השינוי שחל בסביבת העבודה הקיימת

מבלי ששמנו לב הרבה מונחים ודברים שהיו מוכרים לנו עברו שינוי מהותי שהגופים הגדולים מתקשים להסתגל אליהם.

למשל, כאשר מדברים על עבודה אנחנו מדיימנים אדם יושב במשרד מקליד נתונים במחשב ומשוחח עם אנשים בטלפון או פנים אל פנים.
הוא עובד עד שהוא יוצא לפנסיה עם תנאים ומשכורת משתנה.
אך עם כניסת הטכנולוגיה לחיינו מתקיימות מספר מגמות אשר הופכים אנשים משכירים לעצמאיים.

א: השאיפה של חברות להגדיל את ה"גמישות הניהולית".

כלומר: מדובר בחברות אשר מעסיקות מספר מצומצם של עובדים ולכן הן יכולות לעשות שינויים, במהירות רבה יחסית.

ב: התקצרות גיל העבודה המרכזי שבעבר היה מוגדר בין גיל 24 ל-54.

כיום בין-השאר בגלל אבטלת מבוגרים יש שמתקשים להמשיך לעבוד אחרי גיל 45 ואפילו 40.

ולכן, גם הצעירים מתקשים להשתלב בשוק העבודה בשכר ראוי (בעיה שבאירופה חריפה הרבה יותר מאשר אצלנו אבל ניצניה ניכרים).

ג: עלייתו של דור ה-Y (המכונה גם "דור המגיע לי") אשר אינו מעוניין לעבוד כפי שעבדו הוריו.

וכך, הפך שוק העבודה משוק של אנשים שכירים העובדים שנים באותו מקצוע עם משכורת ותנאים, לשוק של פרילנס שבו האדם עצמאי לגורלו ואינו מקיים מערכת יחסים של עובד-מעביד אלא של ספק-לקוח.

לדבר זה יש יתרונות וחסרונות כמו לכל דבר.

יתרונות

א: העצמאי אחראי לגורלו ויש רבים שנהנים להיות המעסיק של עצמם ודווקא מרוצים מהעובדה שאינם חלק מארגון.

ב: הגמישות גם יכולה להוביל לעיסוק במספר תפקידים – לכל אחד מאיתנו יש כמה וכמה כישרונות.

ג: לא צריך לתת דין-וחשבון לבוס.

ד: עובדים מתי שרוצים ויכולים גם לנהל חיי משפחה תקינים.

חסרונות


א: אין תנאים ומשכורת קבועה.

ב: חסר הקשר האנושי הקיים עדיין בין אנשים.

ג: אי-אפשר להתייעץ ולעזור לאף-אחד.

כמו שכתבתי בעבר בתי-הקפה, הגינה, הסמארטפון והלפטופ החליפו את האווירה הקרה והמנוכרת שמשרה לפעמים המשרד.

וכן, רבים גם עובדים מהבית כדי לגדל ילדים בנוסף לטיפוח הקריירה (דבר ששוק העבודה לא מאפשר כמעט בכלל לגברים ולנשים).

המסקנה הפשוטה היא: לא צריך לפחד משינויים, צריך לראות איך הם מסייעים לנו.