ספרה של
עפרה נחמד הוא ספר שירים קטן שכולו השתוקקות לאהבה. שדרנית הרדיו והעיתונאית הוותיקה כתבה ספר שירים נוגע ומרגש, שבו היא מתבוננת ביחסים בין אוהבים תוך שאילת מושגים מ"שיר השירים". בשירים משובצים ביטויים רבים הלקוחים ממגילת "שיר השירים", מגילת שירי אהבה שכתב המלך שלמה. ספר בו נמצא דיאלוג בין המאמין לבין אלוהיו. דיאלוג מטפורי ליחסי אוהב ואהובה. כשעפרה נחמד שואלת את מושגיו של שיר השירים כספר אהבה בין האל לבין המאמין היא שוזרת בשיריה דואליות פרשנית. מצד אחד זהו ספר ובו געגועים רבים לאהוב ומצד שני זהו ספר שבו חותרת הדוברת למצוא את שלמות האמונה.
כשאוחזים את ספרה של עפרה נחמד ביד, ספר קטן בן 48 עמודי שירה שואלים את השאלה הטריוויאלית למה התכוונה המשוררת. בספר שאין בו חלוקה לפרקים קיים מחזור שירים שכולו כמגילת שיר השירים. שירתה של עפרה נחמד מבטאת את מסלולה של אהבה שאינה מוגשמת ואינה כַּשלמות של שיר השירים. זוהי השאלה על דרך הניגוד. הַשְׁאָלָה לצורך הבעת תלונה וציור עולמה כעולם החורג מן השלמות המוצגת בשיר השירים.
בשיר הראשון "שיר השירים שלי", כשמו של כל הקובץ, היא פותחת בעובדה כואבת "אתה בורח, דודי". בשיר רצופות שאלות המופנות אל האהוב, שאלות שמעלות השערה שהאהוב אינו ממלא את תפקידו כראוי. בריחתו של האהוב רגע לפני, "תום שיר השירים בדיוק כאשר התאנה חנטה פגיה". כשהאהובה מוכנה לאהבה הוא בורח, התחמקות האהוב מתוארת מזווית ראייתה של האהובה כשהיא מרגישה נזנחת וטענותיו של אהובה אינן לרוחה. בשיר זה ממוחש החיזור בין המינים, בטענותיה של הדוברת:
"מַדּוּעַ תְּבַקֵּשׁ "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ"
מַדּוּעַ תְּתָרֵץ-אֲחֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ
הַגַּנִּים חֲסֵרִים הֵם, דּוֹדִי וְרֵעִי, חֲסֵרִים הֵם.
רַק דּוֹדִי הַגַּנָּן רוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִים." עמ' 5
בשורות אלה באה לידי ביטוי מזווית ראייתה של הדוברת מערכת היחסים ביניהם. הדוברת מספרת את שני הקולות את קול האהוב ואת קול האהובה. הוא מאשים אותה שאת קולה שומעים כולם והוא זה שחושב עליה, ואין זה מספיק לשמירת הקשר ביניהם. בהמשך הדוברת ממשיכה בטענות אל האהוב, היא אינה מוכנה להשמיע את קולה בעת שהאהוב אינו מספק את עוצמות האהבה שהיא דורשת.
"כֵּיצַד אַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלִי
אִם לֹא תְשִׂימֻנִי כַּחוֹתָם עַל לִבְּךָ"
בהמשך מועצמת הקובלנה של האוהבת, מדוע קראת לי אני שאהבתיך בכל נפשי, ובמקום להאשים את האהוב היא פונה אל נפשה ושואלת מדוע נעתרתי לחיזוריו. חיזורים שגרמו לה להתעורר אליו באהבתה. ובסופו של דבר האמירה משיר השירים מקבלת מימד חדש. " גַּן נָעוּל. גַּל לִבִּי נָעוּל. מַעְיָן חָתוּם."
בשיר השירים (ד', יב ) הדימוי "גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעין חתום" -האווירה צנועה ומאופקת. שרשרת הדימויים - גן נעול, גל נעול, ומעין חתום, כולם רומזים לצניעותה של הנערה, אך נמנעים משימוש בהיגד מפורש. וכאן בשיר של עפרה נחמד הוצא מן השיבוץ המקראי הביטוי "אחותי כלה" כדי לבטא את החיסרון. חוסר המיצוי של הקשר.
רוב שיריו של הספר הם קולה של הדוברת האהובה האישה, בעמ' 9 נמצא שיר "מילים לאהובת לבי". והשיר הזה אינו מעלה נחמה אלא מסיים את התקווה. נימתו של השיר הזה היא נימה נוגה, אין פתרונות למחלת האהבה. גם אם יבוא המנגן וינגן על מיתרי לבו המשול לשושן שנעצב לא יהיו לו מילים לאהובת לבו. בשיר ביטויים ארוטיים לקרבה בין האוהבים הכתובים בלשון ציורית כיאה לכתיבת שיר השירים. הגנן ידשן את האדמה הפותחת רחמה. זהו תיאור של הזדווגות. גם בבית השלישי מתואר ציור מטפורי שבו מזדקף החצב. אולם בסיומו של השיר כשנפקחות העיניים והמשורר רוצה לסכם את שתואר בשיר, מסתכם השיר בקוצר רוח, בהבעת חוסר אונים.
"יַחֲלֹף הַמְּשׁוֹרֵר וְיֹאמַר-
אֵין מִלִּים אֲהוּבַת לִבִּי,
אֵין מִלִּים.
סוֹף." עמ' 9
האשמותיה של הדוברת שבות בשיר "מכתב לשלמה המלך". העמ' 10. בטון של בקשה היא מבקשת להרחיק ממנה את שאהבה נפשה. היא נלחמת באהבה אל אהובה ומגישה לו את טיעוניה. האהוב משול למשלך שלמה שאהב הרבה נשים וכיצד היא תוכל להישבות באהבתו שהייתה אהבת נשים רבות. היא מרחיקה אותה ממנה ומקרבת אותו, מתעתעת בו.
"בִּצְרוֹר הַמֹּר אֶתְבַּשֵּׁם
אַךְ בֵּין שַׁדַּי לֹא תָּלִין
הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים
וְעָלֶיךָ תְּשׁוּקָתִי. "עמ' 10
הספר כולו רצוף בשירי געגועים. זוהי התמה שחוזרת בין דפיו של הספר. יחד עם זאת זהו ספר של קטרוג, ספר בו מבכה הדוברת את הגורל הזה שבו היא מתאהבת באדם שיכול לדשן אותה מעונג אך אינו נעתר לה בכל נשמתו כפי שהיא נעתרת לו. היא מרגישה את חוסר האיזון ביחסיה עם דמותו של האהוב הזה. זוהי אהבה מתעתעת ומייסרת. אהבה חמקמקה אהבה שהיא מנסה לנוס מפניה.
ויחד עם זאת עם כל הכאב שמביעה המשוררת בשירתה על אהבתה החמקמקה, אהבתה הבלתי מושלמת היא פונה אל האהוב בשיר "לפני שתלך אל המדבר" בעמ' 46 ורגע לפני סיומו של הספר היא מבקשת את אהבתו.
לִפְנֵי שֶׁתֵּלֵךְ לְמִדְבָּר
רַק עוֹד טְעִימָה מֵהַתָּמָר
לְגִימָה אַחַת מֵהַמַּיִם
מֵהַטַּעַם הַמַּר
שֶׁל הַחִפּוּשׁ אַחֲרֶיךָ
שֶׁל מָה שֶׁלֹּא הָיָה
הָרֶגַע הַזֶּה
הַשְּׁנִיָּה הַזֹּאת
שֶׁל הַכְּאֵב
בַּלֵּב
הַקֶּרַע בַּגִּיד
בַּנְּפִילָה מִן הַגָּמָל
בַּמִּדְבָּר
לִהְיוֹת אִתְּךָ
רֶגַע אֶחָד
עִם חוֹל בָּעֵינַיִם
דְּמָעוֹת יְבֵשׁוֹת
שׂוֹרְפוֹת
לִפְנֵי שֶׁתֵּלֵךְ לַמִּדְבָּר
רַק עוֹד טְעִימָה מֵהַתָּמָר
שֶׁל הַכְּאֵב בַּלֵּב
בַּמִּדְבָּר
לִהְיוֹת אִתְּךָ רֶגַע אֶחָד
עִם הַחוֹל בָּעֵינַיִם
עִם הַדְּמָעוֹת הַיְּבֵשׁוֹת
הַשּׂוֹרְפוֹת
לֵךְ אַל הַמִּדְבָּר
וּשְׁכַח לִי
הַחֶסֶד
כָּל גַּרְגֵּר שֶׁל סוּפָה
מֵבִיא אֶת רֵיחַ גּוּפְךָ
זהו אחד השירים היפים בקובץ. שיר שבו מסירה הדוברת את כל המחסומים ומשתפת את הנמען ברצונותיה ואמונותיה ללא שאלות וללא ערעורים וללא ספקות שהופיעו בספר התלונה הזה. לטעמי, זהו השיר האמתי המרכזי של הקובץ. שיר שבו מבקשת הדוברת מהאוהב לפני שיעזוב לעולם המדבר, משורש ד.ב.ר מעלה הדוברת רצון להידבר עם האהוב. היא מתוודה כאן שהיא רוצה לטעום את טעמו של התמר המר. האהבה הכואבת והפוצעת- אותה היא מבקשת. לא רק טעימה מן התמר המתוק אלא גם לשתות מן המים. להיות עם האהוב משמעותו להיות עם מי שמעניק את הטעם לחייה. וכן, היא מוכנה לשאת את הכאב בלב את הקרע בגיד בנפילה מן הגמל. היא יודעת שהרצון הזה יעורר בה כאב ויפצע את נפשה אך היא מוכנה לחבטה הזאת ולקרע הזה שיווצר בעקבות הנפילה.
בטעם הגעגועים היא מוצאת גם שיש צורך לשלם מחיר כדי להגשים את האהבה. והיא מוכנה גם לסבול מבחינה גופנית כדי להגשים את אהבתה. חול בעיניים ודמעות יבשות. הקשיים יערמו והטעם יהיה מר זהו המחיר שעליה לשלם כדי להיות עם אהובה. היא תסתפק בטעימה אחת. אם בשירים אחרים התלוננה על החוסר ועל ההיעדר הרי כאן היא תסתפק בטעימה אחת בלבד. רגע אחד עם האהוב בתנאים חסרי, עם חול בעיניים ועם דמעות יבשות השורפות אותה. זהו שיר תחינה לפני רגע הפרידה בין זוג האוהבים. והיא מסיימת בהבטחה שעם הליכתו של האהוב אל המדבר, גם אם יתרחק ממנה הרי ריחו יגיע אליה. זכרו יישמר עמה. היא לא תשכח את אהבתה אליו ואת טעמו המתוק המר כי ילווה אותה גם ממרחקים תריח את ריח גופו. זוהי שלמות האהבה של הימצאות הנפש במקום שבו נמצא האהוב.
כששאלתי את עפרה נחמד מדוע כתבה ספר שירים היא סיפרה "לא הייתי אחראית", זה מה שהנשמה ביקשה. השירים פחות או יותר, ״כתבו את עצמם״... הם היו כנראה, אצלי ו"יצאו״ בשנים האחרונות, והחיבור לשיר השירים הוא כמו שיש סינדרום ירושלים, כך אני ״לוקה״ בסינדרום שיר השירים. שיר השירים בשבילי הוא עליית תדר. הוא חיבור נשמתי ...."
כמה משיריה תורגמו ליוונית, לרוסית, לצרפתית ולפרסית. עפרה נחמד מתחברת אל עצמה באמצעות השירה והשירה מחברת את עולמה אל עולמנו. ספר שירים נוגה, מנסה לשחרר את כאבי האהבה.
- "שיר השירים שלי - געגועים" 2012, הוצאת כרמל
