ג'ון קרי, היזהר ממוקש המדינה הפלשתינית!

לחסידי מזכיר המדינה קארי: תמיכת ארה"ב בהקמת מדינה פלשתינית מהווה חוליה בשרשרת מחדלי מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.

לדוגמה, ב-1948 התנגדו מחלקת המדינה, הפנטגון וה-CIA להקמת המדינה יהודית, טענו שתהייה פרו-סובייטית ותימחק על-ידי צבאות ערב, והטילו אמברגו צבאי על האזור, כאשר בריטניה סיפקה נשק לערבים.

בשנות ה-50' חיזר הנשיא אייזנהאואר אחר הרודן המצרי, נאצר, כדי להרחיקו מהגוש הסובייטי. אך ככל שהחיזור אחר מצרים והלחץ על ישראל גברו, כן התמיד נאצר במדיניות פרו-סובייטית, בחתירה תחת משטרים ערביים פרו-מערביים ובתמיכה בטרור הפלשתיני.

בשנות ה-70' וה-80', עד יום פלישת עירק לכווית באוגוסט 1990, תמכה ארה"ב בסדאם חוסיין באמצעות שתוף פעולה מודיעיני, אספקת מערכות צבאיות מתוחכמות והענקת ערבויות להלוואות.

ב-1977 הצטרף הנשיא קרטר ליוזמת בגין-סאדאת בעל כורחו, לאחר שפעל להכשילה על-ידי כינוס ועידה בינלאומית. ב-1978 זנח קרטר את השאה הפרסי, העניק רוח גבית להשתלטות חומייני על אירן, שהפכה מבעלת ברית מובילה של ארה"ב לאויבתה המרה.

מ-1993 עד 2000 חיבק הנשיא קלינטון את ערפאת כמבשר שלום והפך אותו למבקר הזר המתמיד ביותר בבית הלבן. ב-2000 קידם קרי את עליית בשאר אסד לשלטון כמנהיג חיובי ושואף שלום ופעל לנסיגת ישראל מרמת הגולן. ב-2005 ו-2006 תמך הנשיא בוש בעקירת ישובים יהודיים מעזה ובהשתתפות החמאס בבחירות ברשות הפלשתינית כצעדים מקדמי מתינות, ביטחון, יציבות ושלום.

ב-2009 היפנה הנשיא אובמה, בגיבוי קרי, עורף למובארק הפרו-אמריקני והעניק תמיכה רועמת ל"אחים המוסלמים", ארגון טרור אנטי-אמריקני המאיים על כל משטר ערבי פרו-אמריקני. אובמה וקרי ראו ב"צונאמי הערבי" אביב עמים בדמות מרטין לותר קינג ומהטמה גנדי. ב-2011 פעלו אובמה וקרי להפלת משטר קדאפי והפכו את לוב למוקד זעזועים ויצוא טילים לארגוני טרור. ב-2013 העניקו לרוסיה בונוס מפתיע בסוריה, וב-2014 הם משרישים פניקה בסעודיה מחשש שיהפכו את אירן מאיום טקטי-נשלט לאיום אסטרטגי-בלתי-נשלט.

התמיכה בהקמת מדינה פלשתינית מבטאת מחדל נוסף המתבטא בהתעלמות מהרקע של מחמוד עבאס, המתון יחסית לחמאס, השופך אור על התנהלות המדינה המתוכננת. עבאס קיבל דוקטורט (בהכחשת השואה) מאוניברסיטת מוסקבה, עבר השתלמות בק.ג.ב., היה אחראי על קשרי אש"פ עם המשטרים הקומוניסטים ועל הלוגיסטיקה של "טבח מינכן". בשנות ה-50', 1966 ו-1970 נמלט ממצרים, סוריה וירדן עקב מעורבותו בטרור. בשנות ה-70' וה-80' סייע לערפאת בניסיונות ההשתלטות על לבנון, וב-1990 סייע לפלישת עירק לכווית, למרות שהעניקה מקלט לו ולמקורביו. ב-1993 הקים את תשתית החינוך לשנאה ברשות הפלשתינית.

ב-1994 בזמן חתימת הסכם השלום ישראל-ירדן הפצירו מפקדי הצבא הירדני בחבריהם הישראלים למנוע הקמת מדינה פלשתינית, שתדון את המשטר ההאשמי לאבדון, ותתרום לאי-יציבות מפיקות הנפט במפרץ הפרסי.

אש"פ, אב-טיפוס לטרור הבינלאומי, הוא מקור הסמכות החוקית והמבצעית של הרשות הפלשתינית, המייצאת טרוריסטים לעירק ואפגניסטן ומקורבת לוונצואלה וקובה האנטי-אמריקניות. מדינה פלשתינית תשדרג את חדירת רוסיה, סין, קוריאה הצפונית ואירן - יריבות/אויבות של ארה"ב - לאגן המזרחי של הים התיכון.

תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית, ממשיכת דרכם של מנהיגים פלשתינים ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית, הגוש הקומוניסטי, סדאם חוסיין, חומייני ובן-לאדן, מבטאת נחישות לא לפנות - אלא לדרוך על מוקשים.