הצעה לאריה אבנרי

אינני מכיר את אריה אבנרי. הוא אינו מכיר אותי. הגם שאנחנו שנינו מפרסמים מאמרים בתדירות גבוהה באתר "חדשות מחלקה ראשונה" בעריכת העיתונאי יואב יצחק.

פגשתיו רק פעם אחת לפני כשנתיים באקראי באמירת שלום מנומסת על גג בנין בשדרות רוטשילד בתל אביב בפעילות, שיוזמיה היו "משוררים לימין ישראל". הגם שיש לי חילוקי דעות רעיוניים עם חברי הקבוצה נעניתי ליוזמה והופעתי.

כבר אמרתי, אינני מכיר את אריה אבנרי. יש לי יותר מדי מלים חמות לרפד בהן את כל מה שהוא עושה, וגם על כל מה שהוא מתכונן לעשות. יש לי מלים חמות על מה שהוא מסמל, מקרין ומייצג.

ועכשיו אני עולה במודע על שדה מוקשים, כי אינני מבין בספורט, הגם שבנעורי חטאתי בכידרור בכדורסל ושיחקתי כדורעף. הייתי שחקן פעיל בקבוצות ייצוגיות בליגה מסודרת לנערים. בקבוצות, שהורכבו מתלמידי מקווה-ישראל וחולון תחת שרביטו של מאמן אגדי בשם מיכה שמבן.

לא העבר הספורטיבי הקצרצר מקנה לי זכות להעלות את הנושא. אני בא דווקא מתוך בורותי למרחש בשדה הספורט במשך ששים השנה האחרונות. בורות שאינה מזכה אותי ואף הייתי מוסיף שאולי פוסלת אותי לערער על רשימת הזוכים בפרס אומ"ץ על תרומתם לספורט.

מתוך בורות בנעשה בשטח הספורט אני מעז לנהל שיח ושיג עם אריה אבנרי על מפעל יפה ומרשים, שהוא מוביל. מפעל המעניק פרסי חיים לספורטאים שתרמו לחברה.

עברתי בחטף על רשימת הספורטאים שיזכן בפרס אומ"ץ. אין לי ספק שכל אחד ראוי לכך. אבל יש לי בקשה להוסיף לרשימת הזוכים, שכבר נסגרה, עוד שם אחד. להוסיף עוד שם של ילד, שחקן בקבוצת ילדים של הפועל או מכבי מודיעין...

המידע ששאבתי מבוסס מקטעי עיתונות שנידבו לי נכדי. באחד המשחקים בליגת הילדים בעיר מודיעין, שרק השופט לזכות מודיעין בעיטה חופשית לשער היריב מנקודת ה-11, וזאת בטענה שהחלוץ נפגע בצורה לא ספורטיבית על-ידי הגנת היריב.

החלוץ, ילד בן 11, ניגש לשופט, והבהיר לו, שהוא לא נפגע על-ידי שחקן היריב, אלא החליק, ואין הצדקה לפסוק בעיטה חופשית לזכות קבוצתו, שתזכה ביתרון של שער לא ספורטיבי.

במעמד שמתכנן אומץ, כל המצטיינים ראויים. המעשה של הילד, ששמו אינני יודע, מן הראוי, שייזכר שמו במעמד המכובד. ואם לא פרס, לפחות מילה מחמיאה על טוהר מידות בספורט.