היוזמה שיוצאת מבית מדרשו של ראש הממשלה נתניהו להאריך את כהונתו של
שמעון פרס כנשיא לעוד שנה, ולאפשר בתקופה הזו להסדיר בחוק את בחירתו של נשיא המדינה בבחירות כלליות – מבורך בלשון המעטה. זה מרומם את הנפש. זה צף מעל משקעים נוראיים שאנו חווים בפוליטיקה הישראלית. זה מגמד את מכלול הטראומות הלאומיות שאנו מתחבטים בהן – ומשתלב מצויין עם השמש הקייצית המחממת אותנו בחורף לא חורף העובר עלינו.
אינני מתעלם מעצם העובדה שמינוי נשיא במדינה כמו שלנו – מיותר לחלוטין.
אבל אם טרם הגענו לממשל תקין לפחות במראית עין מחד ומהותית קונסטיטוציונית מאידך – אז בחירתו של נשיא המדינה ע"י העם היא דרך מבורכת להשרות אווירה הרבה יותר נינוחה בציבוריות הישראלית.
בישראל כמו בישראל, מיד קמו מתנגדים לרעיון. אינני מוכן לתת קרדיט לבנדיט התורן ששניות אחרי פרסום הידיעה קפץ לתקשורת וטען שזה לא ראוי... מבחינתו, לא
עצם הרעיון, אלא העיתוי. במילים אחרות רצה לומר: "רעיון מעולה, אבל לא מוכן שנתניהו יהיה היוזם".
שמתם לב לחוצפה הפוליטית השלטת בישראל? לא משנה אם עלה רעיון מקורי מתבקש מאליו ונוגד את התככים המקובלים לבחירתו של הנשיא ע"י קומץ אינטרסנטים פוליטיים ישראלים – הרי שעצם הויכוח הפוליטי הוא בעיניהם העיקר. גם אם נשיא המדינה רשום בכתב המינוי שלו להיות הנשיא של כולם – הממנים אותו מתעקשים שהדרך אל האושר האזרחי הכללי תעבור במערבולת המיץ הפוליטי המסריח שמבחינתם הוא חלק בלתי נפרד מההווי הישראלי – ומוטב מבחינתם שכל יישאר.
תסלחו לי מסריחי הכנסת: אם נשבר לנו מכם, הנה עוד הוכחה כמה קטנים אתם על עצם תואר השם המלווה אתכם במעמדכם כנבחרי העם. גלוי וידוע שאינני חביבו של ראש הממשלה נתניהו (וזה בלשון המעטה), אבל לבוא ולטעון נגד עצם הרעיון המתבקש (רחמנא ליצלן שהגה אותו נתניהו) שלא מפיית הליכוד/ישראל ביתינו/ויש עתיד יבחרו לנו את נשיא המדינה של כולנו?!... סליחה חוזרת: עד כאן.
