זמנו היקר של שרון

זמנם של ראשי מדינה, כמעט בכל מדינה, יקר הוא. קל וחומר כאשר מדובר בראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, אשר בגלל המצב הוא אנוס לפעול, בו-זמנית, בכל החזיתות: מדינית, ביטחונית, כלכלית וחברתית, ובתקופה זו, יותר מכל, לפעול כמעט בכוח כדי להדוף את ההתנגדות העזה מצד אנשי הימין ליישום תוכנית ההינתקות.

סדר-יומו של ראש הממשלה עמוס הוא מאוד. פגישותיו - למעט אלה המדיניות-ביטחוניות המתבצעות פעמים רבות על-פי אילוצים שונים - מתוכננות מראש שבועות ואף חודשים. מטבע הדברים, וכדי שראש הממשלה יוכל למלא את תפקידו כראוי, הוא נאלץ לדחות הזמנות רבות המגיעות אליו, גם כאלה המגיעות מצד מוסדות ציבור, קל וחומר מאנשים פרטיים הנמנים עם מכריו ו/או מקורביו.

נקדים ונאמר כאן, כי יציאה של שרון לביקור פרטי, כמו לאירוע ציבורי, כרוכה בעלויות גדולות לקופת המדינה. שרון אינו אדם פרטי. האבטחה הכבדה סביבו, מכורח הנסיבות והאיומים על חייו, מחייבת את אלה הממונים על סדר-יומו לחשוב כמה פעמים לפני תיאום ביקור/יציאה של ראש הממשלה לאירועים ציבוריים, פוליטיים או אחרים, ובמיוחד כאשר מדובר באירוע פרטי; ובטח ובטח כאשר מדובר בחתונות, בר-מצוות ושאר שמחות. אחרי הכל, לראש הממשלה יש מטלות נכבדות יותר מאשר לרוץ אחרי חברי מרכז הליכוד, כדי לשאת חן בעיניהם.

בשל כל זאת, מוזר עכשיו לגלות, כי ביום חמישי (24.2.05) פינה שרון מזמנו היקר כדי לבקר בחתונה. אין מדובר באירוע משפחתי הנוגע לבני משפחתו, אלא בחתונת בתו של מאיר חלבי, חבר מרכז הליכוד. אין זה סוד כי גם שרון, כמו פוליטיקאים רבים, פועל בדרך זו כדי לשאת חן בעיני חבר המרכז הנכבד, מאיר חלבי. להבטיח את קולו ביום פקודה. וכך, כל העניינים הבוערים נדחקו לפתע הצידה, כולל האיומים וההסתה, ההינתקות, אירן, סוריה ומה לא. חתונת בתו של חלבי הפכה באחת לאירוע כה חשוב, משל מדובר באירוע בעל חשיבות לאומית.

שרון הגיע לאירוע, שהתקיים ברוב הדר בחוות רונית ליד שפיים, ב-22:00, ועזב אחרי כשעה. מיותר כמעט לציין: האורחים טורטרו קודם לכן בשל סידורי האבטחה המיוחדים. נערכו בדיקות קפדניות קודם לאירוע, וגם בעיצומו. עשרות אנשי אבטחה הנלווים ומסוככים על שרון הוטרחו גם הם לחתונה; כך גם משטרת ישראל, שנאלצה להעמיד מכוחותיה על כל מקרה שלא יבוא.

יועצו הפוליטי של שרון, ארז חלפון, אמר בתגובה כי שרון מצא לנכון ללכת לאירוע זה, כדי לכבד את חבר המרכז, חלבי, שהינו ידידו. כך עשו, לדבריו, חברי כנסת רבים ושרים בממשלה.

חלפון חזר שוב ושוב ואמר, כי חלבי הינו נכה צה"ל, קטוע יד [כאילו שזה משנה, לצורך העניין, י.י]. הוא הוסיף, כי חלבי ביקש משרון להגיע לאירוע "כדי לשמח את המשפחה", ושרון נעתר: "במקום ללכת למצודה, כמדי יום חמישי, הוא קפץ לבקר...". חלפון אמר עוד, כי שרון דוחה פניות רבות והוא נוהג לברך בשיחת טלפון את בעלי השימחה, אך כאן הוא החליט להיענות להזמנה.

לא הייתי מתייחס לכל זאת, אלמלא מדובר בתופעה מכוערת: ראש הממשלה, בכבודו ועצמו (וכמוהו שרים וחברי כנסת אחרים, איש איש בתורו...), נאלץ לשים בצד עניינים בוערים באמת, ולכבד בנוכחותו את משפחתו של חבר המרכז, באירוע פרטי; שאם לא כן, הוא עלול לאבד מהתמיכה בו.