אדוני היו"ר, חברי הכנסת, ידידי חברי הכנסת לשעבר, הסגל הדיפלומטי, מכובדי כולם,
אחרי מספר ימים של גשמי ברכה אנו זוכים לחוג היום את ט"ו בשבט ביום בהיר ומלא שמש. כך יוכלו ילדי ישראל שיוצאים היום לנטיעות בכל רחבי הארץ לחזות בלובן השקדיות שפרחיהן הנצו לאחרונה. להתבשם ממרבדי הנרקיסים והכלניות שפרחיהם הנצו המעטרים את השדות של ארצנו. להריח את הריח המשכר של הטבע הסובב אותנו.
אני בטוח שרבים מחברי הכנסת היו מעדיפים כמוני לבלות את היום הזה יחד איתם. למראה אולם המליאה, נראה לי שלא מעטים העדיפו זאת.
לא במקרה נקבע יום כינונה של הכנסת דווקא בט"ו בשבט. את המצוות הקשורות בכל יתר מועדי ישראל, יכול אדם לקיים גם על אדמת נכר. את המשמעות ההלכתית-חקלאית של ט"ו בשבט אפשר לקיים רק בארץ ישראל, שכן חג זה - כל טעם קיומו קשור בהוויית הארץ, בטבע שלה ובנופיה.
כך גם הכנסת - ההתגלמות המובהקת ביותר של חידוש הממלכתיות הישראלית -יכולה להתקיים רק על אדמת הארץ, ארץ ישראל - ובארץ ישראל היא יכולה לשכון רק כאן בירושלים, בירת הנצח של עם ישראל.
אדוני היו"ר,
עבודת החקיקה של הכנסת בחמישים ושש שנותיה היא מפעל עצום - שתרם תרומה חשובה ביותר לבנייתה של ישראל כפי שהיא היום:
מדינת חוק מתקדמת, נאורה, פתוחה, דמוקרטית ושיוויונית, מדינה שמערכת חוקיה קשובה לשינויי הזמן ומתאימה את עצמה לצרכים המשתנים של החברה.
ועדיין, עם כל הישגיה האדירים של הכנסת בתחום החקיקה, יש בינינו רבים הסבורים שהכנסת חטאה בכך שלא מילאה את תפקידה הראשון והוא חיבורה של חוקה לישראל.
אני לא סבור כך.
שתי אפשרויות ניצבו בפני חברי הכנסות הראשונות:
האחת - חיבורה של חוקה סדורה וכפייתה "הר כגיגית" על החברה הישראלית המתהווה, הלומדת מחדש - אחרי 2000 שנות גלות - את אורחות הממלכתיות והעצמאות.
האחרת - חיבורה של חוקה כמעשה מרכבה, פיסה אחר פיסה, תוך הקשבה רגישה וסבלנית לצורכי החברה, על חלקיה הרבים והשונים.
בצדק, לדעתי, בחרה הכנסת ללכת בדרך השניה - והתוצאה היום, חמישים ושש שנה אחרי כינונה של הכנסת, היא שיש לנו חוקי יסוד לא מעטים המהווים שלד מוצק לחוקה שמלאכת חיבורה עדיין נמשכת.
בכל מדינה מתוקנת, החוקה - המבטאת את תעודת הזהות של החברה - היא בגדר צורך. גם אצלנו כך. ועדין, בעיני, גדול וחשוב מן הצורך הזה - הצורך האחר: להגיע, בחברה שהיא כל כך רבת גוונים וזרמים - שלא לומר פלגים - כמו החברה הישראלית - לחיבורה של החוקה מתוך הסכמה. רק כך נבטיח שתעודת הזהות שתתקבל בסופו של דבר - תהיה אכן תעודת זהות משותפת לכולנו ומוסכמת על כולנו.
אמרתי אני תומך בצורך בחוקה, לדעתי חוקה חייבת להיעשות בהסכמה וגם אם לא נצליח במלאכת עשיית החוקה כפי שהיינו רוצים אולי עדיפה בעיני אפילו חוקה שיש בה פגמים מסוימים אבל שנעשתה בהסכמה ולא בכפיה.
אדוני היו"ר,
הבית הזה מסמל את ריבונות העם היהודי בארץ ישראל ואת היותם של אזרחינו בני חורין במשטר דמוקרטי. לא מדובר בסמל ריק מתוכן, אלא בגוף בעל שליחות לאומית שאין חשובה ממנה. תפקידה של הכנסת - שהעם שנתן בה את אמונו והפקיד בידיה את גורלו - הוא להנהיג אותו ולהוביל אותו אל עתידו. הכנסת לא נבחרת כדי לשמש מועדון לוויכוחים עקרים - אלא כדי לקבל החלטות אמיצות - מתוך ראיית האינטרס הלאומי הכולל.
לא קל לקבל הכרעות הרות גורל - אבל זה תפקידה של הנהגה לאומית. לא קל להחליט כאשר נדרשות הכרעות קשות, קורעות לב - אבל זו שעת המבחן של שליחי העם, שכן לא להחליט או לנסות להעביר את האחריות לאחרים - רק משום שקשה - זו היא בריחה מאחריות ובגידה בשליחות.
משטר דמוקרטי הוא דמוקרטי באמת כאשר יודע המיעוט שזכויותיו שמורות ואינן עומדות בסימן שאלה. אך משטר דמוקרטי הוא כזה באמת גם כאשר המיעוט יודע שעליו לקבל ולכבד את הכרעות הרוב, גם כאשר אלה אינן לרוחו.
לצערנו בשנה האחרונה גברו בתוכנו הקולות המאיימים על שלמותה של הדמוקרטיה הישראלית - והמצהירים בגלוי על סירובם של גורמים שונים לקבל הכרעות דמוקרטיות, שהתקבלו כחוק בכנסת.
כנסת ישראל - המוסד העליון של הדמוקרטיה הישראלית - והדמוקרטיה הישראלית כולה - יידעו להגן על עצמן מפני המהרסים הקמים לפגוע בהן - והחלטות הכנסת יבוצעו במלואן.
תודה רבה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
