אין גבול להגזמה

מתי המוסלמי יהיה בנאדם

זהו תרגום מילולי לכותרת מאמר של הסופר המרוקני סעיד נאשיד בעיתון "אלערב" (23.9.2013) היוצא לאור בלונדון. ממש בזו הלשון. הסופר מתאר במילים קשות את הכאוס השורר בעולם האיסלאמי, שבו נהרגים יומיום עשרות מתפללים במסגדים באפגניסטן, פקיסטן, עירק, סוריה, לבנון וסומליה והיכן לא?

הסופר ממשיך לשטוח את אמונתו כי המוסלמי יחזור להיות בנאדם, כשייפלו חגורות הנפץ וסכיני הדקירה, ויחלפו העננים הקודרים של האלימות שהשחירה את שמי המוסלמים; כשבמקום תרבות ההרג והמוות, יחושו המוסלמים את היופי האלוהי שבקרבנו וסביבנו ונשמע את קול האל בלחן המיתרים וברשרוש המים. רק אז יחזור המוסלמי להיות בנאדם. נאשיד ממשיך וכותב: "זה יקרה כשננגב מפני האל את הדמים שאנו שופכים בשמו. זה יהיה כשנתנער מן הבערות השולטת בנו זה מאות שנים. זה יהיה כשנכיר בחסד התבונה שהעניק לנו האל, וכשמוסלמי יחייך אל פני אחיו בן-האדם - תהא זהותו אשר תהא. רק אז נוכל להכריז כי המוסלמי חזר להיות בנאדם".

סוכה למהדרין בכוויית

עם חיילי ארה"ב השוהים בכוויית יש קצין דת לחיילים היהודים בשם דוד פרומר. פרומר דואג שהחיילים היהודיים יחגגו את חגיהם כהלכתם. לכן, הקים להם סוכה מפוארת על אדמת כוויית. כמו-כן, פרסם פרטים אודות הסוכה באתר "The Atlantic” וציין כי הסוכה מוקמת מדי שנה לחיילים היהודיים בכוויית, וכי הקמתה מתאפשרת בקלות, בשל שפע הדקלים והסכך על אדמת המדינה ובשל השקט והיציבות באיזור.

מהנדסים השתתפו בתכנונה ובהקמתה של הסוכה, וזאת על-מנת לוודא שהיא תעמוד בתנאי בטיחות במשך שמונת ימי החג. העיתונות הכווייתית סיקרה את האירוע.

מי נופל ומי שורד

בחלוף שלוש שנים מפרוץ "האביב הערבי", אפשר לזהות תופעה מעניינת האומרת דרשני. האביב הערבי, וליתר דיוק ההתקוממות, אירעה במדינות מהפכניות שבהן שלטו משטרים פוליטיים יותר פחות חברתיים, שהניפו סיסמאות אנטי-מערביות, אנטי-קולוניאליות, שנשאו בשורה של חירות, עצמאות, לאומיות וכבוד.

המשטר שסימל ערכים אלה יותר מכולם היה של סדאם חוסיין. זה התאפיין בעריצות מוגזמת שהביאה אסונות על עירק ועל מדינות ערביות אחרות. הוא גם היה ראשון המשטרים העריצים שנפלו, ובאופן משפיל, ובישר את נפילתם של משטרים הדומים לו. כך, הנשיא הלובי מועמר קדאפי ניבא את סופו המר בהשראת גורלו של סדאם, ובנאום שנשא בפסגה הערבית ב-2008 אמר: "כוח זר כובש מדינה ערבית ומוציא להורג בתלייה את מנהיגה. אנו רואים זאת וצוחקים. מנהיגות ערבית הובלה בשלמותה לחבל התלייה, ואנו תוהים: אולי תורך יגיע בפעם הבאה".

המשטרים המהפכניים הפוליטיים העריצים נופלים זה אחרי זה: בעירק, תוניסיה, לוב, מצרים, תימן, וגם המשטר בסוריה הוא בדרכו לאותה תהום. יחד עם זאת, אנו רואים שדווקא משטרים מלוכניים ומסורתיים, כמו סעודיה, ירדן, מרוקו, בחריין ונסיכויות המפרץ, שרדו את האביב הערבי ואינם נופלים. זאת, משום שהם חברתיים יותר מאשר פוליטיים. הם יודעים לחיות בדו-קיום בינם לבין עצמם, ואינם נוטרים איבה למערב. הם אינם הופכים אותו לאויב מדומה שיש להילחם בו על-מנת להצדיק את קיומם.


הגיע הזמן לספר את האמת

זה שלוש שנים שומעים ללא הרף את השקר הגדול ומאמינים לו. הכוונה היא לשקר על "כיכר אלתחריר" בקהיר שבה מפגינים כביכול שני מיליון איש ואפילו למעלה מכך.

ובכן, הגיע הזמן לספר את האמת.

גודלה של "כיכר אלתחריר" הוא 50 אלף מ"ר שהם 50 דונם. בעמידה צפופה ניתן לדחוס שלושה אנשים למטר אחד רבוע, כלומר בסך-הכל יכולים להיכנס לכיכר 150 אלף מפגינים. ואם נגזים קצת, נגיע ל-180 אלף. אך לא יותר. יתירה מזו, לא כל המפגינים עומדים בצפיפות. יש שמקימים אוהלים, ואפילו מותירים בתוך הכיכר נתיבי נסיעה פתוחים.

פסקי הלכה שונים ומשונים

בעולם המוסלמי קיימת השתוללות בתחום של הנפקת פסקי-הלכה - "פתווא". המצב החמיר עד כדי כך, ששלטונות סעודיה מרשים אך ורק לאנשי דת מומחים ומוכרים המועסקים במוסד להנפקת פסקי-הלכה לעשות כן.

הנהירה אחרי העיסוק במלאכה זו מוסברת בחיפוש מקורות פרנסה על-ידי איסוף תרומות. בנוסף לפסקי ההלכה המתירים התאבדות והרג אנשים חפים מפשע, שומעים על פסקי הלכה מוזרים ומשונים. להלן מקצת מפסקי ההלכה שפורסמו בשנים האחרונות:

• במצרים פורסם פסק הלכה האוסר, ללא הנמקה, קנייה של קישואים ומלפפונים. בעקבות הפרסום, התנפלו סלפים ו"אחים מוסלמים" על מוכרי הסחורה ורמסו את מרכולתם בנעליהם.

• שייח' במצרים אסר על אפייה של קרוואסון, מכירתו ואכילתו. וכל כך למה? משום שפירוש המילה הצרפתית הוא סהר, ובכך יש פגיעה באיסלאם שהסהר הוא סמלו.

• פסק הלכה האוסר על מגדלי עיזים להוציא את עדריהם לשדה או למקום פתוח כלשהו בלי לכסות את ערוותם.

• פסק הלכה האוסר על שתיית מים עם קרח, כי הנביא מוחמד מעולם לא שתה מים עם קרח.

• בבחירות האחרונות במצרים פרסמו "האחים המוסלמים" והסלפים פסק הלכה האוסר להצביע למפלגה כלשהי מלבד למפלגות של "האחים המוסלמים" והסלפים.

• ולאחרונה פורסם פסק הלכה הקורא לנשים לנסוע לסוריה כדי לספק את צרכיהם המיניים של הלוחמים נגד משטרו של בשאר אסד. עוד הוסבר בפתווא כי מלאכה כזאת נחשבת למלחמת קודש, ובערבית - ג'יהאד לנוכח". עשרות בנות מארצות שונות כמו תוניסיה, לוב, תימן, עירק ומצרים נסעו לסוריה בעקבות הקריאה, וזאת בניגוד לרצון הוריהם וחזרו כשהן בהריון.