משמעות בקשת הפרקליטות לחזרה מערעור זקן

הקורא בקשתה הצנומה של פרקליטות המדינה, בת שלושת העמודים בלבד - החתומה בידי עורכי הדין אריה פטר ונעמי גרנות, סגני מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שהוגשה אתמול (יום ב', 7.4.14) - להתיר למדינה לחזור בה מערעורה של זיכויה החלקי ב"פרשת ראשונטורס", אינו יכול לשער איזו רעידת אדמה עלולה להתרחש בעקבות קבלת בקשת חזרה זו.

הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון, בשעתו, בשל העובדה ששולה זקן הורשעה ב"פרשת ראשונטורס", בקבלת דבר במרמה במקום בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן על קולת העונש שנגזר עליה, שהיה מאסר על תנאי וקנס בגובה 40,000 ש"ח. במקביל, הגישה הפרקליטות ערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס ובפרשת טלנסקי ועל קולת עונשו, שהושת עליו ב"פרשת מרכז ההשקעות", שהיה מאסר על תנאי של שנה, לתקופה של שלוש שנים וקנס כספי בסך של 75,300 ש"ח.

מי שזכרונו אינו בוגד בו, יזכור אל ודאי, כי בשל שתיקתה של זקן בחקירותיה במשטרה וסירובה להעיד בפרשות אלה, נמנע מהפרקליטות להציג לבית המשפט יומניה האישיים, בהם תועדו הכספים שהתקבלו, לכאורה, מטלנסקי ומימון נסיעותיה לחו"ל, לכאורה. בערעורה לבית המשפט העליון, בעניין זקן, טענה הפרקליטות כי שולה זקן הייתה מודעת לקיומם של "כספים עודפים", בכל הקשור ל"פרשת ראשונטורס" - כספים שנגבו מארגונים שונים, לכל המאוחר בתחילת שנת 2003. כן נטען שזקן הייתה מודעת לשימוש שנעשה בכספים העודפים למימון נסיעותיו הפרטיות - להבדילן מהציבוריות - של אהוד אולמרט לחו"ל. בשל טענות אלה התבקש בית המשפט העליון, להחמיר בעונשה של זקן, בערעור.

בבקשתה זו של הפרקליטות, נזכר הסדר הטיעון שנחתם בינה לבין שולה זקן, לאחרונה, תוך ציון העובדה ששולה זקן טרם עמדה בכל התחייבויותיה לפי הסדר הטיעון, וכי "בשלב זה אף אין בידה למלא אחר כל התחייבויותיה", שכן זקן טרם העידה - כפי שהתחייבה בהסדר הטיעון - בבית המשפט. הפרקליטות מנמקת בקשתה בכך, כי היא החליטה לחזור בה מערעורה נגד זקן, כבר בשלב זה, כדי לחסוך, במידת האפשר, מזמנו של בית המשפט העליון במלאכת הכתיבה של פסק-הדין בערעורים שהגישה היא נגד זיכוים של אולמרט וזקן ב"פרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות".

הדברים אינם כה פשוטים. חמישה משופטי בית המשפט העליון, הנשיא כבוד השופט ד"ר אשר גרוניס וכבוד השופטים סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, ניל הנדל ועוזי פוגלמן, שקודים במלאכת כתיבת פסק-הדין בערעורים שהגישה הפרקליטות על זיכוים החלקי של אולמרט וזקן ב"פרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות". לכל אחד מהצדדים בערעור נקצבה כמות של 100 עמודים לכתיבת טיעוניהם בערעור.

רשם בית המשפט העליון, ד"ר גיא שני, נעתר - לפני כשנה - לבקשת פרקליטיו של אולמרט והתיר לו להגדיל היקף טיעוניו בכתב מ-100 עמודים ל-120 עמודים, לאחר שדחה בקשתו להתיר לו להגדיל היקף טיעוניו, בכתב, ל-140, כפי שהתבקש על-ידו. בהחלטתו זו, כותב רשם בית המשפט העליון, כי "ככלל, היקפם של עיקרי הטיעון (בדומה להיקפם של סיכומים המוגשים בהליכים אזרחיים) נקבע באופן שוויוני ומגבלת ההיקף מבטאת את תכליתם של עיקרי הטיעון להביא לייעול ההליך ולחסכון בזמן שיפוטי. עם זאת, לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני מתיר למשיב 1 [אולמרט - ח"ש] להגיש את עיקרי הטיעון בהיקף של עד 120 עמודים".

ניתוח השתלשלות הדברים, לאחרונה - לאחר שנחתם הסדר הטיעון עם שולה זקן, מצביע על כך שמבחינה משפטית מצבו של אולמרט אינו מזהיר - זאת בלשון המעטה בלבד. מעבר לעובדה שאולמרט נחקר, בימים אלה ממש, בחשד של שיבוש מהלכי משפט, הרי זקן שסכרה פיה ב"פרשת ראשונטורס" וב"פרשת טלנסקי", מנועה מלעשות שימוש בזכות השתיקה בעניינים בקשר לפרשות אלה.

שולה זקן מחויבת בהתאם להסדר הטיעון (הדבק מילים מכובס שהחליף המונח הבלתי סימפטי - "עסקת טיעון") שחתמה עם הפרקליטות, להעיד בכל הפרשות הקשורות לאישומים שהועלו נגד אולמרט. הדברים נכונים גם באשר למתן עדות נגד אולמרט ב"פרשת ראשונטורס", כמו-גם ב"פרשת טלנסקי". דבר אינו מונע מהפרקליטות לפנות לבית המשפט העליון, בבקשה "לפתוח מחדש" את המשפטים שהתנהלו ב"פרשת ראשונטורס" וב"פרשת טלנסקי" ולהזמין את זקן למתן עדות נגד אולמרט בעניינים אלה. כך ניתן יהיה להכשיר הגשת יומניה האישיים של זקן, בהם תועדו הכספים שהתקבלו, לכאורה, מטלנסקי ומימון נסיעותיה לחו"ל, לכאורה, לבית המשפט ולהכשירן כראיות קבילות מטעם הפרקליטות נגד אולמרט, אם וככל שייפתח מחדש משפטו, בשתי פרשות אלה.

שולה זקן אינה מוכנה עוד "לשכב על הגדר" למען אולמרט. ייתכן שלבסוף תתגשם "נבואת" יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא. עוד בשנת 2009, במהלך ראיון ברדיו, אמר הוא דברים אלה: "אני מתפלא על האופטימיות של אולמרט" והוסיף ש"עוסק בהרחבת לשכתו העתידית במקום בהרחבת התא שיוקצה לו בכלא מעשיהו". אליעד הועמד לדין משמעתי בשל דבריו אלה, בידי ועדת האתיקה במחוז תל אביב והמרכז, בראשות עו"ד אפי נוה. ועדה זו החליטה, פה-אחד, להגיש נגד אליעד קובלנה לבית הדין המשמעתי בעבירות של התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע - הלא הוא עו"ד אהוד אולמרט; התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין ומעשים הפוגעים בכבוד המקצוע. ארבע ערכאות שיפוטיות זיכו את אליעד מהאשמות ועדת האתיקה. ועדת אתיקה זו רדפה אחר אליעד והגישה שני ערעורים ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בשל זיכויו מסעיפי אישום שמשמעם "העלבתו" הנטענת את עו"ד אהוד אולמרט, חברו למקצוע עריכת-הדין של אליעד.