מוסד חדש קם בלשכת עורכי הדין שלא בא זכרו בחוק הלשכה ובתקנותיו, ובעצם הוא מעולם לא התקיים קודם לקדנציה האחרונה. מוסד זה קרוי בלשכה - מועצת חמש המשפחות (אופס, סליחה, צריך לומר מחוזות) הלשכה. "מועצה" זו מגיבה מעת לעת כגוף עצמאי על המתרחש בעולם המשפט.
למי שאינו זוכר, גוף זה, המונהג על-ידי יו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד
אפי נוה (שהנו כנראה המועמד המוסכם, נכון לעכשיו, על ראשי המחוזות לתפקיד ראש הלשכה הבא), החל קיומו בפעולה נועזת נגד השופטת
ורדה אלשיך, בגין פעולותיה המפוקפקות. כזכור, די היה במבט זועף אחד משר המשפטים דאז להניע אותם לנוס בבהלה לכל עבר ולבטל את כל תלונותיהם. על כך כבר כתבתי ברשימתי '
באו, ראו, נכנעו' ולא אחזור על כל הדברים. על פסקה אחת ברצוני לחזור למען העניין שיידון כאן ובגלל שאני מטבעי נהנה כנראה להסית קצת.
- "בבוא שעת המבחן ראשי מחוזות הלשכה הוכיחו את אפסותם ושאין הם ראויים יותר מהיו"ר עצמו. הם באו לפגישה עם השר נאמן, ראו ונכנעו ללא תנאי. אני מניח שכניעה כזו בוודאי לא הושגה ללא לחצים כלשהם, אבל עמידה בלחצים היא משהו שמצפים ממי שמתיימרים להנהיג. לפחות ציבור עורכי הדין יבין כעת מי הם פרנסיו וידאג להשמיע את דעתו עליהם בכל הזדמנות ראויה".
אסור לאפשר השתקת ביקורת לגיטימית
פנייתי לציבור עורכי הדין לא נשאה כרגיל פרי ומפעם לפעם מזכים אותנו ראשי המחוזות בפרי חוכמתם הקולקטיבית הנשלחת בדוא"ל לעורכי הדין. ניסיון ההתנקשות המתועב בפרקליט מפרקליטות מחוז תל אביב (שרקעו טרם הוברר) הביא אותם בצד גינוי נוסף, שאינו מוסיף דבר, לשאת מסר אזהרה תקיף לכל מי שמעז לבקר את הפרקליטות.
-
"יש להצטער שגורמים במערכת המשפט ואף בתוך לשכת עורכי הדין דואגים לבקר דרך קבע את עבודת הפרקליטות ואף להסית נגדה וזאת משיקולים זרים ובלתי ענייניים וראוי שכל אלו יעשו לעצמם חשבון נפש שעה שאולי יש המתרגמים השתלחויות אלו ואוירה ציבורית עוינת כסוג מעוות של היתר לנטילת החוק לידיים ולבצע מעשי פשע נאלחים כדוגמת הניסיונות האחרונים לפגוע בפרקליט".
אני מניח שחלק מהקוראים נזכר כעת בהאשמה שכוונה כלפי הציבור שביקר בחריפות את הסכמי אוסלו כמי שעודד הסתה שהביאה לרצח - איני מתכוון לעסוק באסוציאציות חופשיות. בעיניי יש בפרסום הנאלח הזה (אין לי מילה מנומסת יותר) הוכחה לפחדנותם הידועה של ראשי המחוזות שאינם מעזים לגלות למי הם מתכוונים ואיזו ביקורת שנמתחה על הפרקליטות מהווה בעיניהם הסתה אסורה,
שכן הם חוששים ובצדק מתביעת לשון הרע.
כמובן שראשי המחוזות אינם יכולים להצביע ולו ברמז על קשר מוכח כלשהו בין ביקורת שנמתחה על הפרקליטות בעבר לניסיון ההתנקשות הקונקרטי. משום מה קשה לי לשער שאחת ממשפחות הפשע שעליה אנו שומעים מדי יום, עבריינים שאינם נרתעים מכל סוג של חיסול, זקוקים לצידוק למעשי הפשע שלהם מביקורת מלומדת המושמעת על התנהלות הפרקליטות.
אם יש ביטוי הראוי לכינוי הסתה, הוא מצוי במנשר ראשי המחוזות. זו הסתה המכוונת ישירות נגד חופש הביטוי והביקורת.
אפשר לפטור את האיגרת הזאת בבוז הראוי לה ואפשר להתייחס לראשי המחוזות שהמליכו עצמם על הלשכה בכבוד שאינם ראויים לו, או להתעלם מהם. אפשר גם להתנחם בכך שחבורה זו, כאשר תגיע לשליטה מוחלטת בלשכת עורכי הדין, כפי שצפוי, תגשים סוף-סוף את התפקיד ההיסטורי שנועד לה והוא - פירוקה של הלשכה.
מה שאי-אפשר ואסור לעשות, הוא לאפשר השתקת פיות ומניעת ביקורת לגיטימית בטענה שיש מי שעלול לעשות בה שימוש לרעה - אפילו היה לטענה כזו יסוד. בוודאי שאסור לאפשר הטלת רפש במבקרים כאשר אין שמץ של ראיה לכך שיש קשר בין ביקורתם למעשה פשע כלשהו.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
