שיחת הטלפון שנאלץ בנימין נתניהו לבצע, אתמול, לרובי ריבלין ולהודיעו - כמי שכפאו שד - על תמיכתו בו במרוץ לבחירת נשיא-המדינה, מעידה על חולשתו הפוליטית של ביבי, יותר משהיא מעידה על התחזקותו של ריבלין. ביבי - המאבד בתקופה האחרונה כוחו הפוליטי, לא רק בקרב חברי-הכנסת מחוץ למפלגתו, אלא גם בקרב חברי מפלגתו - נאלץ "לאכול ת'הכובע" ולהודיע לריבלין, בגלוי, דברים שהוא עצמו אינו מאמין בהם. למי ששכח נזכיר, כי חוק יסוד: נשיא-המדינה קובע, כי בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד.
משמעותם של דברים הינה, כי לא בטוח - כלל וכלל - שמאחורי פרגוד ההצבעה יצביע ביבי עבור ריבלין לתפקיד הנשיא. יש לו עוד חמש חלופות אחרות ובנוסף - קיימת גם החלופה של פתק לבן. מעולם לא היה מצבו הפוליטי של ביבי ירוד כל-כך, כפי שהוא משתקף - בימים אלה - בדעת הקהל. עיזבו אותי מסקרים ומסטטיסקאים למיניהם שיוכיחו ההפך. לפי חשיבתה של סטטיסטיקה אם מבין תשע נשים, אחת מצויה בחודש הריונה התשיעי ושאר שמונת הנשים הינן בתולות, הרי כל אחת מהן מצויה בחודש הראשון להריונה. זוהי סטטיסטיקה לטעמי, על דרך ההפשטה וההכללה כמובן וחיסכו ממני נתונים "מדעיים", בדבר הטיות וכל והכרוך בכך. ביבי אינו אהוד, בקרב הציבור, בכללותו ובקרב ציבור בוחריו, בפרט. הזובור הציבורי שערך ביבי לרובי ריבלין, שכפי שפורסם שמקורו בבית-מדרשה של המלכה-האם, שרה'לה, אינו מקובל על הציבור הרחב. שרה'לה לא עמדה - מעולם - לבחירת הציבור, לא ישירה ולא עקיפה. פסילתו של ריבלין כמועמד לנשיאות, מטעמים אישיים, כמו-גם חסימת דרכו להיבחר לתפקיד יו"ר הכנסת, בשעתו, בעידודה, לא התקבלה, בעין יפה, על-ידי כלל הציבור. ההפך הוא הנכון.
עכשיו מחכה לביבי צרה נוספת והפעם משותפו, עד לאחרונה
"למפלגת הלכוד המאוחדת", הלא הוא מנהיג ישראל ביתנו,
אביגדור ליברמן. מטעמו של ליברמן פורסם, אתמול, ברבים, כי ישראל ביתנו לא תתמוך בבחירת ריבלין לתפקיד נשיא-המדינה. נזכיר, כי אביגדור ליברמן היה זה שהודיע, בעבר, כי ישראל ביתנו תתמוך בכל מועמד שהוא שבו יתמוך ראש-ה
ממשלה. עכשיו מנמקים בישראל ביתנו סירובם לתמוך בריבלין, בכך, כי בעת שכיהן כיו"ר הכנסת, חסם הוא יוזמנות פוליטיות של ישראל ביתנו. כדוגמה מצביעים על כך, כי לטענת אנשי ישראל ביתנו מנע ריבלין יוזמת חקיקה למנוע מתן פנסיה ל
עזמי בשארה כחבר-כנסת, לשעבר ועוד סירחות שמצאו ותלו בו. נו טוב. איך היה אומר השדכן על המועמד לשידוך כשמנו בפניו כלל מגרעות המועמד לשידוך. "אם זה הכל, אז מילא. השידך יתקיים".
יותר שמעיד סירוב אביגדור ליברמן לתמוך במועמדות ריבלין לנשיאות, על חוסר סיכויי ריבלין, לכאורה, להיבחר לנשיאות, מעיד סירוב זה על חולשתו הפוליטית של ביבי ועל היותו "מטוס לללא טייס", אם לשאול מונחים מעולם הטיסה והתעופה. לא בטוח, בכלל, שלראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו - האיש שלפי חוק יסוד: הממשלה, הרכיב הממשלה, קיבל אימון הכנסת לממשלה שהרכיב והצהיר אמונים בפניה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה תפקידו, כראש הממשלה ולקיים החלטות הכנסת - יש, כיום, כוח פוליטי למלא תפקידו כראש ממשלה, באמונה או שלא באמונה. המרוץ לתפקיד נשיא המדינה ומערכת הבחירות המתלווה לכך, חשפה ברבים מערומיו הפוליטיים של ביבי נתניהו. אביגדור ליברמן "אינו סופר אותו ממילימטר", מסתכל עליו דרך משקפת הפוכה ומודיע לציבור שהוא אינו מחויב לסיכום עם ביבי, לתמוך במועמדו לנשיא, שכן הוא לא נועץ בו, בקשר לכך, קודם לכן.
על פחות מכך הפילו ראש-ממשלה, במקומותינו ועל פחות מכך נפלו ממשלות בישראל. נכון, לא שורבב לכאן היסוד הפוליטי-דתי שהינו תבלין, כמעט נדרש והכרחי, בכל בחישה פוליטית, שסופה הפלת ממשלה ובחירות חדשות, אבל חולשה רבתי של ראש-ממשלה מכהן, יש כאן בוודאי ובוודאי. ביבי נתניהו מוצא עצמו במצב של האיש שהגיע, זה עתה, מרחוק אל עיר, בה חישב למצוא מקום מפלט ומקלט. לא רק שלא מצא בעיר זו, נוחם ומרגוע, אלא גם חבטו בו, כהוגן וגם אילצו אותו לאכול הדגים המסריחים, כמעשה המעשיה המוכרת, זה עידן ועידנים.
לא רק שביבי, לא הצליח למנוע מועמדותו של ריבלין לנשיאות והתנגד לה - נחרצות - אלא הוא נאלץ, כמי שכפאו שד, להכריז על תמיכתו הפומבית בו, כמועמד הליכוד לנשיאות. לא רק שביבי נאלץ לתמוך, פומבית, במועמד שאינו "כוס התה שלו", הרי שותפו הפוליטי המובהק, אביגדור ליברמן, מודיע כי הוא אינו מחויב לתמוך במועמדות ריבלין לנשיאות. אז תגידו לי אתם, זה ראש-ממשלה מכהן? זה אדם הראוי לאימון הציבור? הציבור אפילו אינו מאמין להכרזת התמיכה הפומבית שלו בריבלין לתפקיד נשיא-המדינה. ביבי נחשד, שמאחורי הפרגוד לא יצביע הוא עבור המועמד בו תמך הוא, פומבית.
שום דבר אינו בטוח במערכת בחירות זו לנשיאות. אפילו מועד קיומן של הבחירות, במועד שנקצב ונקבע לקיומן, אינו בטוח, הגם שהוא קבוע בחיקוק, בחוק יסוד: נשיא המדינה. הפוליטיקאים הוכיחו - לא פעם - כי שעה שהדבר משרת מטרותיהם דוחים הם גם בחירות לכנסת. הפעם, דומה כי הבחירות לנשיאות תתקיימנה במועדן. עד הרגע האחרון לא נדע מי נבחר לתפקיד המיוחל. זכורות עוד היטב פניו הנדהמות של
שמעון פרס, עת הפסיד הוא בבחירות לנשיאות ל
משה קצב, שעה שהיה בטוח הוא שהזכיה בתפקיד מונחת בטח בכיסו. כשהציעו לשמעון פרס לקנות ליבם של העסקנים הדתיים והחרדים, לקראת הבחירות לנשיאות, בעבר, בבחינת, שלח לחמך על פני המים, הפטיר הוא - במרירות - כי לא רק לחמים שלח הוא לחרדים, על פני מים, אלא מאפיות שלמות.
מערכת בחירות זו לנשיאות מוכיחה, כי יש להוציא כוח הבחירה לתפקיד נשיא המדינה מידם של הפוליטיקאים ולהעבירו לידי העם. ברור הוא הדבר, כי מי שמחזיק בכוח השפעה, זה או אחר - ובכוח השפעה פוליטי, בפרט - לא ימהר לשמוט כוח פוליטי זה מידיו. עם זאת, מערכת הבחירות האחרונה לתפקיד נשיא מדינת ישראל -
שהינה מערכת הבחירות המלוכלכת ביותר, בכל הכבוד הראוי, שראינו, שחזינו בה - מקרבת ומסמנת סוף כוחם הפוליטי של חברי הכנסת, בכל הקשור לבחירת נשיא המדינה. דומה, כי מערכת הבחירות הבאה לתפקיד נשיא מדינת ישראל, תתקיים במתכונת פוליטית שונה לחלוטין.
