אפרטהייד בעיר שאוחדה לה יחדיו

מערכת מדינית, שמשתיתה באותו עיר שתי מערכות שלטון נפרדות ושונות לתושבים החיים בה, היא מיישמת למעשה את המדיניות, שבשפת אפריקנוס נקראת Apartheid - הפרדה.

בירושלים רווחת האמירה השגורה רבות על לשוננו - "ירושלים שאוחדה לה יחדיו לנצח נצחים". אך אמירה זו משום מה אינה מתורגמת למציאות חיים מעשית בחיי תושבים מצבע וממוצא מסוים, שנולדו בעיר הזו, עת הם יידרשו להסדיר את ענייניהם במשרד הפנים.

ג'אמילה ואחותה פתחיה, שנולדו בצד המזרחי של העיר להורים, שגם הם נולדו בעיר הזו, כמותם גם הורי הוריהם שנולדו באותה סמטא, וחלקם באותו בית, כשהן תפנינה למשרד הפנים הן תמצאנה עצמן במשרד, הנושא את השם "המשרד לענייני זרים". זאת רק כדי להסדיר שינוי כתובת עקב העתקת מקום מגורים מרחוב לרחוב בירושלים המזרחית, או רישום בן או בת שנולדו בתעודת הזהות.

גילה ואחותה נסיה, שנולדו בחלקה המערבי של העיר להורים, שחלקם נולדו כאן וחלקם נולדו הרחק מכאן במוסקבה או בפאריס, כאן בנו את ביתם האישי והלאומי, הן תופנינה להסדיר אותם ענייני רישום של כתובת ולידת ילד במזל טוב במשרד, הנושא את השם "משרד הפנים".

שני ילידי הארץ הזו מסדירים שינויים אזרחיים דומים בהחלט. יליד אחד של הארץ, יליד העיר ירושלים, כהה עור הגיית ח' ו-ע' חזקה,יליד הארץ, פלשתיני, מופנה ל"משרד לענייני זרים". השני, יליד הארץ, יליד ירושלים, שלעתים גם לו יש ח' ו-ע' הוא יופנה ל"משרד הפנים".

שני ילידי הארץ, שני ילידי העיר, אותו טיפול שיגרתי לו הם נחוצים ממוקם בשני משרדים. אבל במקרה, אך ורק במקרה, האחד מופנה ל"משרד פנים" מהודר, מאוורר במזגן המקל על הנדרשים למענה. ספסל נוח במסדרון מאוורר ממתין לאזרחי העיר מחלקה המערבי. תוך שעת טיפול סבירה יוצאת חלקה המערבי של העיר מאושרת ומבוקשה בידה.

ילידי הארץ כהי העור, ח' ו-ע' על לשונם, פלשתינים המלחכים את גרונם, יופנו רק במקרה ל"משרד לענייני זרים" כמטחווי רבע סמטא ממשרד הפנים, שפניו רק מערבה.

במשרד לענייני זרים נעלם האוורור. ספסל לממתין זקן או לאישה בהריון זה פריט נדיר. צפיפות רבה מתרכזת לה בעיקר מחוץ לבניין בהמתנה ארוכה רק לזכות כדי להיכנס משעת בוקר מוקדמת ותמשיך גם כשהשמש קופחת או שהקור משטה ומכה במצטופפים עד שתתקבל תשובה די צפויה, ש"לא ניתן לקבל היום יותר אנשים. נסו מחר את מזלכם לרשום את הבן שנולד בתעודת הזהות".

בעיר שאוחדה לה יחדיו הַמְּאַחֵד את העיר אינו מוכן לקרוא למציאות זו מציאות של אפרטהייד. מי שנכפה עליו האיחוד מתריס בכל אמצעי העומד לרשותו, שזו מציאות של אפרטהייד.

שני אזרחים, ילידי המקום, ילידי הארץ הזו, החיים בעיר ירושלים שאוחדה לה יחדיו, אחד מקבל כל מענה ב"משרד הפנים", השני מופנה לקבל מענה רק ב"משרד לענייני זרים". רק במשרד לענייני זרים מתאפשר לפלשתיני יליד הארץ הזו לציין שינוי מען ממספר 8 ל-10 באותו רחוב . רק לשם כך מחויב יליד ירושלים, אם הוא פלשתיני, למספר רב של ביקורים והמתנה של שעות בתור ולעתים יותר מדי קרובות ההמתנה היא לשווא, כי יש מכסות.

אנחנו לא נצליח בכוח צבאי ומשטרתי להנציח מציאות, שיליד הארץ הזו, כהה העור הפלשתיני, הוא זר, ולכן בירושלים יטפלו בו נציגי ה"משרד לענייני זרים". לשם כך יש לשנות את הדיסקט - "תאומים ילדה אותם הארץ הזו".