הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  ממשל 
N
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
העימות הבא ברצועה
09/05/2019   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
היי משה
08/05/2019   |   יורם דורי
 
 
 
זוהי הארץ
08/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
"דגל האיסלאם ברחוב דאונינג"
08/05/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
למדינת ישראל ייעוד מיוחד
08/05/2019   |   גרשון הכהן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שינוי הסיוע הצבאי האמריקני: מתלות לשיתוף
הסיוע הצבאי עלה [צילום: AP]

הפחתה בסיוע תהפוך את ישראל לשותפה במקום להיות תלותית, גם אם לא בהכרח שותפה שווה

▪  ▪  ▪
המו"מ שבין אירן והמעצמות העלה לדיון את מארג היחסים המורכב שבין ישראל לארה"ב. אחד ההיבטים החשובים במערכת יחסים זו, המנציח בין היתר את יחסי הכוחות בין המדינות, הוא הסיוע הצבאי שישראל מקבלת מארה"ב משנת 1974.

ישראל קיבלה בשנת 2013 כ-3 מיליארד דולר (כל הנתונים לקוחים מהCRS Reports). הסיוע הכלכלי האמריקני החל כבר ב-1949 אז, היה זניח יחסית. סיוע צבאי משמעותי החל לאחר מלחמת ששת הימים, התעצם לאחר מלחמת יום כיפור והחתימה על הסכמי קמפ דייויד והגיע לשיא של יותר מארבע מיליארד דולר בשנת 1985. בשנת 1987 התייצב הסיוע על כ-3 מיליארד דולר בשנה, כאשר הסיוע צבאי עמד על 1.8 מיליארד דולר והסיוע כלכלי-אזרחי עמד על 1.2 מיליארד דולר. כמו-כן קיימים פרויקטים משותפים נוספים כפרויקט כיפת הברזל ופרויקט החץ שאינם נכללים בחישוב הסיוע הישיר מארה"ב.

משנת 1984, המטרה של הסיוע כלכלי הייתה בעיקר לאפשר לישראל לשלם את חובה לארה"ב מהשנים בהן הסיוע צבאי לא היה מענק אלא הלוואה. הדבר נעשה על-ידי "תיקון קרנסטון" שהתחדש כל שנה (הסנטור קרנסטון עמד על כך שסכום הסיוע הכלכלי לא יפחת מסכום התשלום השנתי שישראל חייבת בגין ההלוואות שקיבלה). בשנת 1998, ישראל עמדה לקבל 1.2 מיליארר דולר סיוע כלכלי בזמן שהחוב שלה לארה"ב עמד על 328 מיליון דולר בלבד. משום כך, הוחלט על-ידי ראש הממשלה דאז, נתניהו, להקטין את הסיוע הכלכלי במשך עשר שנים הבאות כאשר בכל שנה הסיוע היה צפוי לקטון ב-120 מיליון דולר.

בד-בבד עם הקטנת הסיוע הכלכלי האזרחי עלה הסיוע צבאי ב-60 מיליון דולר. תהליך זה הסתיים בשנת 2007 עת עמד הסיוע הצבאי על 2.4 מיליארד דולר ללא סיוע כלכלי-אזרחי. ב-2007 נחתם הסכם סיוע מחודש לעשר שנים בסך שלושים מיליארד דולר (ממוצע של 3 מיליארד דולר לשנה). בשני העשורים האחרונים, בממוצע, ישראל הייתה מחויבת להשקיע כ-75% מכספי הסיוע בחברות אמריקניות בארה"ב ואת יתרת הסכום ניתן היה להמיר לשקלים ולהשקיע בחברות ישראליות, מה שיצר את המונח "דולר סיוע".

האם הסיוע במתכונתו הנוכחית נכון למדינת ישראל או שהוא משמר קשר ארכאי ביחסי שתי המדינות? ממלחמת יום הכיפורים ועד סוף שנות השמונים שימשו כספי הסיוע כקרש הצלה למדינת ישראל שהתקשתה לעמוד לבדה באתגרים הכלכליים והצבאיים. בשנות השמונים חווה המשק הישראלי משבר כלכלי קשה ואז הגיע הסיוע לשיאו. אולם מאז, ישראל הוגדרה כמדינה מפותחת על כל המשתמע מכך והמשק הישראלי אף מגלה יציבות כלכלית יותר ממדינות מפותחות אחרות.

המשך הסיוע במתכונתו הנוכחית אינו אופטימלי שכן הוא כרוך ביצירת עיוותים וחוסר יעילות. בשל העובדה שישראל חייבת להשקיע את חלק הארי מהסיוע בארה"ב היא תומכת בצורה עקיפה בתעשיה האמריקנית על חשבון התפתחות תעשיה צבאית רלוונטית שהיא עתירת עבודה בישראל. יש שיגידו שמדובר בתמיכה ישירה של ממשלת ארה"ב בתעשיה המקומית (שם) שישראל היא הצינור לכך, כאשר בדרך מדוכאת ההתפתחות הטבעית של התעשיה המקומית הישראלית. שנית, מכיוון שלא קיימת תחרות אמיתית לגבי הסיוע שנקנה מהחברות האמריקניות, המחירים בהם קונה ישראל יקרים יחסית. בנוסף הסיוע יוצר לישראל תדמית של מדינה תלותית, תדמית הפוגעת בחוסן הלאומי כלפי פנים ובמערכת הדיפלומטית בעולם.

מנגד, מדובר במענק כספי הניתן לנו ע"י בת בריתנו. הפסקת הסיוע תהיה מכה כלכלית לישראל גם אם היא תיעשה באופן הדרגתי. השאלה היא האם ישראל יכולה ליזום מהלך שישנה את מבנה סיוע החוץ האמריקני באופן שייטיב עם שתי המדינות וישמור על האינטרסים שלהן? התשובה היא כן.

ישראל יכולה להציע לשנות את מבנה הסיוע הקיים. על הממשלה להציע לארה"ב להוריד באופן הדרגתי את הסיוע הצבאי ב-300 מיליון ש"ח לשנה במשך עשר השנים הבאות ולהשקיע סכום הולך וגדל זה בכל שנה, בפרויקטים משותפים בתחומים ביטחוניים ואזרחיים, תוך הידוק שיתוף הפעולה המחקרי והתעשייתי החיוניים לשתי המדינות (תעשיות ביטחוניות, אנרגיה אלטרנטיבית, טכנולוגיית מים, עסקים קטנים וכו'). פעילות זו תתבצע בין היתר תוך הרחבת הקרנות הדו-לאומיות והקמת קרנות ייעודיות חדשות, מטרת פרויקטים אלה להגדיל ולהרחיב את שיתוף הפעולה האסטרטגי הכלכלי.

יוזמות דומות לשיתוף הפעולה היו בעבר, כדוגמת שדרוג נמל חיפה ביוזמת הקונגרס האמריקני שראה לנגד עיניו, בין היתר את טובת הצי השישי. גם קרנות דו-לאומיות קיימות כבר היום כדוגמת קרן בירד (BIRD Foundation) שהיא קרן דו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי וקרן בארד (Bard Foundation) העוסקת במחקר ופיתוח בחקלאות. מן הראוי לנתב חלק הולך וגדל מהסיוע הצבאי לטובת פרויקטים מסוג זה.

החלטות לגבי שינויי במבנה הסיוע נעשו כבר בעבר וזה הזמן לעשותם שוב. השינוי יקטין את הסכנה לביטול הסיוע, באופן מלא או חלקי, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי בארה"ב המקשה על הקונגרס האמריקני להצדיק סיוע זה. יתרה מכך, יש בו כדי ליצור מערכת בונה ומפתחת לשתי מדינות שיתרונותיה בטווח הארוך יעלו על חסרונותיה הזמניים.

כך, נהפוך מתלותיים לשותפים, גם אם לא בהכרח שותפים שווים.

תאריך:  19/12/2013   |   עודכן:  19/12/2013
ד"ר עידית סולברג, גדעון ישראל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שינוי הסיוע הצבאי האמריקני: מתלות לשיתוף
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
סאל אבי גור
20/12/13 21:01
 
הם המניע לפיצויים
22/12/13 19:59

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
אווירת השנאה מתפשטת באירופה, חוקים אנטי יהודיים ואנטי ישראלים עוברים הרבה יותר בקלות מאשר במקומות אחרים. הגנה על היהדות מפני התקפות על טקסים יהודיים, הופכת בהדרגה לטקס בעצמה.
19/12/2013  |  מנפרד גרסטנפלד  |  מאמרים
בשורת השלום שלבני וקרי נושאים כרוכה ב"ויתורים כואבים" ומתוארת תמיד כ"היסטורית". היסטורית, כנראה בגלל הייחוד החד-פעמי בתולדות ישראל ואולי בעולם, שעם מפנה ומוסר את מולדתו מרצונו לטובת עם אחר, אויב. דורות רבים יחקרו את המפולת הזאת ולא נעסוק בה כאן - 'גדול עלינו'. לעומת זאת נטעים את הקורא על קצה המזלג מן "הוויתורים הכואבים".
19/12/2013  |  אליקים העצני  |  מאמרים
לפני זמן קצר החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, להמליץ לממשלה לאשר הקמתו של ישוב חדש בשם שיזף ברמת הנגב. המועצה קיבלה החלטה זו כיאה לגוף דמוקרטי, ברוב קולות, לאחר ששמעה את כל "הגורמים הרלוונטיים". כולל כמובן התנגדויות שהיא הייתה מצווה לשמוע בתוקף החוק.
19/12/2013  |  מרדכי ליפמן  |  מאמרים
עקבתי אתמול אחר התוכנית "פופוליטיקה" בהנחיית עודד שחר, בערוץ 10. הדברים הבאים אינם ביקורת התוכנית בכללותה, אלא התייחסות לחלק האחרון והמייצג שלה, שכונה משום מה "חוק העמותות".
19/12/2013  |  רפי לאופרט  |  מאמרים
סיבות ל"יד" הקיבוצים בגירוש היהודים מגוש קטיף, ועוד:
19/12/2013  |  חנן וייס  |  מאמרים

פורומים
מדיני/פוליטי
ממשל
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
Enhanced Ecommerce - מעקב אחר מסחר אלקטרוני
כתיבת המומחים
חדשות שיווק דיגיטלי
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט