מעל 21 ימים מושבתים כ-200 עובדי הקבלן בחברת רותם אמפרט בנגב מקבוצת כי"ל, לאחר שיו"ר וועד העובדים מונע את כניסתם לשטח המפעלים, כחלק ממאבק שהוא מנהל נגד הנהלת כי"ל על הסכם העבודה שעדיין לא נחתם בין הוועד להנהלה.
עובדי הקבלן שכניסתם נאסרה לשטח המפעלים משלמים מחיר יקר במשכורתם והגיעו למצב על סף ייאוש, כשהם עומדים חסרי אונים בין המאבק של הוועד בהנהלה לבין הקבלן שלא משלם להם עבור ימי השביתה מאונס.
זה זמן רב מתנהל מאבק בין יו"ר וועד עובדי רותם אמפרט להנהלת כי"ל בנושא הסכמי עבודה, מאבק שהוא לגיטימי ונכון, שנועד לשפר את תנאי העסקתם ושכרם של העובדים הקבועים. אולם מדוע עובדי הקבלן צריכים לשלם את המחיר של המאבק של העובדים הקבועים ברותם אמפרט?
עובדי הקבלן במפעלי רותם אמפרט שמושבתים מאונס מפסידים ימי עבודה והפגיעה בשכרם גדולה וכואבת. העובדים "השקופים", עובדי הקבלן, שוב משלמים את המחיר היקר של מאבקים כוחניים בין ועדי העובדים להנהלות ומנוצלים ע"י וועד העובדים שמשתמש בכוח העבודה של עובדי הקבלן לניהול מאבק נגד ההנהלה.
את זרקור הביקורת צריך להפנות דווקא לראשי הוועדים של "העובדים הקבועים", שמסכימים למצב העבדות של עובדי הקבלן. "העובדים הקבועים" הקריבו בעצם את עובדי הקבלן על מזבחם שלהם. ועד העובדים הקבועים הגיע להסכמה לא מוסרית עם ההנהלה, לפיה "העובדים הקבועים" ימשיכו לקבל את התנאים הטובים ובכמויות גדולות, כאשר תחת אותו וועד והנהלה יעבדו "עובדי קבלן" בתנאי עבדות, בשכר רעב ובעבודות הקשות ביותר. כך השיגו את מטרתם: שימוש בוטה "בעובדי הקבלן" כמנוף להפעלת לחצים על ההנהלות ואילו ההנהלות נהנות בסופו של דבר ממוצע שכר נמוך.
אם "הוועדים" "והעובדים הקבועים" היו מגלים סולידיות חברתית-כלכלית-מעמדית, הם היו מאמצים תחת כנפי הוועד גם את עובדי הקבלן ובפרט מאמצים את המלצות דו"ח כי"ל שהגיש ח"כ לשעבר אלי גולדשמידט כבסיס להטבת תנאי העסקתם של עובדי הקבלן, ומגיע להבנות עם ההנהלה.
גם עמיר פרץ צריך להרגיש מאוד לא נוח. ההסתדרות הרי תומכת "בעובדים הקבועים", ציבור שממנו היא אוספת מיסים, ולכן גם היא מקריבה את עובדי הקבלן. ההתעלמות הגורפת של ההסתדרות מעובדי הקבלן מעלה תהיות רבות מכל מהלכיו האחרונים והמתוקשרים של עמיר פרץ, לקראת הבחירות לראשות מפלגת העבודה. מתברר, כי עובדי הקבלן בעיניו של עמיר פרץ, הם לא חלק "מהעסקה פוגענית", הם שקופים ולא קיימים והם אפילו מהווים איום על יחסי ההסתדרות והוועדים שיושבים על עורק החיים של ההסתדרות.
(הכותב הוא יו"ר "סולידריות"- ארגון עובדי הקבלן).
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
