חוק הדיור הציבורי מתחיל להתממש

משך 15 שנה הצליחו ממשלות ישראל, הן אלה בעלות האוריינטציה הימנית והן אלה בעלות האוריינטציה השמאלנית, להקפיא את מימושו ותחולתו של חוק הדיור הציבורי שחוקק בשלהי 1998 ביוזמתו של רן כהן, שכיהן בתפקיד שר המסחר והתעשיה, סגן שר השיכון וחבר כנסת במשך 7 תקופות קדנציה רצופות בכנסת ישראל, החל בכנסת ה-11 וכלה בכנסת ה-17.

הקפאת חוק הדיור הציבורי שבשמו המלא קרוי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998, בוצע על-ידי תיקון בן שורה אחת, שהגדיר כי תחילתו של החוק תהיה בתאריך מסוים. כך הצליחו ממשלות ישראל, בעיקר באמצעות חקיקת חוקי ההסדרים השונים, שבהם נכלל בעיקר עניין תקציב המדינה ובתוכם נכללו הקפאות חוקים שונים שעשויים היו להטיל נטל כלכלי כבד על ממשלות ישראל, להקפיא גם את חוק הדיור הציבורי. חוק הדיור הציבורי הוקפא עד ל-1 בינואר 2013, כאשר בשל העובדה שהבחירות האחרונות לכנסת ה-19, התקיימו בתאריך 22.1.2013, לא נתן איש דעתו לכך, כי יש להאריך פעם נוספת את אי כניסת החוק לתוקף, כך שהוא נכנס לתוקף החל מה-1 בינואר 2013.

ממשלת ישראל החדשה בהנהגתם של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר האוצר, יאיר לפיד, שמה לה כנס ודגל את נושא הדיור כאחד מהנושאים הבוערים והמהותיים שעליה לטפל בהם, לאור מסקנות ועדת טרכטנברג ולאור המחאה החברתית שהתרגשה עלינו לפני שנתיים, שאחד מיסודותיה המהותיים, הינה העובדה שזוגות צעירים אינם מצליחים לרכוש דירה למגוריהם וכי נדרשים שנות עבודה רבות - כמעט עד לתקופת הפנסיה - עד שיוכל זוג צעיר בישראל (שהפך בינתיים לזוג זקן בישראל) לרכוש דירה מכספי עבודתו השוטפת ומחסכונות שצבר הוא, לצורך כך.

ראויים לשבח שרת המשפטים, ציפי לבני ואנשי מפלגת "ישראל ביתנו" שגילו רגישות אנושית לבעיות הדיור בישראל ומנעו, בקולותיהם שלהם, את תיקונו של חוק הדיור הציבורי, כפי שביקשה לשנות אותו, לאחרונה, הממשלה. שרת המשפטים, ציפי לבני, התנגדה - ובצדק - לכך, כי מכספי מכירת דירות המצויים במלאי של הדיור הציבורי, יממנו שכירתם של דירות למי שזכאים לדיור ציבורי. ציפי לבני עמדה - ובתוקף - על כך כי יתקיים עיקרון של "דירה תמורת דירה" וכי כל תמורה שתתקבל ממכירת דירה שתימכר מהמלאי של הדירות בדיור הציבורי, תשמש, אך ורק, לצורך רכישת דירה חלופית למאגר הדירות הציבורי.

כך גם נהגו אנשי "ישראל ביתנו" שחברו אל שרת המשפטים, בהצבעה שביקשה הממשלה לתקן את חוק הדיור הציבורי ולאפשר, בין היתר, לממן מכספי מכירת דירות ממלאי הדירות הציבוריות, גם שכירת דירות לזכאי הדיור הציבורי, במקום לממן בכספים אלה, רכישת דירות שיגדילו את מלאי הדירות הציבוריות.

ככל הנראה, נשכחה ממשלת ישראל מטרתו של חוק הדיור הציבורי אשר העיקרון המוביל על פיו הינו כמי שהוגדר כזכאי על-פי החוק, קרי, מי שמתגורר כדין או על-פי חוזה, תקופה של 5 שנים רצופות לפחות בדירה ציבורית ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו מהמועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים, ששווים עולה על 350 אלף שקלים, יוכל לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר במחיר ובתנאים שנקבעו בחוק הדיור הציבורי.

ממשלת ישראל התעלמה גם מהעובדה כי חוק הדיור הציבורי הינו - בפועל ולמעשה - חוק סוציאלי במהותו, כך שהחוק מאפשר במקרה של פטירת מי שהינו זכאי על פיו או אם הוא עבר להתגורר במוסד סיעודי, לדייר הממשיך שהינו בן זוגו של זכאי שכזה וכן ילדו נכדו, הוריהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו והתגורר עימו בדירה 3 שנים קודם פטירתו, לרכוש את הדירה הציבורית באותם תנאים שיכול היה לרכוש אותה, מי שהוגדר כזכאי בהתאם להוראות חוק הדיור הציבורי.

חוק הדיור הציבורי קובע גם, כי מוקמת קרן לדיור ציבורי שתנוהל במשרד השיכון וכי הכספים שהתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק הדיור הציבורי, יופקדו בקרן זו, לאחר שנוכו הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית כמוגדר בחוק.

החשוב מכל הינו הסעיף הקובע, כי כספי הקרן שהוקמה לדיור ציבורי, ישמשו להגדלת המלאי של דירות ציוריות בלבד ובכך גילה המחוקק את דעתו, שאין הוא מתכוון להקטין את מספר הדירות שתהיינה זמינות לזכאים על-פי חוק הדיור הציבורי, אלא היפוכם של דברים הוא הנכון - המחוקק מעוניין להגדיל ככל האפשר, את מספר הדירות הקיימות במאגר הדירות הציבוריות, בהתאם להוראות חוק הדיור הציבורי.

בימים הקרובים, אמורה להתברר בפני בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עתירתו של ח"כ אילן גילאון, שעתר נגד ממשלת ישראל, בדרישה לאכוף את הוראות חוק הדיור הציבורי על ממשלה ולאפשר לזכאים על-פי חוק זה לממש את זכאותם, ללא כל הפרעה.

חוק אינו בגדר של אות מתה ואם הוא מצוי בספר החוקים, מצווים אנו לפעול על-פי הוראותיו ואפילו הדבר אינו בראש סדר העדיפויות של ממשלה זו או אחרת. אם ירשו לעצמם מוסדות השלטון בישראל, לעשות פלסטר הוראות חוק ישים, באופן שהם יהפכו אותו לאות מתה או באופן שהם ימנעו את יישומו, בדרך זו או אחרת, הרי אל להם לצפות כי אזרחי המדינה יכבדו חוקים אחרים היקרים וחשובים להם.

חוק הוא חוק ואפילו אין הוא נוח לקברניטי המדינה, משיקול זה או אחר. ידוע הוא המשפט הלטיני לפיו: "החוק הוא קשה - אבל הוא חוק!". מן הראוי שמשפט זה יהבהב באור יקרות נגד עיניהם של ראש ממשלת ישראל ושר האוצר שלו והם ימנעו, בדרכים לאו דרכים, בכל הכבוד הראוי, להתחכם ולהפוך חוק חי ובועט לאות מתה, כפי שניסו לעשות במהלך שבוע זה ונכשלו, לחלוטין, תוך שחלק מהקואליציה מקרבת נגד עיניהם את המראה ומונעת מהם מלהפוך חוק תקף לאות מתה.