שנת 2009 הייתה שנה בה הזדעזעה מדינת-ישראל מריבוי עבירות המין אשר התבצעו בעיקר בתל אביב ובאזור הצפון. ברוב המקרים הייתה מעורבת נערה אשר רצתה להרשים את חבר שלה, או לחלופין את הסביבה הקרובה שבה היא חיה. כדי לעשות כן, הנערה הייתה מקיימת יחסי-מין עם חבר שלה, וכעבור זמן מסוים החבר שלה היה מפגיש אותה עם חבריו אשר ציפו ממנה לחזור על האקט המבעית.
נראה כי תופעה זו, אשר החלה בקטן בשנת 2006, החלה בחלוף הזמן לתפוס מימדים גדולים וענקיים אשר באים לידי ביטוי בפרשת "משחקי חברה". זה בא לידי ביטוי בתחילה באמצעות סיפורים על אורגיות בטיולים שנתיים, נערות ונערים מרובי פרטנרים וכאלה שמצלמים סרטוני סקס ביתיים ומשגרים לכל החברים בוואטסאפ.
במקביל התפרסמו לא מעט סיפורים על נערות שנוצלו מינית בידי חבורות של גברים. כך למשל, באפריל 2006 התפוצצה "פרשת האונס בבסיס חיל האוויר". עשרות חיילים ואזרחים עובדי צה"ל נחשדו באונס ובביצוע עבירות מין בנערה בת 13, בתו של אחד מאנשי הקבע בבסיס. עם זאת, בפרשה זו לא הוגשו כתבי אישום לאחר שהתברר שהנערה הציגה עצמה כמבוגרת מכפי גילה וכמי שביצעה את המעשים מרצון, ולכן היא נתפסה כאחראית למעשיה.
במרס 2010 הוגש כתב אישום נגד 14 נערים בגין אונס קבוצתי של נערה בת 14 בתל אביב, והם הורשעו במסגרת עסקת טיעון. כתב האישום גולל כיצד אחד מהם, שהיה בקשר זוגי עם הנערה, ניצל את תלותה הרגשית וסירסר בה בקרב חבריו.
נשאלת השאלה: מה קורה פה?
דור האנשים הבודדים
כידוע לכולנו, נשים מתפתחות מינית מהר יותר מגברים, וככל שהנערה מגיעה לגיל ההתבגרות היא נעשית יותר ויותר סקרנית לגבי גופה ההולך ומתפתח. מאחר שאין לנערות עם מי לדבר בנושא מין ומיניות, הן מתחילות לצלם את עצמן כשהן בעירום חלקי (מהלך המכונה: "סלפי"). התמונות לא נשארות רק במכשיר הסמארטפון אלא מופצות הלאה באמצעות "פייסבוק", "יוטיוב" ו"וואטסאפ" על-ידי הנערות עצמן, או על-ידי החבר שלהן המצלם את האקט המיני.
כתוצאה מכך, הנערה מתחילה לקבל הזמנות מגברים שאת רובם היא איננה מכירה, ואז אם היא לא עוצרת את זה בזמן היא עלולה להפוך לשפחת מין ולסבול מנזק נפשי קשה. לפעמים הנערה יוזמת את המפגשים עם הגברים אשר רואים בכך הזדמנות שלא כדאי להחמיץ. הן רוצות להיות מפורסמות כבר מגיל צעיר (דבר אשר בא לידי ביטוי באיפור כבד, הליכה בנעליים גבוהות, בגדים חשופים והתנהגות פרובוקטיבית).
למרות שטענתי בעבר כי נשים לא יוזמות התנהגויות מיניות, כנראה משפט זה נכון לגבי נשים מבוגרות יותר ולא לבנות גיל העשרה.
המציאות כפי שהיא מוצגת בסרטים
ניתן לזהות בהתנהגותן של אותן נערות את מאפייני האישה המפתה אשר הופיעה בסרטים האפלים עם תחילת מלחמת-העולם השנייה. אך חשוב לציין כי מדובר במניעים שונים: אם שם ניצלה האישה את חוסר מוסריותו וריקבון התנהגותו של הגבר, פה מנצלת האישה את הכמיהה של הנער לרצות לעבור טקס חניכה אשר בא לידי ביטוי בקיום יחסי-מין.
אביא שלוש דוגמאות מסרטים:
- בשנת 1987 יצר אסי דיין את הסרט "פוטו רומן" אשר במרכזו עמדה נערה (בגילומה של סמדר קילצ'ינסקי)אשר חלמה להיות חברתו של הבחור הכי יפה בשכבה (בגילומו של דן תורן). הבחור ניצל את האהבה הזו והזמין את הבחורה לאורגיות. בתחילה היא סירבה, לאחר מכן היא הלכה עם חברתה לבית הבחור אשר הפריד בין הבנות. אותה בחורה עלתה עמו לחדר-השינה שם חיכו לה מספר בחורים, בעוד החברה נשמרה על-ידי בחור אחר מחשש שתפריע לביצוע האורגיה. לבסוף, כאשר הבינה הבחורה מיהו אותו בחור, היא לא רצתה עמו שום קשר.
- בעוד כשבועיים עתיד לצאת סרט ישראלי נוסף העוסק בבעיה זו. הסרט אשר נקרא "שש פעמים" מעמיד במרכזו את גילי (בגילומה של השחקנית הצעירה סיון לוי), נערה בת 17 אשר מנסה להשתלב בבית-ספר חדש ולכבוש את ליבו של אחד הנערים המקובלים. בדרך היא משלמת מחיר כבד כאשר גם חבריו של הבחור רוצים לטעום מהפרי האסור. בדרך היא מספקת את יצריהם של כל החברים שלו, שלא מהססים לנצל את מצבה הרגיש. חשוב לציין כי סרט זה זיכה את רונה סגל ואת יונתן גורפינקל בפרס התסריטאית והבמאי (בהתאמה) של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, ואת השחקנית הראשית סיון לוי (גילי) בפרס אופיר.
- בשנת 1988 מביים הבמאי ג'ונתן דמי את הסרט "הנאשמים" שבמרכזו עומדת בחורה (בגילומה של ג'ודי פוסטר) אשר נאנסת על-ידי חבורת גברים בעוד איש מיושבי הפאב לא קם להושיט לה יד. לאחר שהיא מגלה שהנאשמים סגרו עסקת טיעון, היא יוצאת למלחמה עקובה מדם נגד כל הגורמים בפרשה.
שיטות החיזור של הגברים
עד עכשיו דיברנו על נשים. בואו נדבר על הגברים. כפי שראינו בקומדיות הנעורים "אסקימו לימון" ו"אמריקן פאי", בגילאי העשרה גם הנער סקרן מאוד
בנוגע לגוף הנשי. לכן הוא מגדיר לעצמו גבולות גזרה. כלומר, הוא מאתר אישה, מתחיל לשוחח עמה על הא ועל דא. בשלב הבא הוא יחבק אותה/ילטף את ירכה/ישוחח איתה על מין וזאת כדי לבדוק את תגובתה של האישה. אם היא צורחת ומקימה מהומה, הגבר יברח. אם היא לא עושה כלום, הוא ימשיך. כך מתחילות לפעמים מערכות יחסים שלא בטוח ששני הצדדים מעוניינים בהן.
גורפינקל אומר כי אחת מכל חמש נשים מוטרדת או מותקפת מינית. נתונים אלו עולים במסגרת התחקיר שערכו יוצרי הסרט "שש פעמים". ואילו לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, אחת מכל שלוש נשים תעבור תקיפה מינית במהלך חייה. אחת מכל ארבע תיאנס.
מנתונים שהוגשו השבוע לכנסת עולה כי בשנת 2012 הגיעו למרכזי הסיוע 7,700 פניות חדשות, 88% מכלל הפניות עוסקות בפגיעה בנשים, 12% עוסקות בפגיעה בגברים ורובן מגיעות רק שנים אחרי הפגיעה. רק חמישית מכלל הפונים הגישו תלונה במשטרה, ומרבית התיקים נסגרו מחוסר ראיות. סקר שהתפרסם החודש ונערך על-ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד, מעלה נתון מטריד, לפיו 17.6% מכלל הילדים עד גיל 17 עברו פגיעה מינית.
תפקוד ההורים
כאשר הילד מתבגר הוא הופך להיות אשף טכנולוגיה, וההורים נשארים מחוץ למשחק. רוב עבירות המין מתחילות במסגרת שיחה באינטרנט המכונה צ'אט, בפרסום תמונה פרובוקטיבית, או בקבלת הצעות מגונות אשר באות במקום שיחה רגילה. לפי הנתונים, רוב בני-הנוער ויתרו על המציאות הרגילה בה הם חיים, ומפתחים מציאות חלופית ברשת האינטרנט. כלומר, באינטרנט הם מרשים לעצמם לעשות דברים שהם לא היו עושים בחיים הרגילים. וגם אם ההורה יודע להשתמש ברשתות החברתיות, הילד ברוב המקרים יסנן אותו.
לכן חשוב שההורים יגלו מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים וישוחחו איתם לפחות פעם בשבוע. כמו-כן רצוי לברר עם מי הילד יוצא, לאן הוא הולך, ומתי הוא חוזר. אם הילד/ה לא משתף פעולה, על ההורה להדביק שפם, לחבוש כובע ולעקוב אחרי הילד כדי לעמוד מקרוב על עולמו. רק כך ניתן יהיה להציל את הילדים שלנו מעצמם.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
