אורלי וגיא, חבל שמעדתם

ציער אותי מאוד, שדווקא עיתונאים מוערכים מאוד, אורלי וגיא מרוז, שהוכיחו עצמם כבעלי מחויבות רבה לנושאים חברתיים, מעדו בשידור בתוכנית הבוקר שלהם בערוץ 10, כשהעלו את נושא התקנת האנטנות הסלולריות.

כמי שנחשף בעבר למאבק נגד התקנת אנטנות כשני מטר מדירתו, הייתי מצפה שבשידור, בו מוצג אדם הטוען שאין סכנת קרינה מהאנטנות, תובא לפחות סמכות מדעית אחת, הסוברת שכן קיימת סכנת קרינה.

נכון שיש יותר מחקרים בהם מובעת דעה, שמיסוך של אנטנות ככל שיהיה גדול יותר וצפוף יותר, הוא מפחית את הקרינה. אך קיימים מחקרים רבים של אנשי מדע רבים בישראל מהטכניון בחיפה, ממכון ויצמן וממרכזי מדע נוספים בארץ ובעולם, המצביעים על סכנה הנשקפת לדיירי בניין החיים בסמיכות רבה לאנטנות. במיוחד קיימת סכנה מהמתקן של המכשירים המפעילים את האנטנות. מדובר במצבור גדול מאוד של מכשירים, אותם החברות ממקמות בחדר מיוחד בדירה המושכר לחברה.

מאבקנו הסתיים בכי טוב. בעלת הדירה, שהשכירה את דירתה לחברת הסלולר, נאותה לבקשת השכנים והסירה את האנטנה, שהותקנה במרפסת מול דירתי והוצא כל הציוד והמכשור מחדר, שהיה צמוד לחדרם של תאומים בני כמה חודשים, שהיה להם קיר משותף לדירה בה מוקם המכשור.

חשוב לציין, שמאבק השכנים נגד השכרת דירות או גגות לחברות הסלולר הוא לגיטימי. יש לנהלו אך ורק במסגרת החוק. לשכנים נשמרת זכות הצעקה. כל גילוי של אלימות יש להוקיעו ולגנותו.

מצער, שעיתונאים מוערכים כמו אורלי וגיא מרוז לא שאלו, כיצד קרה שחוקק בכנסת חוק, לפיו התקנת אנטנות, גם בשמם המכובס מכשירי גישה, אינה מחייבת קבלת אישורים משום רשות מוניציפלית. אין סמכות שמבקרת את מידת הקרינה בחדר המכשור הפועל באותה דירה.

מצער, שעיתונאים, שהוכיחו מחויבות רבה לנושאים חברתיים, לא נתנו דעתם להישגי הלוביסטים של חברות הסלולר, שהצליחו לרתום רוב בוועדות הכנסת להתקין תקנות, המאפשרות הצבת אנטנות ללא צורך בקבלת אישורים מהעירייה וללא מתן אפשרות לשכנים להביע את התנגדותם.

מצער, שהחברות המבצעות את התקנת האנטנות וזקוקות לחיבורים בארונות החשמל של הבניין מבקשות מפתחות מוועד הבית לביצוע עבודות שדרוג הקליטה של הטלוויזיה. לפחות כך היה במקרה של הבניין בו אני גר. אני משוכנע, שאורלי וגיא מרוז לא היו עוברים בנקל לסדר היום, אם היו מבקשים מהם מפתחות לארונות החשמל בבניין, בו הם גרים לשדרוג קליטה במכשירי הטלוויזיה, והיו מגלים שבוצעה בהם חיבורים לאנטנות המוצבות כשני מטר מדירתם, והמכשור הרב נמצא צמוד לחדר המגורים של אחד מילדיהם.

מצער, שעיתונאים, ששמורה בליבי הערכה רבה לכל מה שהם מייצגים במישוריות החברתית, לא שאלו מדוע בערים רבות באירופה יש איסור מוחלט להתקין אנטנות סלולריות במרפסות ועל גגות בתי מגורים, ואילו בישראל זה מותר. חבל שלא שאלו, למשל, מה הניע את עיריות רבות במדינות אירופה לאסור בתכלית האיסור את מה שהותר בכנסת ישראל.