|
|
העדף את האישה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יום הבחירות לרשויות המקומיות ייזכר כיום עצוב בגלל העובדה שנבחרו רק שתי נשים לעמוד בראש ראשות מקומית: מרים פיירברג בעיר נתניה, וליזי דלריצ'ה במועצה המקומית גני תקווה. תוצאה מבישה זו אינה נובעת ממחסור במועמדות מצוינות. בערים לא מעטות התמודדו נשים מוכשרות. אם אין מחסור במועמדות מוכשרות, איך הגיעה החברה הישראלית למצב מביש כזה?
אחד מנושאי המחקר שמעסיק אותי בשנים האחרונות הוא שוויון והעדפה מתקנת בפרט. בישראל יש לא מעט חוקים שאוכפים העדפה מתקנת (או "ייצוג הולם" בשפה המשפטית) של נשים ושל קבוצות מוחלשות אחרות. מקרים של העדפה מתקנת לנשים שמגיעים לפתחם של בתי המשפט נוגעים בדרך כלל לתפקידים שאותם לא מאיישות נשים בכלל, או שמאיישות אותם נשים באחוזים נמוכים מאוד.
את הדוקטרינה המשפטית בעניין העדפה מתקנת של נשים אפשר לסכם בקיצור כך: אם ניתן לאתר מועמדת ששווה בכישוריה למועמד, או שכישוריה אינם שווים למועמד אך מקור חוסר השוויון הוא באפליה היסטורית מושרשת ומתמשכת (למשל נשים שלא יכולות להציג רקורד של עשייה צבאית בדרגים הגבוהים כי דרכן חסומה), יש לעשות מאמצים לאתר מועמדת או מועמדות, להציע להן את התפקיד ולהעדיף אותן על מועמדים גברים.
יש ויכוחים בציבור הישראלי ובאקדמיה המשפטית בנוגע ליעילותם של חוקי ההעדפה המתקנת, לא רק בעניין קידומן של נשים. חוקרות וחוקרים הצביעו על מנגנונים שונים המאפשרים למוסדות ציבוריים לעקוף אותם באמצעים כגון מכרזים תפורים, משרות אמון, עדיפות שניתנת למועמדים מוכרים מתפקידים קודמים בגוף הרלוונטי, ועל כישלונם של בתי המשפט בישראל לקדם העדפה מתקנת של קבוצות מוחלשות. ראוי לציין בהקשר זה שגם האקדמיה הישראלית לא מצטיינת, בלשון המעטה, בייצוג הולם של סגל אקדמי בכיר המשתייך לקבוצות מוחלשות בחברה.
ישנם גם ויכוחים ערים בשאלה מי הן הקבוצות המוחלשות הראויות להיכלל ברשימת הקבוצות שעליהן חלה העדפה מתקנת. התשובות על השאלות כיצד לאכוף חיקוקי העדפה מתקנת בצורה יעילה ומי הן הקבוצות המוחלשות שראויות ליהנות ממנה אינן פשוטות. לנוכח התוצאות המבישות של הבחירות לרשויות המקומיות. ברצוני להתמקד בשתי שאלות אחרות שעולות בהקשר של העדפה מתקנת: מדוע בכלל לקדם קבוצות מוחלשות באמצעות מנגנונים של העדפה מתקנת, אם לפחות חלק מהחברות והחברים המשתייכים לקבוצות אלה אינם סבורים שיש להעדיף אותם על פני מועמדים המשתייכים לקבוצות חזקות בחברה? מדוע הדיון על העדפה מתקנת רלוונטי לנושא הבחירות לראשות עיריות ומועצות מקומיות אם חוקי העדפה מתקנת ממילא לא חלים עליו? התשובות לשתי השאלות טמונות בהבנה של מושג - ההעדפה המתקנת.
התעוררות ציבורית
בראש ובראשונה, מדובר במושג שנושא עמו משמעות חינוכית: הדבר החשוב ביותר בחוקי העדפה מתקנת הוא שהם מצביעים על כך שקיימות קבוצות מוחלשות בישראל שמידת ההשפעה שלהן על מוקדי הכוח בחברה חלשה. היינו, חשיבותם הגדולה ביותר של חוקי העדפה מתקנת טמון במסר ה"התעוררות" הציבורית שהם נושאים לכל אלה שטומנים ראשם בחול. גם פסקי הדין בעניין העדפה מתקנת נושאים בראש ובראשונה מסר חינוכי כזה. צריך לתמוך בהעדפה מתקנת גם כשחלק מהחברות והחברים בקבוצות המוחלשות לא בטוח בנחיצותה.
המסר מהבחירות האחרונות ברור. אם את ואתה חושבים שיש נשים מוכשרות לעמוד בראשות עירייה או מועצה מקומית, עשו לפחות את המינימום כדי לקדם את בחירתן. קראו את המצעים של המועמדות השונות, דברו איתן והקשיבו להצעותיהן. העדיפו אותן על פני מועמדים, גם אם הם מוכשרים באותה מידה.
