|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההנחיות של גרוניס נכונות ומוצדקות, אם כי הן מותירות כמה סימני שאלה משמעותיים. כדי שיהיה שינוי אמיתי, יש ליישם אותן בלא נכונות לפשרות
|
|
גרוניס. אין לו"ז ליישום [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
שמיעה רצופה של תיקים פליליים אינה בגדר עשיית טובה; זה קבוע בחוק. גם ההיגיון מחייב זאת, כפי שאמר בצדק הנשיא אשר גרוניס: זה מהיר יותר, זה יעיל יותר, זה הוגן יותר. אז למה זה לא קורה עד עכשיו? יש כל מיני תירוצים, אבל האמת היא שככה כולם התרגלו. זה מה שיקשה במיוחד על יישום הנחייתו הנכונה והנחוצה של גרוניס, כי קשה מאוד לשנות הרגלים. עורכי הדין יצעקו מרה: יש לנו הרבה דיונים מקבילים, נפסיד תיקים! התשובה צריכה להיות: אל תקחו יותר ממה שאתם יכולים לבלוע, אל תקחו יותר ממה שמאפשר לכם לתת ללקוחותיכם שירות מתאים. הפרקליטים יצעקו מצידם: לא נוכל לייצג את המדינה כמו שצריך! כאן תהיה התשובה כלפי המדינה: תדאגו לתקציבים מתאימים ו/או תצמצמו את מספר התיקים הפליליים. מה שחסר בהנחיות של גרוניס הוא יתר תקיפות כלפי השופטים. בעוד שלגבי ההליכים הוא נוקב בלוחות זמנים ברורים, המכניסים לסד של זמנים בעיקר את הצדדים, הרי שלגבי פסק דין הוא מסתפק באמירה כללית. פסקי הדין צריכים להינתן מהר ככל האפשר, ובין היתר - בשים לב להוראות החוק (30 יום מהסיכומים). כלומר: השופטים מתבקשים לקיים במידת האפשר את הוראות החוק. זה לא מכובד, זה נראה כמו התחמקות מאחריות. מה שעוד חסר בהנחיות הוא לוח זמנים ליישום. לא ברור מי צריך להתחיל ומתי, לא ברור על אלו תיקים תלויים ועומדים הן חלות. עוד לא ברור, מדוע גרוניס מחיל את ההנחיות בעיקר על בתי המשפט המחוזיים, כאשר גם בבתי משפט השלום יש לא מעט תיקים פליליים הנמשכים יותר מיום אחד. סימן שאלה נוסף הוא, מדוע לא מתחיל היישום בפיילוט - אפילו קצר-זמן. השורה התחתונה: ההנחיות נכונות ומוצדקות, ורק לפלא הוא שלא ניתנו ולא יושמו לפני שנים. המבחן הגדול, כמו תמיד, הוא ביישום התקיף שלהן, ללא נכונות לפשרות. |
| תאריך:
|
08/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
08/09/2013
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לול
|
9/09/13 06:22
|
|
|
|
2
|
|
לול
|
9/09/13 06:28
|
|
שאלת המסכות דורשת טיפול ברמה של פתולוגיה לאומית ולא בשאלות מתחכמות בתקשורת הכתובה. לדעתי, הבעיה העיקרית היא ההתנהלות של הציבור בישראל, שנמנע במשך שנים מלבוא ולקבל את הציוד אותו ביקשה הממשלה לחלק לו. אילו הגיע בזמן, היה מתברר כמה ערכות חסרות באמת, וניתן היה לפעול לתיקון המעוות מבעוד זמן, אילו היה בכך צורך.
|
|
|
|
|
מנהיג הלייבור, אד מיליבנד (יהודי), הוביל את מפלגתו בפרלמנט הבריטי, להתנגד לתקיפה בסוריה. היה זה מפגן של צביעות המאפינת את הלייבור. שרי הלייבור שהיו חברים בממשלתו של טוני בלייר, שהובילה את בריטניה למעורבות במלחמת עירק, עלו הפעם לנאום נגד המעורבות בסוריה.
|
|
|
|
|
למרבה הצער, קטטות בין תלמידים בבית הספר הינן מחזה נפוץ מאוד. המקרים הינם רבים, מגוונים וקשים. באחד המקרים ילד שבר אצבעות לאחת מבנות כיתתו, באמצעות טריקת הדלת על אצבעותיה. במקרה אחר, בעט ילד ב"נעלי פקקים" בראש חברתו לכיתה. תלמיד אחר נהג לסובב ידיים לתלמידות בכיתה, וגרם נכות 50% לאחת מבנות הכיתה.
|
|
|
|
|
הסיפור הבא אירע באמצע שנות ה- 90 של המאה הקודמת. בנימין נתניהו היה התקווה המרחפת של הליכוד לחזרתו לשלטון. בשלטון אחז אז בגאון יצחק רבין ("אני אנווט","אני אחליט", "אני" ו"אני"...) ועימו מפלגות העבודה , מר"צ וכמובן שס. מימין ייהום הסער - הימין עמד במתקפה על השלום ונתניהו הוביל את המתקפה. משה ארנס - מטפחו של נתניהו, כבר נחשב ל"סוס פוליטי מת", יצחק שמיר הפך להיסטוריה, דוד לוי פרש - נזרק לכלבים ואריאל שרון נשאר קטן וצעקני. ביבי נתניהו הצעיר וה"ירוק" כבר היה חנוט בחליפת "ראש הממשלה הבא" ואילו עוזריו הצעירים - שי בזק ואייל ארד, רק חנטו אותו בעניבה המתאימה. על תקן "ראש הממשלה הבא" הוא יצא לפגוש את מי שעתידים- עלולים להיות שותפיו לקואליציה - גועליציה. אחד מהם היה אדמו"ר צעיר עם חסידות לא קטנה אך בעיקר עצמאית שנעה כמו ירח סביב שלושת כוכבי הלכת החרדים - "אגודת ישראל", "דגל התורה" ושס. זו הייתה חסידות בלזא (בבחירות 1996 היא נחתה בסופו של דבר ב"יהדות התורה" - בקטע- קרע ה"מאחד" שבין אגו"י ל"דגל התורה") ואדמו"רה הצעיר היה ראשון המנהיגים החרדים שקיבלו את נתניהו לשיחה.
|
|
|
|
|
הדת היהודית: הדת שלנו היא יהדות. היהדות הייתה הדת המונותיאיסטית הראשונה הידועה לאדם. עם עשרת הדברות שאלוקים נתן לבני ישראל באמצעות משה, היהודים מחזיקים בבעלות זכויות יוצרים לזכויות אדם.
|
|
|
|
|
