בתוכנית "פופוליטיקה" בערוץ 1 (21.1.14) הוצגו ממצאי סקר בקרב מדגם מייצג של כלל אוכלוסיית ישראל, במטרה להראות כיצד היו מצביעים אזרחי ישראל אילו הבחירות היו נערכות היום, שנה אחרי הבחירות הקודמות לכנסת.
כיצד הוצגו התוצאות: התחזקות לגוש "הימין" שעלה מ-43 ח"כים בכנסת הנוכחית (שנבחרה ב-2013) ל-50 ח"כים, אילו הבחירות היו נערכות היום; ירידה לגוש "המרכז-שמאל" מ-48 בכנסת הנוכחית ל-42 בלבד; שאר הקולות היו ניתנים היום לחרדים (17 ח"כים) ולערבים (11 ח"כים).
התקשורת הישראלית המקובעת ממשיכה להתייחס אל הליכוד כאל ימין, בשעה שהליכוד - ובמיוחד ראש הממשלה
בנימין נתניהו העומד בראשו - נמצא בדיוק במרכז הקשת הפוליטית. הדבר מתבטא בין השאר בכך שבערך פי שלושה יותר אזרחים מעדיפים את נתניהו בראשות הממשלה מאשר את ראש האופוזיציה. הצגה נכונה של הדברים הייתה צריכה להראות שגוש "המרכז-ימין" (ולא "הימין") היה מגיע ל-50 ח"כים.
מנגד, התקשורת הישראלית סופרת את המפלגות הקואליציוניות "יש עתיד" ו"התנועה" יחד עם מפלגות האופוזיציה "העבודה", "מרצ" וקדימה, וקוראת לכל החמש ביחד גוש "המרכז-שמאל". האם מישהו מצליח לזהות הבדלים בתחום המדיני בין חמש מפלגות אלה? כולן מהוות אופוזיציה, שמאל שבשמאל, בתחום המדיני, ומתחרות זו בזו בגרימה לכך שישראל תואשם בפיצוץ תהליך המתן ומתן עם מכחיש השואה מרמאללה. לעומת זאת בתחום הכלכלי אין הבדל בין הקפיטליסטים נתניהו, לפיד, לבני והרצוג.
הצגה מציאותית ומעודכנת יותר של ממצאי סקר מגמות ההצבעה הייתה מראה 50 ח"כים לגוש "המרכז-ימין" לעומת 42 ח"כים לגוש "השמאל". עיוות זה מתווסף להצגה התקשורתית הקבועה של הקשת הפוליטית הישראלית כאילו יש בה קצה אחד בלבד, הימין. אין קצה שמאלי, כי שם נמצאים המתונים...
ואגב, הסקר הצביע על עליית "הליכוד ביתנו" בכ-10% (תוך כדי נדידת קולות מ"יש עתיד" ל"ליכוד ביתנו" וממנו אל "עוצמה לישראל") אבל נמנע מלציין את משמעות הירידה של שני ח"כים למפלגת "התנועה", כלומר שליש (33%), נתון המצביע על מגמה לא מפתיעה.
תפוס כינוי יחודי
חברות הטכנולוגיה נסחרות בשפל ביחס למגזר האנרגיה 
