השימוש בזכרון הרב עובדיה: חילול השם

אחרי מילות השבח והקילוס לרב עובדיה יוסף על מקומו המרכזי ברצף החי של הפסיקה ההלכתית והמשפט העברי, כשנבין שבפרספקטיבה היסטורית לא ייוותר זכר ממורשתו הפוליטית אלא רק מפעלו הספרותי וההלכתי הכביר - הגיע הזמן לבוא חשבון עם הפוליטיקאים שהותיר אחריו.

מה שראינו בשבוע האחרון במסע הבחירות של שס היה חילול השם, תרתי משמע. לא רק ניצול ציני של שמו של הרב עובדיה, אלא גם ביזוי האמונה היהודית. "בעומדך מאחורי הפרגוד", נאמר לנו בשלטי התעמולה, "אינך לבד". מדוע לא? משום ש"מרן מביט עליך מלמעלה בעיניו הטהורות ובוחן את ידך". הנה חידוש תיאולוגי: עד עכשיו ידענו שרק אלוהים משגיח עלינו מלמעלה, "המביט לָאָרץ וַתִּרעד"; וכעת נוספו עיניו של מרן. האמת היא שהייתי עדין, משום שבסיסמה שפירסמה שס, אלוהים לא מוזכר; היחיד שמביט עלינו מלמעלה הוא מרן. האם זאת אינה עבודה זרה?

כמה ציניות וערלות-לב אפשר לגייס כדי להוריד את דמות הרב יוסף לדיוטה התחתונה בשל שיקולים פוליטיים? "צוואתו הרוחנית של אבא הייתה להצביע משה ליאון", כך אמר אחד מבני הרב. נניח "אבא ביקש", אפילו "אבא ציווה", אבל "צוואתו הרוחנית"?! הצבעה למועמד לראשות עירייה זאת הצוואה הרוחנית בה"א הידיעה של אדם שעמד במרכז החיים היהודיים של העם בשני הדורות האחרונים? חכמים לא נזהרו בדבריהם ויבואו תלמידיהם וישתו מימיהם הרעים "ונמצא שם שמיים מתחלל". מה נאמר עכשיו, משלא נבחרו "צוואותיו" וברכותיו - שמועמדי שס הצהירו עליהן - לא התקיימו?

אה, אומרים חסידיו, שס היא מפעלו של הרב, בבת-עינו. ייתכן. אבל לא בשל כך זכה הרב יוסף למקומו בהיסטוריה של עמנו. הייתי אומר, למרות זאת. הציבור ברובו הגדול מבדיל היטב בין מורשתו התורנית למורשתו הפוליטית.

כל עוד הרב חי, בחר לפעול בשדה הפוליטי. עכשיו כשעלה לעולם שכולו טוב, הניסיון להדביק אותו לפעילות פוליטית עסקנית הוא ביזוי כבודו וכבוד האומה.