה עמדתו לגבי השארתה בבית עד גיל 30, בלי לראות אור יום ושום זכר כלשהו. אנחנו עדיין מסתכלים אבל בכל אולטרסאונד שאין שם איזה בולבולון קטן שהתחבא (נו, אולי הוא ממש קטנצ'יק - בכל זאת, יהודי...).
ולמה בכלל החלטתי פתאום לכתוב את היומן? כי שושנה (זה השם שלה בתקופת ההריון, בסדר?) הפריעה לי לישון והתחלתי לדאוג לה, אז אכלתי שוקולד שתרגיש טוב (זה היא אוהבת שוקולד, לא אני...) ושוקולד זה מעורר, אז אני לא נרדמת, וכבר הצקתי לבן אישי - והוא עדיין נוחר, אז אני מציקה לכם, כי למה שאני אסבול לבד?!
לילה טוב וחלומות פז.
|
|
הכותבת היא אשת שיווק.
|
|
| תאריך:
|
01/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2013
|
|
גליה סגל-נוי
|
|
יומן הריון (חצי הריון...)
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דאגנית
|
1/08/13 20:43
|
|
|
|
2
|
|
רחלי86
|
15/08/13 15:54
|
|
|
נגיד בנק ישראל, חשוב להדגיש, איננו רק ממונה מידי חודש בחודשו על הריבית במשק, תפקידו מקביל לתפקיד של "מנצח בתזמורת", המנצח לא רק מניע את שרביטו המנצחים למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה. תפקידו גם לוודא שכל הנגנים מנגנים היטב והיצירה מוגשת לקהל כיאות . הנמשל-נגיד בנק ישראל לא רק אחראי למדיניות הפיסקאלית של הבנק הלאומי והריבית החודשית- כמו מנצח בתזמורת, הוא מפעיל את כל השחקנים האחרים במשק; משרדי הממשלה, הבנקים, החברות הכלכליות וכו'.
|
|
|
|
|
1. מה יש למעצמה הגדולה בעולם ולרעותה האירופית להשקיע זמן רב ומשאבים באחד הסכסוכים המינוריים והמתוחזקים ביותר בעולם? שלום, כאן ישראל. מסביבנו נרצחים סורים - יותר מ-100 אלף בשנתיים (כמה נהרגו ב-100 שנות סכסוך שלנו משני הצדדים, כולל מלחמות ישראל? הרבה פחות); במצרים לא שמעו על תומס פרידמן והחזירו תואֵם מובארק לשלטון שטובח בתומכי אלה שעד לא מכבר איישו את השלטון; בעירק רוצחים אלפים כדבר שבשיגרה, ועוד לא הזכרנו את לבנון, לוב, תוניסיה ועוד. גם באפריקה נטבחים מאות אלפים במלחמות השבטים והרודנים. אבל לארה"ב ולאירופה דחוף להשכין שלום אצלנו, יותר נכון למשכן את עתידנו על חשבון מה שהם רואים כשלום-שלום ולכו לעזאזל. האם ההבדל כרוך בעובדה שלערבים האחרים אין יהודים בצד השני? הם סתם טובחים את בני עמם.
|
|
|
|
|
לא אחת שומעים לחישות, לעתים קרובות גם קולות רמים, ברחובה של עיר כי העניים אשמים בעוניים. לא על "עניי-מידות", המאמינים כי הסתפקותם במועט ובפחות מן המועט מצרפת את נפשם והם בוחרים מדעת להשתחרר מכל תלות שאינה הכרחית בחומר לוחשים המלחשים, אלא על "עניי-גזירה" המורדים בחלקם ובחסרון הממעטת את דמותם בעיניהם הם ובעיני זולתם. ביטויי דוכן כגון "ילכו לעבוד, יחיו מיגיע כפיהם ולא מיגיע כף מעניקי צדקה או מקופת הציבור", נשמעים כאן ובכל איי הים עד שדומה כי בפסיקה "עניים אשמים בעוניים" יש יותר מהשקפת עולם כלכלית. ההסכמה הנפוצה לה היא זוכה, מעידה כי היא נתפסת כפסיקה אתית, כחריצת דין בזירת המוסר. גם העושר גם העוני אינם משמיים כי "הארץ נתן לבני אדם", והם, אם הם אחראים אחריות מוסרית לשלומם - עמלים, ואם הם מתרשלים מלראות בעמל ביטוי לאחריותם לחייהם ולחיי משפחותיהם - עצלים. יש סעיפים ותתי סעיפים לרוב לקביעה הכללית כי סוף דבר הרווחה והמצוקה הם תוצאה - או של קבלת עול מלכות האחריות האישית של האדם לגורלו או של התפרקות מאחריות זאת - ואם יש מודה כי החיים משופעים ביוצאים מן הכלל הזה, הם אינם יוצאים מן הכלל אלא כדי לאשר אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ראש השב"כ, יורם כהן, טוען ש-60% מטרוריסטים משוחררים שבים לטרור מבצעי. 1,150 משוחררי "עסקת ג'יבריל" (21.6.1985) הפכו לשדרה מרכזית של האינתיפאדה הראשונה. למעלה ממחצית 7,000 הטרוריסטים ששוחררו בעקבות "הסכמי אוסלו" השתלבו במנגנוני טרור פלשתינים ולקחו חלק באינתיפאדה השנייה.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
