על "תנובה", ויובש כלכלי ישראלי

זוכרים שכתבתי אך לפני ימים את המאמר "בהמות מנהלות לנו את המדינה"? שאלתי את שי (מחלק הדואר שלי): יש רשום"? "לא" ענה לי. את אשר יגורתי בא לי – הבהמות לא מצאו עוכר דין שינסח כתב תביעה נגדי בגין הוצאת לשון הרע. הסיבה פשוטה. מה להן כי ילינו – על האמת?

הלכתי מעט אחורה לארכיון שלי (הנמצא באתרים מרכזיים נוספים) ומצאתי סידרת מאמרים על "העם הנבחר... בטימטומו". גם שם לא ראיתי מישהו נפגע. נו, איך ייפגע?..

עם נתונים קשים אלה הגעתי ל"תנובה".

מתברר שהבהמות והמטומטמים קשורים קשר הדוק וישיר ל"תנובה". את זה כנראה מבינים כמעט כולם, ואת פרוש הרש"י הצמוד אביא בכ"ז: אלה מנהלים את המדינה ובתוכה קובעים את כל הקריטריונים הדרושים למתן רשיון עסק ל"תנובה" - והיתר שותים חלב, אוכלים גבינות ולועסים בשר "תנובה". עד כאן השיעור היומי בכלכלה, חברה, פוליטיקה וניהול.

"תנובה" היא חברה שמתאימה כדוגמה לכל צורת חיינו על פני האדמה הקדושה הזו – ארץ ציון, זבת, חלב ודבש.

"תנובה" היא חברת ענק (כמעט מונופוליסטית) שמוכרת לנו את רוב האוכל הבסיסי הנחוץ לקיומנו, וכולנו כאילו היינו עדר סיני ממושמע לדרישות המנהיג הגדול והאדום – רצים כל בוקר לעבודה כדי שיהיה לנו כסף לגמור בקופות "תנובה". אמרתי "סינים" ומתברר ש"תנובה" באמת הפכה לרכוש הסינים גם בלי הבדיחה שיכולה הייתה להצחיק כל אחד שהיה שומע את הנתונים האלה.

עניין של זמן

אף אחד לא שם לב ש"תנובה" כבר לא "שלנו". כל הקישקושים על "הבית" שמציירים בגני הילדים ובבתי הספר, ועד למחקרים המגבים את החיבוק המשפחתי עם "תנובה" עפו להם ישר לזרועות הפגודה שכנראה מסוגלת לאחד יותר עוצמה ותיחכום מכל הגן האנושי הישראלי "המתוחכם" השוכן בציון הקורסת תחת נטל ביטחוני, כלכלי וחברתי.

הבהמות והמטומטמים לא יודעים מאיפה זה בא עליהם. אלה לא מבינים כיצד כל העסקה הזו פטורה מתשלום מיסים, ואלה לא מאמינים שמכרו להם את הבית. באותה נשימה היו כבר לא מעט ציניקנים שהקדימו תוצאה לפעולה – והבינו שמכירת הכותל המערבי, דגל ישראל והמנורה – הם רק עניין של זמן.

לא נבהלתי. לא התפלאתי. לא נפלתי מהכיסא. אבל רבים אחרים, בהמות ומטומטמים גם יחד אינם מבינים כיצד מעצמה כלכלית גדולה כזו שמהווה את אחד מעמודי התווך הכלכליים והחברתיים הישראלים קיבלה פטור מתשלום מס כנהוג בספרי החוקים לגבי כל עסקה אחרת במשק?! "תנובה" יכולה להרשות לעצמה למכור מוצריה במחיר כפול, להחליט שכולנו נאכל רק מתוצרתה, וכאשר היא באה חשבון עם רשויות המס בישראל, היא עושה להם אצבע משולשת ובהתרסה גלויה מוכרת עצמה ברווח שיא דווקא להמון הסיני שרואה בכל החברה הזו עוד בית קטן בערבה הענקית שלו.

אז מה עושים? יש מה לעשות? האם לא מאוחר מדי? התשובה לכל השאלות: יש מה לעשות, בגדול, ועם נצחון דוד הישראלי על גליית הסיני שלא יאמין שזה קורא לו. נניח שמהיום שלא נקנה בכלל מוצרי "תנובה". שמועות אומרות שכל מה שיש ל"תנובה" – יש גם להרבה חברות קטנות אחרות. בואו ונשאיר את כל תוצרת "תנובה" על המדפים ובתוך המקררים – ואז נראה מה יעשה הענק הסיני עם כל הסחורה הזו שתירקב במרכולים ובמפעלי הייצור שהם קנו?!

רוצים לראות מה יקרה? אז אל תיקנו את מוצרי "הבית שהפך פגודה" שלהם, ונראה מה יקרה לבהמות שעשו מאיתנו צחוק בחוסר האחריות להטיל מיסים שוויוניים גם על חאפרים עשירים המנהלים את "תנובה", ונבחן אם מישהו מהמטומטמים מת חו"ח מחוסר תזונה של המוצרים הללו.

או אז נזכרתי בסידרת המאמרים האחרת שהפגזתי בזמן העליות הדרמטיות של מחירי הדיור, והצעתי בתמימותי שאם לא נרוץ וניקנה דירות – יירדו המחירים (שנה א' בכלכלה – ביקוש והיצע). מה עשו הבהמות? הבהילו. מה עשו המטומטמים? רצו לקנות. מה קרה למחירי הדיור? המשיכו לעלות. מה יקרה ל"תנובה"? מה שקרה למחירי הדיור... ותודה על האופטימיות שאיננה משה ממני.