בראש הרשימה מופיע מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) גוף שמשמש לאורך השנים צינור חיבור בין ההון לשלטון ומתאפיין מאז ומתמיד לא רק בביורוקרטיה הנצחית ששוררת במרכז ובסניפים אלא בעיקר בנהלי העבודה הלקויים מיסודם. נהלים אלה מאפשרת לכל פקיד זוטר לתקוע תוכנית במגירה או לזרז את מתן האישור המבוקש לאיש עסקים או סתם אזרח לעיתים מתוך רצון טוב ולעיתים על-מנת לקבל פרס מתחת לשולחן שמסתכם בסכום קטן יחסית שנעמד באלפי שקלים ועד רבבות הכול לפי היקף הפרויקט.

הקשר נעשה בדרך כלל באמצעות מאכערים שמקבלים מידע מוקדם על אלה שנזקקים לעזרת המנהל ומציעים להם את שירותם ומתחלקים בשוחד עם עובד המדינה.
הפקידים הבכירים יותר שמטפלים בפרויקטים גדולים ויקרים פועלים, בדרך כלל, בלי מאכערים מאחר שמדובר בסכומם גדולים של מאות אלפי שקלים ויותר שניתנים לעיתים בנכס ולא במזומנים.

רוב מקרי קבלת השוחד בממ"י לא נחשפים.

אחת מפרשות השוחד הגדולות שנחשפה בשעתו הייתה קשורה בעודד טל לשעבר מ"מ מנהל מחוז מרכז בממ"י שהורשע בשלוש עבירות של קבלת שוחד מאיש העסקים דודי אפל, מיו"ר פולאר לשעבר אביגדור קלנר ומהקבלן סמי מצלאווי ונדון ע"י בית משפט השלום בת"א ל 45 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשים על-תנאי. (אפל מרצה בימים אלה מאסר בגין שיחודו של ראש עיריית לוד לשעבר בני רגב ואילו על קלנר נגזרו באחרונה שלוש שנות מאסר בפרשת הולילנד בגין מתן שוחד).

פרט מאלף: השופט דן מור ציין בגזר הדין, שטל קיבל הזדמנות לומר את דברו, אך בחר שלא להביע כל חרטה על מעשיו ו"הגיש מסמך עב כרס שכתב בעצמו, שחלק גדול ממנו מהווה למעשה הטלת דופי בכל הגורמים שלקחו חלק בניהול תיק זה וביניהם רשויות החקירה והתביעה, עדי התביעה, ואף תוך העלאת ביקורת כלפי בית המשפט, כשלטענתו כל אלו חברו יחד על-מנת להעליל עליו עלילת שווא".

מכך הסיק השופט שלא רק שהנאשם אינו מביע חרטה, אלא מתברר שאינו מבין את חומרת מעשיו ואת עומק העבריינות שבנורמות ההתנהגות בהן ניהל את תפקידו הציבורי הבכיר.

טל עזב את ממ"י. על-פי החשד יש לו ממשיכים שלא מביישים את הפירמה. פרופ' ירון זליכה מהמרכז האקדמי בקריית אונו שהיה בעבר החשב הכללי במשרד האוצר וחשף מעשי שחיתות של אישי שלטון (בזכות פעילותו זכה בשעתו לאות המופת של אומ"ץ) בחן בשעתו את מחדלי ממ"י.

פרופ' זליכה קבע בהקשר לכך: "שיקול-הדעת הנרחב הניתן לפקידות ממ"י בכל הנוגע להחלטות שמשמעותן הכספית היא אדירה, על-רקע הכשלים הביורוקרטים החריפים מהם סובל המינהל, מהווה קרקע פורייה ודשנה לפריחה חסרת תקדים של תופת ה"מאכערים". מוצע להקים וועדה ציבורית לבחינת תהליכי העבודה במינהל ואופיים, תוך מתן דגש לצורך בהגברת בקרות פנימיות, שקיפות, כפל חתימות, מערכות טכנולוגיות חדשות ונוהלי עבודה מודרניים. במסגרת זו, תבחן גם האפשרות, שלטעמי היא מחויבת המציאות, להגברת ההפרטה של נכסי המקרקעין שבבעלות המדינה המהווים כידוע משאב במחסור המייצר בשל כך לחצים ופיתויים מיותרים".

בינתיים החגיגות נמשכות בדרגים השונים של ממ"י ונראה שידה של מערכת אכיפת החוק קצרה מלהושיע על דורשי השוחד נמנים גם נותני שירותים מקצועיים שונים שעובדים עם ממ"י.

למרבה הצער גם המשטרה לא מתאמצת כל כך לחשוף את המשוחדים. לפני זמן קצר העבירה אומ"ץ לקציני מודיעין במשטרת מחוז תל אביב וביחידת החקירות להב 433 ומסרה מידע על מאכער שהציע לאחד מחברי הנהלת התנועה להסדיר לאלתר אישור לפרויקט מסוים תמורת תשלום שאמור היה להתחלק בין עובד ממ"י לבין המאכער
חרף פניותינו החוזרות ונשנות נמנעה עד כה המשטרה לחקור את הפרשה שיכולה להסתעף לכיוונים שונים.

גם במרכז ההשקעות מקום שבו יש ביורוקרטיה לא שקופה, עם פתח נרחב לשיקול דעת לפקידים, בלי קריטריונים ברורים ובלי פיקוח, נפתח גם הפתח לשחיתות שעיקרה תשלומי שוחד.

לפני שראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט הורשע בפרשת השוחד בפרויקט הולילנד הוא הורשע בפרשת מרכז ההשקעות שבמסגרתה דאג להענקת הטבות ללקוחותיו של עורך הדין אוריאל מסר שותפו לשעבר למשרד פרקליטים פרטי ומאוחר יותר לדברי עבירה במישור הציבורי. אין לי ספק שאולמרט לא פעל לשם שמים במסגרת קשריו הסמויים עם עורך הדין מסר שרק טפח מהם נחשף.

אילו הייתה המשטרה עושה את מלאכתה נאמנה גם בחקירותיה במרכז ההשקעות הייתה חושפת,ללא ספק, מקרים נוספים שבהם דאג אולמרט לסיוע נדיב על חשבון הקופה הציבורית לאילי הון לקוחותיו של עורך הדין מסר ולאילי הון אחרים.
קצה החוט יכול היה לשמש המידע המגוון שהועבר ע"י אומ"ץ גם בנושא זה לאגף החקירות של המשטרה (חלקו פורסם בספרי: "זעקי ארץ מושחתת").

לא במקרה יושבת בימין ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, לבחינה מחודשת של החוק, לנוכח התרעומת הציבורית מכך שהטבות המס בחוק העפילו לכ-7 מיליארד שקל שחלקם הוזרמו לארבע חברות גדולות במשק.

מטרת הבחינה היא להתמודד עם הביורוקרטיה הכבדה שאפיינה את חוק עידוד השקעות פגעה ביישום החוק ובמטרתו. לא רק שהביורוקרטיה הכבדה עודדה שחיתות, כפי שנחשף בתיק אולמרט, היא גם פגעה בשוויוניות.

גם ברשות המיסים נחשפה בשעתו פרשת שחיתות גדולה שבמרכזה עמדה שולה זקן מנהלת לשכותיו לשעבר של אולמרט. במסגרת פרשה זו נתגלו מינויים לא ראויים שמטרתם הייתה להיטיב עם מקורבים, תיקי חקירה שנתקעו, שומות שזכו לשיפוצים. כל הסימנים העידו על כך שבחלק מהמקרים ניתנה תמורה שהגיעה לגורמים פנימיים בקרב עובדי המס וגורמים סביבתיים למיניהם.

גם לפני שנחשפה פרשת השחיתות היה ידוע בקרב אנשי עסקים כי ניתן לשפץ שומות, לקבל מידע מסווג על מתחרים ולהגיע להסדרים עם עובדי מס ברמות שונות למיניהם תמורת שלמונים.

אגב, רכישת מידע תמורת תשלום שוחד מאחד ממאגרי מידע הממלכתיים כולל מסווגים נעשה בעבר בהיקפים גדולים ע"י חוקרים פרטיים. מאז שנעצרו כמה מהם חלה אומנם ירידה בהיקף התנועה אבל היא עדיין שרירה וקיימת.

ממצאים ראשונים של מחקר בנושא גורמי השחיתות בשלטון המקומי שנערך בימים אלה במשותף ע"י המחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת חיפה ותנועת אומ"ץ מצביעים על כמה תופעות פסולות שמהוות חממה לשחיתות בכלל ולתופעת השוחד בפרט:

• הבחירות האישיות של ראשי הערים והרשויות שנועדה במקורה למנוע תופעות של סחיטות פוליטיות וקניית שלטון גרמו לתלות של המועמדים שנבחרו כתורמים למיניהם בעיקר קבלנים שדרשו לאחר מכן תמורה לתרומה שנחשבת לקבלת שוחד.

• תקציבים שהמדינה מעבירה לרשויות מקומיות למטרות מוגדרות מועברים לסעיפים אחרים לעיתים תוך כדי פיקוח לקוי ויוצרות תופעות של אינטרסים זרים פסולים ולעיתים גם לעסקות שוחד.

• ועדות התכנון המקומיות, המאוישות בנציגי ציבור ברמה המוניציפלית, חשופות ללחצים מקומיים ולעתים מושפעות מאינטרסים אישיים של חברי המועצה ולקבלת שוחד וטובת הנאה. הקלות שניתן להיבחר לחבר מועצה לצד היקף הסמכויות שוועדת התכנון המקומית נהנית ממנו הופכים את זו האחרונה למוקד משיכה לבעלי עניין או נציגיהם.

• הפיקוח והאכיפה בתחומים של רישוי עסקים ובנייה נתונים בידי הרשויות המקומיות מאחר שהמדינה אינה מסוגלת, לפקח על כל סוגי עברות הבנייה ברמה המקומית. לכאורה פקח המעורה ביישוב יכול לזהות עברות או חריגות בנייה טוב יותר מפקיד של המדינה. גם המשטרה מתקשה להתחקות אחר עברות הבנייה ורישוי העסקים שנעשות ברמה המקומית. התוצאה היא שאיש הלא ישר בעיניו יעשה.

• לא רק נבחרי ציבור בשלטון המקומי זוכים לשלמונים. על רשימת הנהנים נמנים אדריכלים, עובדים במחלקות ההנדסה ואנשי שטח למיניהם.

• שומרי הסף – היועץ המשפטי, מבקר הפנים וגזבר העירייה – כפופים מנהלית לראש הרשות המקומית, ועצם הישארותם בתפקיד תלויה ברצונו של ראש הרשות להמשיך להעסיקם. תלות זו של שומרי הסף במבוקר הראשי שלהם פוגעת ביכולתם לתפקד וכמובן גורעת מהאפקטיביות של הרתעת ראש הרשות ובכירים אחרים ממעורבות במעשי שחיתות.

ד"ר דורון נבות מאוניברסיטת חיפה, שהתמחה בחקר השחיתות השלטונית, קבע באחרונה בהקשר לכך: "שורש הרעה נובע מהחלוקה הסבוכה של תחומי הסמכות והאחריות בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי בתחום התכנון והבנייה. הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, הכפופות לרשויות המקומיות, חורצות במידה רבה את ערכו של נכס בעל פוטנציאל כלכלי. מבנה ארגוני זה מטבעו מציב פוטנציאל לשחיתות".

בוועדות המקומיות, יהא ההסדר הקונקרטי אשר יהא. גם ההסדרים שנקבעו. המציאות העגומה לימדה שמרבית ראשי הערים והרשויות העדיפו לעמוד בראש ועדות התכנון והבנייה המקומיות על-מנת לשמור בידיהם את העצמה השלטונית.

בעת ובעונה אחת חשפה אותם עצמה זו לפיתויים שונים ומגוונים שהולידו במקרים רבים מדי קבלת שוחד בדרכים נסתרות ועקלקלות. ככל שראש העיר או הרשות נשאר תפקידו זמן רב יותר כך הוא נפתח לעבירות השוחד. כבר נקבע הכלל "שלטון ממושך משחית".

למרבה הצער גופי אכיפת החוק לא הצליחו עד כה להתמודד בהצלחה עם ראשי ערים שנחשדו כעוקפי חוק ביניהם ראש עיירת תל אביב רון חולדאי וראש עירית חיפה יונה יהב. תלונות שהוגשו ע"י תנועת אומ"ץ וחומרים שהועברו על ידנו לא סייעו ליציקת ראיות אולי בגלל חקירות חפיפיות.

לעומת זאת עלה בידי אומ"ץ לסייע למשטרה בחקירה של ראש עיירת רמת גן צבי בר שעומד בימים אלה לדין בגין קבלת שוחד מקבלנים ואנשי עסקים. לא בכדי החליט מחליפו של בר ראש העיר הנוכחי ישראל זינגר (שזכה בעבר לאות אומ"ץ בגין הגינותו הפוליטית) שלא לשמש כיו"ר ועדת התכנון והבניין המקומית לפי הכלל: "שומר נפשו ירחק".

את מנגינת השוחד בשלטון המקומי אי-אפשר כנראה להפסיק. לפני זמן קצר המליצה המשטרה להעמיד לדין את ראש עירית אלעד, יצחק עידן על קבלת שוחד במסגרת תפקידו כמוציא מביא בענייני קבלת היתרים והרחבת בניה בעיר.

השבוע המליצה המשטרה להעמיד לדין על קבלת שוחד את ראש עירית יהוד מונסון, יוסי בן דוד בגין קבלת שוחד בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת התכנון והבניה המקומית ואת סגן ראש עיריית אשדוד עמרם כנפו ששימש חבר בוועדה המקומית בעירו. תנועת אומ"ץ זוקפת לזכותה הפעלת לחצים על הפרקליטות לזרז את טיפולה בשלושת התיקים הללו שנמשך מסיבות תמוהות זמן רב מדי. למרבה הצער הפכו הביורוקרטיה והסחבת במקרים לא מעטים ללחם חוקה של הפרקליטות בעיקר כאשר מדובר בתיקי צווארון לבן.

הבשורה הטובה היא שהשופטת הילה גרסטל שכיהנה בעבר נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז ונתמנתה לפני כמה חודשים לתפקיד נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות החלה לפעול בהילוך גבוה. אומ"ץ מתכוונת להביא לטיפולה של הנציבה מקרים של חריקות וחריגים בפרקליטות כדי שתפעל לשינוי פני הדברים.

כאמור גם בנושא רישוי העסקים ופיקוח על חריגות בניה והקמת מבנים בלתי חוקיים שבהם פורחת "תעשיית השוחד" בשלטון המקומי. למרבה הצער אכיפת החוק צולעת ורק לעיתים רחוקות נעצרים בעלי תפקידים כחשודים בקבלת שוחד.

הפרקליטות מעניקה לעיתים הנחות תמוהות כאשר מדובר באנשים חזקים מסוגו של שוטה חובל מנהל אגף הרישוי והפיקוח על הבנייה בעיריית תל אביב לשעבר שהתעשר וצבר נכסים במהלך 22 השנים שבהם שימש בתפקיד.

במקום שהפרקליטות תאפשר לחובל להתמודד בבית המשפט עם סעיף האישום של קבלת שוחד כפי שמחייב ההיגיון והשוויון בפני החוק הושג במפתיע הסדר עם פרקליטיו שעל פיו בוטל סעיף השוחד והוא הודה והורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים בארבעה מקרים.

על-פי האישומים בהם הודה, הוא פעל לקידום האינטרסים הנדל"ניים של מקורביו ובני משפחתו בתל אביב תוך ניגוד עניינים והסתרה. הוא העניק היתרי בניה ותמך בענייניהם בישיבות בעירייה.

על שוטה חובל נגזרו עליו שישה חודשי מאסר שאותם ריצה כבר עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי. עסקת הטיעון עם חובל הכתה בתדהמה רבים שעקבו אחר התנהלותו העבריינית . היה זה שעור לדוגמה רעה כיצד מצפצפים לאורך שנים על החוק ומקבלים הנחה גדולה . החוק למקבלי שוחד בשלטון המקומי הופך לעיתים לצחוק. במישור הממלכתי יש כבר מזמן בכי על אכיפה צולעת שאינה חופשת את העבריינים מקבלי השוחד והחגיגה נמשכת.