חוק איסור לשון הרע

לשון הרע הוא איננו רק איסור מהתורה, אשר העובר עליו עלול ללקות בנגע הצרעת, כי אם חוק בפני עצמו שנחקק בשנת 1965 במדינת ישראל וקרוי "חוק איסור לשון הרע".

החוק קובע, כי לשון הרע הוא דבר שפרסומו הוא אחד מתוך ארבעת הסעיפים הבאים:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

• לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו;

• לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. המוגבלות מוגדרת על-ידי החוק כלקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית קבועה או זמנית.

חשוב לדעת, כי פרסום על-פי החוק יכול להיות בעל-פה, בכתב, בדפוס, ציור, דמות, תנועה, צליל ובכל דרך אחרת. קרי, דרך פרסום לשון הרע כנגד אחר איננו מוגבל, זו אינה רשימה סגורה והיא תותאם לכל סיטואציה ונסיבותיה.

ס' 7 ב' לחוק קובע, כי במידה והוציאו עליכם דיבה, אתם רשאים לתבוע את המעוול בסכום של עד 50,000 שקלים, זאת מבלי שתצטרכו להוכיח כי נגרם לכם נזק כלשהו.

ס' 7 ג' לחוק קובע, כי במידה ותוכלו להוכיח כי המעוול הוציא עליכם דיבה בכוונה לפגוע בכם, אזי תוכלו לתבוע פיצוי בסכום של עד 100,000 שקלים, זאת מבלי שתצטרכו להוכיח כי נגרם לכם נזק כלשהו.

מובן שסכומים אלו מוגבלים לאדם התובע אחר בלשון הרע, כל עוד הוא אינו מתאמץ להוכיח את הנזק שנגרם לו, אלא רק מתאמץ להוכיח את אמיתות הוצאת לשון הרע כנגדו.

במידה ורוצים לתבוע סכומים גבוהים יותר מהאמור לעיל, ניתן לתבוע גם סכום בלתי מוגבל, כל עוד מצליחים להוכיח כי נגרמו נזקים ואת אומדנם.