לשיחות האלה ניתנה הקצאת זמן. למרות הסודיות, מתוך איסוף מידע באינטרנט, דרך הצהרות וראיונות במיוחד בצד הפלשתיני, מתבהרת לה תמונה על עמדת הפלשתינים. אולי היא איננה שלמה אבל ברורה וגם לא נראית כדיס-אינפורמציה. הרושם המתקבל הוא שבעמדה הפלשתינית אין מדובר על מתווה קלינטון. הפלשתינים לא קבלו עמדה זו "אז", בימי ערפאת, בימי קאמפ דיויד, בימי אוסלו "העליזים" וגם לא עכשיו. לפלשתינים יש להם סדר יום אחר לגמרי. בספרו "השלום החסר" כתב דניס רוס על עמדת ערפאת אז
"He is not up to ending the conflict" (עמוד 746). מאידך, מדי פעם אנחנו צופים בפוליטיקאים "יודעי דבר", שהרשימה לכך היא ארוכה, הטוענים שההסכם עם הפלשתינים הוא דבר ידוע לכול, זהו "מתווה קלינטון". אלא שהם מתעלמים מן המציאות, מתעלמים מהעובדות. שכן אין הדבר כך. הליכה "במתווה קלינטון" היא רק שלב קרוב יותר לעמדה הפלשתינית "הסופית" ולא מובטח לישראל תמיכה בינלאומית בכך. כבר לוינסטון צ'רצ'יל הייתה אבחנה בדבר:" בשמאל הפוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת היותר מרשימה, להסביר, לאחר מעשה, מדוע זה לא קרה". להלן כמה, אוסף, מהנקודות המשתקפות מהצד הפלשתיני את עמדות הפלשתינים. יודגש, עמדות הפלשתינים:

עקרונות:

1. הפלשתינים רואים בכל ארץ ישראל המערבית, טריטוריה פלשתינית, וזהו הבסיס למשא-ומתן.

2. אשר על כן, ארה"ב וישראל יכירו במדינת פלשתין שהיא מדינה ששטחיה נתונים תחת כיבוש.

3. הפלשתינים מבססים את דרישותיהם על החלטות האו"ם 181 וכן על 194.

4. אשר על כן, הפלשתינים מעולם לא הסכימו למטווה קלינטון וגם לא מסכימים לו עכשיו.

גבולות טריטוריות וריבונות

5. הפלשתינים דורשים לחזור לדיונים על גבולות הסכמי שביתת הנשק שהוסכמו עם מדינות ערב (לא איתם לטענתם) בשנת 1949. הם לא מסכימים לכל ההסכמים שהוסכמו אז ברודוס, וכמה מההסכמים האלו הם מבקשים לפתוח מחדש. ספציפית, כמה מהדרישות הללו בסיסן גם בדרישות החמאס בעזה.

6. אשר על כן, הפלשתינים בברור אינם דורשים נסיגה ישראלית לגבולות 1967. זו כנראה המצאה ואו wishful thinking של "השמאל" בישראל, הרואה צל הרים כהרים.

7. הפלשתינים דורשים לקבל את כל האזורים המוגדרים "מפורזים", לפי הסכמי שביתת הנשק מ-1949, כמו לדוגמא: עמק איילון ואזור לטרון, חלקים מכביש 1 לירושלים. הם דורשים את כל האזור ממזרח לאגם החולה, עליו, לטענת אבו מאזן, הם מעולם לא ויתרו. הפלשתינים דורשים את מורדות הרי הגולן לכיוון הכינרת, זהו אזור שאותו גם הסורים דורשים. בכך מקווים הפלשתינים לקבל שליטה אסטרטגית על הכינרת, בצפון. הם דורשים גם את אזור ניצנה, בדרום ואת אזור נתיב העשרה בצפון הרצועה. לדרישתם, כול האזורים הללו יהיו בתחומי המדינה הפלשתינית.

8. לדרישת הפלשתינים, כל מזרח ירושלים, כולל המקומות הקדושים, יהיו אך ורק בתחום הריבוני הפלשתיני, וזה בתמורה להבטחה (לא אבטחה) של חופש הדת. אזור ארמון הנציב בירושלים יעבור לשליטתם. גם רצועת קרקע שרוחבה עשרות מטרים המפרידה בין ירושלים העתיקה למערב העיר, כפי שהיה ערב מלחמת העצמאות, תעבור לידיהם.

9. הפלשתינים דורשים שכנסת ישראל תבטל בחוק את סיפוח כל מזרח ירושלים למדינת ישראל.

10. הפלשתינים דורשים ריבונות מלאה במים הטריטוריאליים בים התיכון מול רצועת עזה. ובים המלח הם דורשים בעלות על כל השליש הצפוני.

11. הפלשתינים דורשים שליטה וריבונות מלאה בכל מאגרי המים התת-קרקעיים בתחומי המדינה הפלשתינית. כלומר, שליטה במקורות המים של ישראל.

12. במסגרת חילופי שטחים, הפלשתינים מוכנים לוותר עד מקסימום 1.9% משטח יהודה ושומרון. ובתמורה הם דורשים לקבל אחוזים גבוהים הרבה יותר מכך.

13. הפלשתינים דורשים שליטה מלאה על כל מעברי הגבול של המדינה הפלשתינית, שהם כול המעברים על הירדן, וכול המעברים מפלשתין לישראל וממנה.

14. הפלשתינים דורשים ריבונות פלשתינית מלאה במרחבים האוויריים הפלשתינים. מראש הם מודיעים שלא תורשנה טיסות חיל האוויר הישראלי מעל יהודה ושומרון, ורצועת עזה.

15. כל המרחב הפלשתיני של תדרי שידור, תעבורת לוויינים, תקשורת, טלפוניה, תחנות רדיו יהיה בריבונות ובשליטה פלשתינית מוחלטת ובלבדית.

בעיית הפליטים

16. לפי אבו מאזן, פליט פלשתיני, יחשב כול מי שהוא/שהיא גם מבני בניהם, מהדורות החדשים, של הפליטים הפלשתינים מאז 1948. כל פלשתיני כזה יהיה זכאי לבחור באחת משלושת האפשרויות הבאות: (א) לחזור אל תוך גבולות מדינת ישראל. (ב) לחזור למדינה הפלשתינית. (ג) להישאר במקום מגוריו הנוכחיים. בנוסף, בכל אחת משלוש האפשרויות יקבל הפליט פיצויים כספיים מתאימים.

17. הפלשתינים דורשים שיוקם מנגנון בינלאומי אשר יטפל בפליטים הפלשתינים בשובם לישראל ובכניסתם למדינה הפלשתינית. במנגנון זה ישתתפו נציגים ממדינות הבאות: הפלשתינים, ישראל, ארה"ב, מהליגה הערבית, ממדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, ויפן. האו"ם יקבל החלטה ברוח זו.

18. הפלשתינים דורשים שפתרון הזה של בעיית הפליטים, צריך להיות מוכר על-ידי ארה"ב וישראל "כפתרון צודק ומוסכם". כלומר, ישראל נושאת באחריות לפליטות.

19. רק לאחר שתיפתר בעיית הפליטים, יהיו הפלשתינים מוכנים להכריז על סוף הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

דרישות פלשתיניות אחרות

20. ישראל (התנחלויות) וצה"ל (בסיסים ומאחזים) ייסוגו מכל שטחי יהודה והשומרון, בהדרגה, תוך שלוש שנים.

21. בכול אזורי ותחומי המדינה הפלשתינית, לא תהייה שום נוכחות, לא של אזרחים ישראלים ולא של חיילי צה"ל. פלשתין תהיה "נקייה" מיהודים.

22. מדינת פלשתין תוכל לחתום על הסכמים, לרבות כאלה צבאיים, ללא מעורבות צד שלישי. כלומר, לישראל לא תהייה זכות התערבות או מעמד בהסכמים שכאלה. ולדוגמה, לאחרונה נחתם ההסכם "הגנה" בין הרשות הפלשתינית לנשיא סוריה בשאר אסד. על הסכם זה מחרישה ממשלת ישראל כאילו איננו קיים.

23. הפלשתינים לא יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית. לכל היותר, הם יכירו בה "כמדינת כל אזרחיה", וכמדינה זמנית.

24. ששה חודשים לאחר סיום הנסיגה, ייחתמו חוזי השלום הסופיים בין ישראל לפלשתינים.

העמדה הפלשתינית מתבססת על החלטות האו"ם 181 (תוכנית החלוקה שמדינות ערב סרבו לקבל וצבאותיהם פלשו לארץ ישראל) וכן על החלטת 194 בין היתר יש בה את הנוסח "...הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי ... על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת (repatriation), יישובם מחדש וכן לשיקום הכלכלי והחברתי של הפליטים...".

מכול אלה מתברר, שהפלשתינים מנסים להחזיר את גלגל ההיסטוריה חזרה, להתעלם מכול מה שקרה כאן במאה השנים האחרונות, וגם יותר. אבל הם "נאמנים" לעמדתם שלישראל אין זכות קיום במזה"ת ויש לחסלה. עכשיו, אולי בדרך דיפלומטית. על מה אבו מאזן, במשא-ומתן מראה שהוא מוכן להתגמש? על כלום!! האם הוא מחזיק בעמדות של מתווה קלינטון? ממש לא!! מאידך, לאור הנתונים הללו, בפני ראש הממשלה נתניהו דילמה לא פשוטה. האם יש תוחלת להמשך המו"מ? מה ניתן, אם בכלל, להביא למשאל עם? לכן ממשלת ישראל חייבת להיערך כבר עתה, למערכת הסברה פנימית ועולמית גדולה.