בניסיון להטיל רפש בחקלאי גוש קטיף כותבת ורדה כהן-סילבר שהמתנחלים חיים על ניצול עבודה זולה של פלשתינים או תאילנדים. זוהי פגיעה מכוערת ולא מוצדקת במתיישבי גוש קטיף בפרט ובחקלאי ישראל בכלל.
החקלאים בישראל, ובתוכם גם אלו המתגוררים בגוש קטיף, לא הכריחו מעולם איש לעבוד אצלהם. להיפך, בתאילנד יש רשימות המתנה של עשרות אלפי אנשים המעוניינים לבוא לעבוד אצלנו ואלמלא המכסות שקבעה הממשלה היינו מעסיקים הרבה יותר. גם הפלשתינים מעוניינים מאד לחזור לעבוד אצלנו ואני משוכנע שעם התייצבות המצב הביטחוני הם אכן יחזרו.
אנו אמנם מעסיקים עובדים זרים בשל כורח פנימי שלנו ולא כמעשה צדקה, אך תוך כדי אנו תורמים באופן משמעותי למועסקים אצלנו. מאז תחילת העסקת העובדים הזרים עבדו בישראל למעלה מ-200 אלף תאילנדים. רובם ככולם חזרו לארצם בתום תקופת העבודה ובזכות הכספים שהרוויחו הצליחו לבנות לעצמם בית ולהקים משפחה. בלעדינו הדבר היה קשה להם הרבה יותר.
הייתי מציע לכולנו להפסיק לזרוק בוץ על עצמנו ולהתחיל לראות את החיובי שבנו כמדינה וכחברה. כדאי שנשמור את הוויכוח הפוליטי בתוכנו בתוך המסגרת שבה הוא צריך להשמר ולא להגרר להשמצות של קבוצות אוכלוסיה שלמות. ככלות הכל אנו רוצים להמשיך לחיות כאן יחדיו עוד שנים רבות.
__________________________________________________________
הכותב הוא מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, הממונה על תחום העובדים
בהתאחדות חקלאי ישראל