כחצי שנה לפני הסכם הגרעין בזנבה ארה"ב ואירן קיימו שיחות בערוץ חשאי. המגעים לכינון הערוץ החלו עוד לפני הבחירות באירן, ולכן הסיבה לתחילתן איננה בחירתו של רוחאני לנשיא אירן. אם כך מהן הסיבות לכך? בהכללה ניתן לומר כי הסיבה העיקרית הינה כמו תמיד הכסף. הסנקציות כנגד אירן פוגעות בכלכלתה והן מוצגות כמניע העיקרי לרצון האירני להסכם. אבל הסנקציות פוגעות גם בארצות רבות שאינן יכולות להיות בקשרי מסחר עם אירן, כמו למשל חברת רנו הצרפתית שנפגעה, או הודו שכבר פנתה להזמין נפט מאירן. ויש רבות נוספות.
האינטרס האמריקני להגיע לפתרון מדיני הינו בעיקר חוסר הרצון של הממשל להסתבך במלחמה נוספת כמו אפגניסטאן, או כפי שראינו בפתרון בעיית הנשק הכימי בסוריה. מדינות אירופה המנהלות כבר זמן רב מפגשים ודיונים עם אירן בנושא הגרעין לא השיגו עד עכשו תוצאות מעשיות. אבל עם הצטרפות אמריקה לשיחות התאפשר השגת הסכם ראשוני עם אירן.
האם אירן באמת ובתמים מתכוונת לוותר על כוונה לייצר נשק גרעיני או שכל מעשיה הינם הונאה אשר מתבססת על תפישת עולם אשר הוגדרה על-ידי חמינאי כ'גמישות הירואית'. בנאום שנשא ב-25.9.2013 אמר "אני מסכים עם מה שהגדרתי לפני שנים כ'גמישות הירואית', משום שגישה זו טובה מאוד ונחוצה במצבים מסוימים, כל עוד אנחנו דבקים בעקרונותינו".
מה היא אותה גמישות הירואית על כך יש בטהארן פרשנויות רבות מספור. יו"ר הפרלמנט עלי לריג'אני הציע "לא לפרש את הביטוי באופן שגוי", והסביר כי "גמישות הירואית" מכוונת לטקטיקת ניהול המשא-ומתן ולא לאסטרטגיה. מפקד משמרות המהפכה, מוחמד ריזא נקדי, מהקצה השמרני, תומך גם הוא ב"גמישות הירואית" כצעד טקטי.
מהי שהיא באמת כוונתו של חמינאי באותה "גמישות הירואית" זאת, היא דוקטרינת האלתקייה שהיא יסודית ותשתיתית באיסלאם האומרת "מומלץ לנקוט רמייה ,לברך את הכופר בפיך ולקללו בליבך". וזה לא רק אצל השיעים אלא באיסלאם בכלל, ועניינה הוא הדרך בה יש לממש את הג'יהד במצב בו אינך יכול לאסלם את הכופרים.
מכאן ניתן להבין את שיטות ההונאהף ההטעיה וההסוואה אותן נוקטים האירנים במשא-ומתן מול אמריקה והמעצמות האחרות. בתחילה מציבה אירן תנאי סף שעל פניו נראים כבלתי ניתנים לגישור ובדיונים עצמם הם מסכימים לוותר על אותם סעיפים שמראש החליטו לוותר עליהם (אף שהם מנסים למזער את גודל הויתורים). כך נותנים למתדיינים מולם תחושת הצלחה והרגשה שהשיגו את מטרותיהם.
ב-19.11.2013 פרסם העיתון האירני "קיהאן", המבטא את הקו הנוקשה באירן של חומנאי ומשמרות המהפכה, את ארבעת הלאווים האירנים להסדר:
א.אירן לא תסגור את המתקן הגרעיני בפורדו.
מה יש בהסכם - השארת 50% מהצנטריפוגות במתקן בנתנז ו-75% מהצנטריפוגות במתקן בפורדו ללא שימוש (בהסכם זה ישנה פשרה, שמום שאמנם לא נסגר המתקן בפורדו אך יכולתו לפעול הופחתה משמעותית).
ב. לא תופסקנה עבודות הבניה בכור המים הכבדים באראק.
מה יש בהסכם - הימנעות מהפעלת המתקן הגרעיני באראק המיועד לייצור פלוטוניום, הימנעות מהתקנת רכיבים נוספים במתקן זה, אי-העברת דלק ומים כבדים לאתר והימנעות מהקמת מתקן אחר לפלוטוניום
ג. שום כמות אורניום מעושר לא תצא מגבולות אירן.
מה יש בהסכם - דילול לרמה שמתחת ל-5% והמרה לצורה שאינה ניתנת להעשרה נוספת של כל מאגר האורניום המועשר ל-20% אחוז (דילול אחוז האורניום משמעותו כאילו הוצא מחוץ לאירן כיון שאיננו יכול לשמש לצורכים מיבצעיים).
ד. טהרן לא תחתום על הפרוטוקול הנוסף של האמנה להפצת הנשק הגרעיני.
מה יש בהסכם - טהרן חתמה על הפרוטוכול הנוסף בדצמבר 2003 אבל הממשלה עדיין לא אישררה אותו. בהסכם עצמו אין אזכור לכך. כלומר, עדיין איננו בתוקף מבחינת אירן.
בהסכם הושם דגש עיקרי הוא על מניעת היכולת האירנית לייצר את חומר הגלם (אורניום מועשר ופלוטטניום) לרמה שתאפשר ליצור חומר גרעיני בקיע ובכך למנוע ממנה את היכולת לייצר נשק גרעיני. אולם אין כלל התייחסות למניעת היכולת הכוללת את הידע לייצור פצצה גרעינית ושיטות הפעלתה בנוסף לייצור ראשי קרב מתאימים לטילים שבידי אירן. ההתייחסות היחידה לכך בהסכם הינה הקמת ועדה של שש המעצמות שתפעל לצד סבא"א לטיפול באתר פרצ'ין, שבו לפי החשד נעשו ניסיונות לפתוח מתקן נפץ המיועד לפצצה גרעינית.
תמונת המצב המצטיירת עד כאן הינה שאירן מוגבלת (אך לא מנוטרלת) ביצור חומר גרעיני מתאים לייצור פצצה, אך בידה הידע וסביר גם היכולת להכין ראשי חץ גרעיניים לטילים ארוכי הטווח שבידה. אז איפה ההונאה? שהרי פתחתי בדברי ואמרתי כי אירן לא תוותר על יכולת לייצר נשק גרעיני. ההונאה הינה שאירן תקבל את הפלוטוניום שלה ואת האורניום מ
קוריאה הצפונית לפחות בכמות שדרש לפצצה/שתיים, ואחרי שתכין את הפצצה הראשונה איש לא יעז לגעת בה והיא תוכל לחזור בתנופה מלאה אל תוכנית הגרעין הצבאית שלה.
קוריאה הצפונית
קוריאה הצפונית ביצעה ב-12.2.2013 ניסוי גרעיני נוסף צפונית לאתר בו ערכה המדינה בעבר ניסויים. בין היתר ייבדק אם לראשונה עשתה קוריאה הצפונית ניסוי בפצצת אורניום, המבוססת על יכולת העשרה שפיתחה בעשור האחרון. בשני הניסויים הגרעיניים הקודמים - שהתקיימו ב-2006 וב-2009 - נעשה שימוש בפצצות פלוטוניום. על-פי הערכות, פיונגיאנג מחזיקה במספר קטן מאוד של פצצות פלוטוניום ולכן מנסה לקדם את נתיב האורניום.
תמונות לווין המראות אדים שעולים מהכור הגרעיני ביונגביון שבקוריאה הצפונית מצביעות על כך שייתכן שהמדינה חידשה את ייצור הפלוטוניום, שש שנים לאחר שחתמה (ב-2007)על הסכם עם ארצות הברית להשבית את הפעילות הגרעינית במתקן ביוגנביון. שנחשב למרכזי בתוכנית הגרעין הצפון קוריאנית
אם האדים אכן מצביעים על התחדשות הפעילות בכור, הכולל מתקן לייצור פלוטוניום לנשק ומתקן העשרת אורניום, תוכל קוריאה הצפונית, בעוד כשנה, לייצר נשק גרעיני המבוסס על פלוטוניום. הדבר גם ידגיש את כשלון המאמצים האמריקנים לעצירת תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית.
יצויין כי עוד באפריל (2013) הודיעה קוריאה הצפונית כי בכוונתה להפעיל מחדש את המתקן ביונגביון. דובר מטעם הוועדה הצפון קוריאנית לאנרגיה אטומית מסר כי חידוש העבודה ביונגביון נובע ממחסור בחשמל במדינה ולנוכח כוונותיה של קוריאה הצפונית "להגדיל את הכמות ואת האיכות הארסנל הגרעיני שבידה".
מומחים טוענים כי הופעת האדים מעל הכור - בין אם מדובר בתחבולה של ממשלת קוריאה הצפונית או בסימנים אמיתיים להפעלת המתקן הגרעיני - משמשת כאמצעי להפעלת לחץ על ארצות הברית במטרה לחדש את שיחות המשא-ומתן ולהקל את הסנקציות על המדינה.
אך המהלך עלול לגרום להשלכות הפוכות. נראה שהנשיא אובמה לא ישוש לתגמל את קוריאה הצפונית על חידוש פעילות בכור שכבר הסכימה להשבית, וכי וושינגטון אינה מעוניינת להשקיע אנרגיה פוליטית במדינה שסביר שלא תוותר על נשקה הגרעיני.
סיכום
"במפתיע "החלו השיחות החשאיות בין אמריקה לאירן "במקרה" כאשר החלו בקוריאה הצפונית לתכנן את הפעלתו מחדש של הכור ליצור פלוטוניום ואורניום וזאת תוך הפרה ברורה של ההסכמים עם אמריקה ". ובמקרה "באותה תקופה בוצע ניסוי גרעיני נוסף בקוריאה הצפונית הפעם עם אורניום ולא פלוטניום "אולי" כי לאירן עדיין אין פלוטוניום. מן הראוי לציין כי בניסויים קודמים דווח גם על משקיפים אירנים בנסוי.
"ובמקרה ממש" וללא כל קשר לאירועים בקוריאה הצפונית הסכימה אירן בשיחות עם אמריקה והמעצמות לוותר על האורניום המועשר ל-% 20 ועל אי השלמת בנית כור הפלוטניום באראק. אז אין שום מקריות בכל האירועים הללו אלא תוכנית אחת אחידה בין אירן וקוריאה הצפונית, כדוגמת התוכנית שסוכלה לבניית כור לפלוטוניום בסוריה על-ידי קוריאה הצפונית בסיוע/שילוב אירני.
כל מה שנשאר לנו הוא לקוות שבעת שתוכנית זאת תצא לפועל תזכור ארצות הברית את מחויבותיה לישראל כפי שרמז ראש המטות המשולבים באמריקה ולא תהיה תגובה של וושינגטון כמו במקרה של קוריאה הצפונית.
בינתיים צה"ל מתכונן לעימותים אפשריים עם הפלשתינים 
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
