היינו עדים לאחרונה לבחירת שני בעלי תפקידים שלא היו הבחירה המועדפת. ההליך לווה בניסוי וטעיה מאחר שבשני התפקידים העדיפו הבוחרים העדפות אחרות.
שני התפקידים בהם מדובר הינם הרמטכ"ל ונגיד בנק ישראל.
לתפקיד הרמטכ"ל רצו
אהוד ברק ו
בנימין נתניהו את
יואב גלנט בעוד
בני גנץ היה בעדיפות שניה.
אף אחד אינו חולק (למעט
גבי אשכנזי) כי לגלנט יתרונות בולטים וידע עשיר המציב אותו בשורה הראשונה אולם הוא נפסל לא על-רקע של ידע צבאי אלא על-רקע של הסתבכות בנושא מקרקעין שאינו קשור לעניין.
בלחץ הנסיבות הוכרחו מקבלי ההחלטות לבחור בשורה השנייה. אמצעי התקשורת יצאו כדרכם בכתבות הקוטלות את מקבלי ההחלטות וקבעו כי נגרם נזק לצה"ל ואת התוצאות מי ישורן.
כיום כשנתיים וחצי אחרי ולאחר שכהונת הרמטכ"ל הוארכה בשנה נוספת ברור לכולם כי לא אלמן ישראל וגם השורה השנייה מספיק טובה על-מנת למלא תפקיד זה.
ניתן בהקשר זה לציין כי גם גבי אשכנזי לא היה בשורה הראשונה ונאלץ לפרוש מצה"ל ומונה לתפקיד מנכל משרד הביטחון, ורק עם התפטרותו של
דן חלוץ בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוא מונה לתפקיד הרמטכ"ל, אותו מילא באמונה עד לפרשת המסמך המזויף.
ומכאן במעבר חד למינוי הנגידה היא לא הייתה בהעדפה מלכתחילה ואף שקלה להתפטר מתפקידה במידה ולא תמונה לתפקיד.
ראש הממשלה רצה להביא אישיות בעלת ניסיון והילה בינלאומית - דבר שלא צלח בידיו. שר האוצר רצה מישהו ממקורביו וגם זה לא צלח בידיו.
התקשורת התנפלה עליהם, ספרה את ימי התמשכות הבחירה כאילו הם עומדים עם סטופר ביד וכאילו בבנק ישראל הזדעזעו היסודות, ולא היא.
לאחר שכבר נבחרה הנגידה רצתה התקשורת להשפיל את נתניהו ולפיד. היא לא התייחסה לאיכות הבחירה אלא מה אמר לפיד לפני יומיים, ומה רצה נתניהו לפני חודשיים, והכל כדי להראות את אפסות מקבלי ההחלטות, כאילו רק התקשורת יודעת כיצד לבחור נגיד ורמטכ"ל.
אז להווי ידוע בכל מכרז המתנהל לבחירת אנשים בכירים ,לא נבחר דווקא הטוב ביותר ולעיתים צריך לבטל את המכרז ולעורכו מחדש כי לא נמצא האדם המתאים או שהאדם המתאים מוותר על הזכייה.
בכלל אצלנו יש נטייה לזרוק כלפי מעלה את כל הנושאים. לא העבירו כסף לרופאים בפריפריה מיד שר האוצר נזעק או מוזעק ,יש שביתה בנמלים וצריך לנהל משא-ומתן יתכבד ראש הממשלה וייכנס למו"מ, יש איום מצד גורם כלשהו בשביתה או פורצת שביתה דורשים את התערבותו של ראש הממשלה, כאילו אין לו נושאים חשובים יותר ואין גורמי ביניים לטפל בנושאים הללו.
הגיע הזמן להיכנס לפרופורציות. לא להיות בלחץ שלא נבחר רמטכ"ל כי יש סגן שהופך בסיומו של יום לרמטכ"ל.
לא נבחר נגיד, הפלא ופלא, והמשנה היא זאת שלבסוף נבחרת. אז מדוע כשהיא נבחרת היא בחירה מעולה ואילו כאשר היא משנה היא לא מתאימה?
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
