חגיגות ומסיבות במוזאון השואה במוסקבה

את חגיגות העשרים להיווסדו חגג הבנק המוסקבאי לפי מיטב המסורת הנובורישית הרוסית. על כרזות הענק שקיבלו את פני האורחים הרבים נכתב: "את יום ההולדת העשרים נחגוג במשתה שעליו ישמע העולם כולו". על המנגלים הרבים שהוצבו בכל פינה הוכן בשר משובח, קוויאר שחור ואדום, סושי ודים סם, שרימפס וקלמרי הוגשו ללא הגבלה.

וודקה ושמפניה זרמו כמו מים, להקה צוענית עם רקדניות בלבוש מינימלי הרקידה את האורחים וסלבריטאים רבים שבאו בהמוניהם כדי להשתתף בחגיגה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה.

ואכן, אם לא בכל העולם אז לפחות במדינה הגדולה ביותר בעולם יכלו רבים מתושביה לשמוע ולראות איך חגג הבנק המוסקבאי את יום ההולדת העשרים שלו.

יום למחרת שידר הערוץ הממלכתי של רוסיה במהדורת החדשות המרכזית שלו כתבה נרחבת על האירוע. אך לא הסלבריטאים ולא השולחנות העמוסים בכל טוב הם אילו שמשכו את תשומת ליבם של עורכי החדשות של הערוץ הממלכתי. עשרות חגיגות כאלו מתקיימות בכל שבוע בבירה של רוסיה הפוסט קומוניסטית, רק שחגיגות מסוג זה לא נוהגים לערוך בבית כנסת ובטח ובטח לא בבית הכנסת המוצב על הר המנוחות ושמשמש כאתר הזיכרון הרשמי לשואה של יהודי רוסיה והעם היהודי במלחמת העולם השנייה.

במשך כל תקופת קיומה של ברית המועצות התעלמה ההנהגה של המדינה הקומוניסטית מהשואה של העם היהודי. יהודי רוסיה שנרצחו במחנות הריכוז של הנאצים נחשבו על-ידי מנהיגים סובייטים כחללי מלחמה כמו שאר אזרחי ברית המועצות.

לאחר נפילת חומת הברזל פנו נציגי קונגרס יהודי רוסיה לרשויות מוסקבה בבקשה להקצות להם מקום לצורך הקמת מבנה זיכרון לחללי השואה.

בשנת 2008 הוקצה לקונגרס שטח בהר המנוחות (מתחם הזכרון לחללי מלחמת העולם השנייה) ובמקום הוקם בית הכנסת במימון הקונגרס, המשלב בתוכו מוזאון השואה של יהודי ברית המועצות.

בשנים הראשונות פקדו את המקום רבים מהקהילה היהודית של מוסקבה. ערכו עצרות זיכרון ויום יום התפללו לזכר הנופלים. אך בשנת 2013 החליט יושב-ראש קונגרס יהודי רוסיה מר יורי קאנר לשנות את יעוד המקום ולהשכיר את אולמות מוזאון השואה לגופים מסחריים לטובת הפקת אירועים. חברי הקהילה המבקשים לבוא ולהתפלל לזכר הנופלים נדרשים לקבוע מבעוד מועד ולחכות מספר שבועות עד שהמקום יהיה פנוי מחוגגים.

"איך אפשר לחלל כך מקום קדוש?" נזעק הרב נחום בסין מהקהילה היהודית של מוסקבה. "זה ממש לאפשר לאנשים לרקוד על עצמות הנופלים" ."לפני כמה ימים הגעתי למקום כדי להתפלל ולהפתעתי ראיתי שבמקום מוצבים מנגלים, במה ורמקולים. פניתי להנהלת הבנק ודרשתי להעביר את המסיבה למקום אחר, אך הם אמרו שכבר מאוחר מדי, כל ההזמנות כבר נשלחו".

"אני לא מבין את הנהלת הבנק הזה", אומר אולג מובמרכר יהודי מוסקבאי. מי רוצה לרקוד במקום המנציח רצח עם. ועוד פחות אני מבין את מנהלי הקונגרס שמאפשר לחגיגות כאלו להתקיים במקום כזה, אני יודע שברוסיה בכסף אפשר לקנות הכל, אך בכל זאת חשבתי שישנם דברים קדושים שעדיין לא נמכרים בשום מחיר.עכשיו אני מבין שיושב-ראש הקונגרס רואה רק כסף מול העיניים. שיתבייש".

אך הנהלת קונגרס יהודי רוסיה והעומד בראשה מר יורי קאנר, לא מבינים על מה המהומה: "בניגוד לבתי התפילה של הדתות האחרות אצל היהודים בית הכנסת הוא יותר מועדון חברים ממקום קדוש" נמסר מדוברות הקונגרס.

"אכן המקום הושכר לבנק המוסקבאי לצורך חגיגות העשרים שלו. הכל נעשה בשקיפות מלאה והכסף תמורת שכירת המקום הועבר לקופת הקונגרס.

הכסף הזה ישמש לצורך מתן עזרה לנזקקים מהקהילות היהודיות ברוסיה ולפעילויות חשובות רבות בקהילות ברחבי המדינה."

"אנחנו לא משכירים את בית הכנסת ולא את מוזאון השואה" אומר בני ברוסקין, יועץ לשעבר לענייני העלייה הרוסית לרה"מ נתניהו והיום מכהן בהנהלת הקונגרס. אנחנו משכירים את הנכס השייך לקונגרס, ובדרך כלל לתורמים שלנו. אני לא רואה בזה שום חילול ואנחנו נמשיך לנהוג כך גם בעתיד".

"זה פשוט לא יאמן" מתפעל איגור גרבך, סופר, ניצול מחנה הריכוז סאלספילס. "במדינה שבה נכלאו 5 צעירות על ביזוי מקום קדוש, רק בגלל שניגנו רוק אנד רול פחות מדקה בכנסיה, יושב-ראש הקונגרס היהודי מקיים מסיבה שלמה במוזאון שואה ובית הכנסת ונשאר בתפקיד. איזה מסר מועבר כאן לגויים? שליהודים הדבר הכי קדוש זה הכסף?"

זו לא פעם ראשונה ששערוריות שעולות בתקשורת ברוסיה קשורות ליו"ר קונגרס יהודי רוסיה יורי קאנר. אך רבים בקהילה המוסקבאית סבורים שהפעם נחצו כול הקווים.

"ברוסיה של היום נהוג לשחוט כל פרה קדושה, אך קורבנות מלחמת העולם השנייה זה עדיין קודש קודשים עבור עבור כול אזרחי המדינה, יהודים וגויים", אומר יצחק שפטל פעיל בקהילה היהודית של מוסקבה. "אולי הגיע הזמן שהקונגרס יבחר לו יושב-ראש חדש, אחד שערכים חשובים לו יותר מכסף".