ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת מגלה אמת חשובה: השמאל היהודי בישראל הוא גורם מספרי מצומצם שרק מתי מעט נמנים עם מחנהו. עם זאת השפעתו של השמאל בתקשורת גדולה כיוון שלא מעטים מאנשי השמאל נחשבים מובילי דעה.

דוגמה טובה לפרדוקס המוזר הזה ניתן לאבחן בזוג המוזר לונדון וקירשנבאום המחווים בתוקפנות, ולעתים אף בגסות רוח, את דעתם בתוכניתם היומית בערוץ 10. זכותם של השניים האלה שתהיה להם דעה בכל נושא, כולל בקונפליקט רב השנים בין ישראל לפלשתינים. זה לגיטימי וראוי כל עוד הצופה בהם יודע מראש מה עמדתם.

דוגמה לגיטימית דומה, אף כי בכיוון הפוליטי ההפוך, ניתן למצוא בחינמון ישראל היום מבית מדרשו של המיליארדר שלדון אדלסון, חסידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכון שלאדלסון אין ערוץ טלוויזיה (בינתיים) אך השפעתו אולי גדולה מזו של לונדון וקירשנבאום בגלל התפוצה הרחבה של החינמון. וכיוון שעובדה זו ברורה לכל מי שקורא את המוצר הזה הרי פעילותו כשרה למהדרין.

התופעה התקשורתית הזו - משמאל ומימין - לגיטימית. מה שלא לגיטימי הוא תופעה חמורה אחרת, המוסתרת בכוונה מאחורי הקלעים, בדיווחים של גורמים המציגים את עצמם כאוביקטיביים, אך בדיקה לא מסובכת יכולה לחשוף בקלות את מיהותם השמאלנית, מי בעצם מפעיל אותם ולאיזו מטרה.

אמירה אמריקנית מקובלת יודעת להבהיר כי על-מנת להגיע לחקר האמת צריך לעקוב אחר מקורות הכסף המפעיל את המערכת. Follow the money הם מכנים את השיטה. ואכן, אילו טרח מישהו לנהל מעקב כזה היה מגלה תופעה מוזרה וחמורה. חלק גדול ממכוני המחקר "העצמאיים" לכאורה המביעים את דעתם הכאילו אוביקטיבית, ממומנים בכספים רבים המגיעים דרך קבע מ"אחים לדעה" בארה"ב ובאירופה.

מי עומד מאחורי מכוני "המחקר" הללו?. התשובה לשאלה זו פשוטה. כל מה שצריך לעשות זה לבדוק את העובדות. למרבה הצער איש בתקשורת הישראלית מוטת השמאל והאינטרסים של בעליהם, לא טורח לבדוק. כיוון שהתשובה לשאלה זו עלולה להביך את פטרוני השמאל.

הנה דוגמה איך אפשר להגיע בקלות לחקר האמת. הצעד הראשון המתבקש הוא לבדוק את רשימת השמות של קציני צה"ל בכירים הפורשים מהשירות הצבאי ועוברים לעמוד בראש מה שמכונה "מכוני מחקר" אקדמיים או פרטיים. טיבם של מכונים אלה הוא שהם מפיקים "מחקרים". ראשי המכונים קובעים, על-פי עמדתם הפוליטית, מה יהיו נושאי המחקר, מי יהיו החוקרים (בהתאם לדעותיהם הידועות מראש) מה יהיה היקף המימון שיוקצה ל"מחקר" ומה יהיו המקורות הכספיים. ניתוח של נושאי העבודות הכאילו אוביקטיביות יגלה בקלות רבה כי רובם ככולם מייצגים עמדות של השמאל.

דבר חשוב נוסף שראוי לבדוק וכדאי שייבדק מטעמים של שקיפות וטוהר מידות ציבורי, הוא בכמה כסף מדובר ומה מקורות הכסף הזה המשמש לא רק לצורך המחקרים אלא גם כמקור למימון שכרם של הקצינים המנהלים את המערכת. לא אתפלא אם יסתבר כי המימון מגיע לא רק מגורמים פוליטיים בעלי אג'נדה אנטי-ישראלית, אלא ממקורות מימשליים שונים המבקשים מזה שנים, ללא הצלחה יתרה, לקעקע את עמדותיה של ישראל בעיני העולם ולפגוע בה באמצעות מה שמכונה בעגה המקצועית "לוחמה פסיכולוגית".

כדי להילחם בתופעה אין צורך לבטל את פעילותם של "מכוני המחקר" האלה. כל מה שצריך לעשות הוא להעביר בחקיקה כללי שקיפות שעל פיהם יהיו סוכני הסתר של השמאל חייבים לדווח, אחת לשנה לפחות, מי המממן את פעילותם ובכמה כסף מדובר.

זה ועוד: ליד כל מחקר שיפורסם חובה תהיה לציין את המידע הזה כדי שיידעו הקוראים בבירור מי מנסה להשפיע עליהם תחת מסווה של "מחקר אוביקטיבי" ומה מטרתו האמיתית של המממן.

מי שמאפשר באפס מעשה את קיומה של שיטת ההשפעה הפסולה הזו, נותן את ידו לפגיעה חמורה ביסודות המאפשרים את קיומה של התשתית הדמוקרטית שליה בנויה ישראל.