1. יוסי אולמרט הכחיש בצורה עקבית כל מעורבות של אהוד במתן הכספים ואמר שהוא הסתיר מאהוד – כמו מכל בני משפחתו – את עומק המשבר הכלכלי אליו נקלע. אהוד מצידו אומר: אם אתם מאמינים ליוסי שהוא קיבל את הכסף – תאמינו לעדות שלו במלואה ולכך שלא היה לי בכך כל חלק.

2. ירמי אולמרט, אשר ניהל את חשבון הבנק המשותף של ארבעת האחים, העיד שגם הוא לא ידע דבר על הסתבכותו של יוסי עד שנת 2004. יש בכך כדי לחזק את טענתו של אהוד באותה נקודה.

3. דכנר לא נחקר בחקירה נגדית בידי סניגוריו של אולמרט על מתן הכסף ליוסי. השופט דוד רוזן כבר רמז בצורה ברורה, כי משקלה של עדותו בפרטים עליהם לא נחקר בנגדית יהיה קרוב לאפס.

4. אברהם נתן, לשעבר נציב שירות המדינה שעבד אצל דכנר, היה מיודד עם יוסי. קיימת אפשרות שהוא אשר שמע מיוסי על מצוקתו והוא אשר סיפר עליה לדכנר. נתן לא שלל בעדותו אפשרות זו.

5. אולמרט אומר, שהיה יכול לסדר ליוסי הכנסות משורה של גורמים אקדמיים וארגונים בחו"ל, ולא היה כל צורך שיבקש שוחד כדי לסייע לו. הוא לא עשה זאת, הדגיש, פשוט משום שיוסי הסתיר את מצבו.

6. כאשר בא אביגדור קלנר לאולמרט בסוף שנת 2008 וסיפר לו על כתב הסחיטה של דכנר, הגיב אולמרט מיידית: לא קיבלתי ממנו אף פרוטה ואני לא רוצה לשמוע אף מילה. זוהי תגובה ספונטנית שיש בה סימני אמת.

7. באפריל 2004 נפגשו יוסי ואהוד אולמרט בבית חיל האוויר בהרצליה. לדברי שניהם, זו הייתה הפעם הראשונה בה סיפר יוסי לאהוד על עומק צרותיו. אולמרט נתן לו צ'ק בסך 10,000 שקל והודיע לו שאינו רוצה לשמוע יותר על הנושא. זו אינה התגובה הטבעית של מי שכבר סידר לאחיו חצי מיליון שקל.

8. בעדותה בבית המשפט הכחישה שולה זקן בצורה מוחלטת את טענתו של דכנר, לפיה סיפר לה שדיווח לאולמרט על הסיוע ליוסי, והיא הגיבה ברוגז ואמרה "שיטפל קודם בחוב שלו". סניגורו של אולמרט, עו"ד רועי בלכר, אף ציין, כי זקן שללה אפשרות זו כאשר נשאלה עליה במשטרה בצורה ספציפית.

1. 500,000 שקל הם סכום עצום ל"שלח לחמך על פני המים"; דכנר היה יכול להשיג את אותה מטרה ב-50,000 או ב-100,000.

2. דכנר מעולם לא ניסה "לדוג" את אותו הלחם ששלח על פני המים. גם כאשר מצבו הכלכלי הלך והידרדר עד כדי איומים על חייו מצד אנשי העולם התחתון, הוא לא פנה אולמרט ולא ביקש סיוע כלשהו - אפילו לא בנוסח "עזרתי לאחיך בעת צרה, תעזור לי בעת צרה". ההסבר ההגיוני היחיד לכך הוא, שאת התמורה קיבל בזמן אמת ולפיכך היה זה שוחד.

3. לא הוכח קשר כלשהו בין דכנר ליוסי, פרט לתרומה קטנה בבחירות לראשות עיריית רעננה ב-1998. לעומת זאת, היה קשר שוטף בינו לבין אהוד אולמרט.

4. בחקירתה במשטרה נשאלה זקן על אותה שיחה עם דכנר והשיבה: יכול להיות. כאשר זקן רצתה להכחיש טענות בחקירותיה, היא עשתה זאת במפורש, ולכן יש לראות בדבריה משום חיזוק משמעותי לגרסתו של דכנר.

5. הטענה בדבר הסדרת הכנסות ליוסי אינה רצינית. כל גורם אליו היה פונה אולמרט, היה נזקק לזמן כדי להסדיר ליוסי עבודה או להזמין אותו להרצאות, והכספים היו צריכים להיות מדווחים לרשויות המס. הסכומים שיכול היה יוסי לקבל בעבודות כאלו לא היו גבוהים ולא היו מתקבלים בבת אחת. הוא היה זקוק למאות אלפים בו במקום - בדיוק מה שקיבל מדכנר ושלא ניתן היה לקבל ממקורות מסודרים.

6. אולמרט לא יכול היה לבקש סיוע עבור יוסי מארגונים ומאישים מוכרים, משום שהיה נאלץ להסביר להם מה אירע. במקרה כזה, הייתה נוצרת רתיעה טבעית מלהעסיק אדם שהעולם התחתון נושף בעורפו, ואולמרט היה מסתכן בכך שהסיפור ייחשף ויביך אותו (כפי שאכן אירע באוגוסט 2004). בקשה למתן סיוע ליוסי בדמות הלוואה הייתה נתקלת בבעיות, משום שהמלווה לא היה רוצה שייוודע לגורמי השוק האפור שהוא מסייע ליוסי, דבר העלול להביא לכך שאותם גורמים יפנו גם אליו.

7. בחקירתו בידי המשטרה וה-FBI בשנת 2010, זכר יוסי היטב מיד בתחילת החקירה שקיבל מדכנר 5,000 שקל כאשר התמודד על ראשות עיריית רעננה בשנת 1998. רק לאחר שעות ארוכות ולאחר שהחוקרים הבהירו לו שהם יודעים את כל הסיפור, "נזכר" יוסי שקיבל מדכנר 500,000 שקל בשנת 2002. הדבר מעיד על רצונו של יוסי להרחיק את עצמו ממתת בעייתית.

8. תגובתו הקרה של אהוד אולמרט בבית חיל האוויר ניתנת להסבר ככעס על כך שהסכום הגדול שסידר ליוסי בשנת 2002 נבלע בבור ללא תחתית של חובותיו.

9. משה טלנסקי הזרים ליוסי 30,000 דולר לכיסוי יתרת החובה שלו בבנק מזרחי. למרות שאולמרט מכחיש כל קשר להזרמה זו, ניתן לראות בה משום שיטה בה מקורבים אמידים של אולמרט מתגייסים לסייע לאחיו.

הקשר הנטען של אולמרט לכספים שנתן דכנר ליוסי הוא נסיבתי. במקרה כזה, על התביעה להוכיח שההסבר שלה הוא ההגיוני היחיד. אולמרט מצידו זקוק רק לספק סביר. אם מדובר היה במשפט אזרחי, סביר להניח שגרסתה של המדינה היא שהייתה מתקבלת, כי צריך רק סבירות של 51%. אלא שכאן מדובר במשפט פלילי והסבירות צריכה להיות של 90% ומעלה.

השופט דוד רוזן כבר העיר במהלך המשפט, כי ההכרעה בנושא זה תהיה מבוססת בסופו של דבר על שכל ישר. מה יאמר לו שכלו הישר וכיצד יתרגם זאת ללשונו של משפט פלילי - זה מה שיכריע.