|
נאחזים בסם "השלום" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ההתמכרות לסם "השלום" דומה להתמכרויות לסמים מסוכנים אחרים: איבוד שיקול הדעת, נכונות לשלם מחירים מופקעים, פגיעות חמורות בגוף המתמכר ובנפשו, קידום ענף הפיצוציות, תלות בסרסורים המפיצים את הסם והמשחקים בחיי המכורים. המכורים, החרדים מפני השד הדמוגרפי, נאחזים בסם "השלום" כטובע הנאחז בקש.
יש בין סרסורי סם "השלום" מי שהם מכורים בעצמם, ואפילו אינם מבינים את חומרת מעשיהם או מעשיהן. יש ביניהם המבינים היטב לאן מובילים מעשיהם, והם פושעים, שבבוא היום יועמדו לדין על פשעיהם ההרפתקניים.
אחד מתרגילי השיווק העיקריים של סרסורי סם "השלום" הוא הנימוק הדמוגרפי: אם לא נעשה "שלום", כלומר אם לא נסגיר את לב ארץ ישראל לאויב, צפוי רוב ערבי בין הירדן לבין הים, וכדי למנוע מצב זה, חובה להקים מדינה לאויב. יש בינינו מסוממים השומעים טיעון זה ואוטמים אוזניהם, כך שאינם שומעים את המשפט הבא: בעיית הפליטים הערביים תיפתר בתחומי המדינה הפלשתינית. התגלמות השקר ואחיזת העיניים מבית מדרשם של סרסורי סם "השלום".
"פתרון" זה אינו מקובל על מכחיש השואה מרמאללה שאינו מוותר - והעקביות שלו תיזקף לזכותו, בהבדל מ"מנהיגינו" הרופסים - על תביעת השיבה לכל חלקי הארץ, ולא רק ליהודה ולשומרון. ייתכן שדווקא עקשנותו תציל אותנו מעצמנו.
אבל, מה שחשוב יותר, "פתרון" זה משווק על-ידי סרסורי סם "השלום" כעטיפה מפתה, נוצצת ושקרית לסם המסוכן. הם אומרים, כאילו, שהסם איננו מסוכן: לא יהיה רוב ערבי בין הירדן לבין הים, כי בעיית הפליטים הערביים תיפתר בתחומי המדינה הפלשתינית. והיכן שוכנת אותה מדינה אם חלילה תקום? ניחשתם, בין הירדן לבין הים. כלומר: הקמת מדינה כזאת היא המרשם הבדוק ליצירת רוב ערבי בין הירדן לבין הים.
דווקא מנקודת ראותם של המצדדים במדינה פלשתינית ממערב לירדן, צריך להציב תנאי מוקדם וחד-משמעי: אף פליט ערבי לא יורשה להיכנס למקום כלשהו ממערב לירדן, ממזרח או ממערב ל"קו הירוק"! מי שאינו קובע תנאי זה, מוביל לרוב ערבי בין הירדן לבין הים, כלומר לחיסול מדינת ישראל. מי שרוצה שלום, חייב לעמוד על תנאי מוקדם זה. בעיית הפליטים הערביים תיפתר במקום אחר, ככל הנראה בעבר הירדן המזרחי, אך בשום אופן לא בארץ ישראל המערבית.