News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 627,848  סלולר - 1,559,602
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
רמת הביקוש לתחבורה ציבורית עדיין נמוכה, למרות הפתיחה המדודה של המשק, ובשלב הזה ניתן עוד לספק חלופות אחרות ולאפשר את המשך ביצוע העבודות. המחשבה השטחית לפיה עבודות רכבת בסדר גודל כזה...
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
4 ביוני 1940: הצבא הבריטי הצליח להתפנות מצרפת המוכה בידי הגרמנים, ומתבהרת התמונה לפיה היעד הבא של היטלר עלול להיות בריטניה
200,000 בדיקות בלבד [צילום: נרימאן אל-מופתי, AP]
ד"ר אופיר וינטר, צבי לב
הנתונים הרשמיים מדברים על שיעור הידבקות נמוך במצרים, אך רק מעטים מאמינים להם    ההשלכות העיקריות של הקורונה הן כלכליות ועלולות להיות קשות וארוכות טווח    ישראל יכולה לסייע לנוכח האינ...
ירדן. עוצר בעמאן [צילום: ראאד עדיילה, AP]
עודד ערן  |  
מדינות ערב נפגעו קשות בחמישה מקורות הכנסה; התאוששותן תלויה בגורמי חוץ ולכן אינה מובטחת    המשבר הכלכלי עלול להיות מתורגם לחוסר יציבות פוליטי    ישראל עלולה להיחשף לסכנות חדשות-ישנות,...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
קובי קמין סופר, עורך ופובליציסט   |   תגובות   |  מראה
סופרים רבותי, סופרים
ספרים. איזה מהם יהפוך לספר הנצחי?[צילום: איתמר לוין]

עם יד על הלב, כמה כבר קראו את "'יוליסס" מהתחלה ועד הסוף? מי הצליח לצלוח את שני הכרכים של "דון קיחוטה"? של "גרגנטואה ופנטגרואל"? של "דקמרון"? של "מובי דיק"? כמה באמת קראו את כתבי ויליאם שייקספיר, או את ה"איליאדה" וה"אודיסיאה"?

לכבוד עוד שבוע הספר

▪  ▪  ▪
עם ישראל אוהב לקרוא. ולא רק לקרוא, אלא גם, ובעיקר - לכתוב. כבר כמה שנים שהוצאות הספרים, גדולות וקטנות, מוצפות בעשרות אלפי כתבי-יד בשנה. אשד המילים לא נגמר לעולם, ונדמה כי כל אזרח ישראלי עד גיל 14 משוכנע בעמקי לבבו כי הוא סופר, או למצער - משורר. מאוחר יותר, בין גיל 15 ל-25 מחצית מהסופרים/משוררים הצעירים משאירים את יצירותיהם בתחום המגירה התחתונה, יחד עם שאר חלומות הילדות. אבל הנותרים ממשיכים לחתור להוציא לעצמם ספר.

מה גורם לאדם לרצות להוציא לעצמו ספר, לראות את שמו מודפס בכריכה רכה או קשה על מקבץ ניירות? בעיקר כשלכל בר דעת ברור כי מרבית הספרים שיוצאים לאור בכל שנה ימצאו תוך חודשים ספורים את דרכם לפח הזבל של ההיסטוריה.

התשובה נמצאת כנראה ברצונו של האדם, משחר התרבות, להנציח את עצמו ואת פועלו.

וברשות הקורא, אני מרשה לעצמי להתעלם מאלה שאינם סופרים כלל, ומונחים על-ידי הרצון "להביא מכה", קרי, לכתוב את ה"להיט" שיעשה מיליונים ויהפוך לסרט וכו'... מובן שכל סופר חולם להיות בקטגוריה זו, אך כאן לפחות, אני כותב על הסופרים שהכתיבה "בוערת בעצמותיהם".

באופן כללי אפשר לחלק את ספרי הקריאה שיוצאים בארץ לכמה קטגוריות:

  • ספרים שיצאו לאור בהוצאות קטנות, או עצמיות, ללא פרסום וללא תהודה (כמו - "לילי וזיכרונותיה", או "סבא שלי הגדול מכולם", או "הייתי נער קיבוץ ללא אצבע"...). ספרים אלה חולקו לחנויות כשהסופר/ת מסתובב בגאווה בין החנויות, מפזר חיוכים ועותקי קריאה לרוב. אחרי חודשיים-שלושה שבהם נמכר הספר רק לכמה קרובי משפחה וחברים, יורדים הספרים מהמדפים, חוזרים כלאחר יד לביתו של הסופר/ת ומאז לא נודעו עקבותיהם.

  • ספרים שהגיעו לחנויות, הצליחו למקד לעצמם התעניינות מסוימת (כמה מילים וצילום זעיר במדור "זה עתה יצאו" בעיתון מרכזי וכדומה), נקנו בכמה מאות עותקים, הצליחו לשרוד על המדפים כמה חודשים, ואז החלו במסע האיטי של גוויעה אל השכחה.

  • ספרי "להיט", הספרים שביום שבו הם מגיעים למדפים בחנויות הספרים, עם ישראל קונה אותם בשצף קצף, צובא על החנויות בעיניים טרוטות, מעביר אותם מאחד לשני, משוחח עליהם בכל מקום. (החל מהספר "יונה ונער", דרך "צילה של הרוח", "רודף העפיפונים", "משאלה אחת ימינה", וכלה בספרים בסגנון צופן דה וינצ'י, כתביו של ג'ון גרישם, רם אורן והרלן קובן). ספרים אלה נמכרים בעשרות מהדורות, ממשיכים להימכר כמה וכמה חודשים טובים, בגיבוי פרסום, וזוכים לכתבות לאורך ולרוחב במוספי סוף השבוע בעיתונים הגדולים ובאתרי האינטרנט. גם ספרים אלה גוועים מתי שהוא, אך במשך כמה שנים עדיין ניתן למצוא אותם בחנויות זעיר פה זעיר שם, ולעתים אפילו אחרי עשור ויותר יהיה מי שייזכר בהם ויקרא אותם. (יסלחו לי הקוראים והסופרים, אך מטעמים השמורים עמי, בחרתי כדוגמאות לספרי ה"להיט" ספרים שיצאו לאור לפני כמה וכמה שנים...).

  • הקבוצה האחרונה היא של הספרים שהופכים לאבני דרך. ספרים שהתרבות מסמנת אותם כ"ספרי נצח". ספרים אלה אינם זקוקים יותר ליחסי ציבור, שמעם עובר מפה לאוזן, מדור לדור. ובכל פעם שאחד מהם זוכה לתרגום מחודש או הדפסה טרייה, חשים מבקרי הספרות חובה מוסרית לכתוב עליהם משהו. אלו חורגים מתחום הספרות וגולשים לתחום התרבות. הם הופכים למותגים בעלי משמעות, קרי: מי שלא מכיר את שמם, אינו חלק מהתרבות או מהחברה. (איש לא יטען כי הספרים "דירה להשכיר" או "מיץ פטל" הינם הישג ספרותי יוצא דופן, אך בכל זאת כל ישראלי מכיר את שמותיהם).

מדרך הטבע, קבוצת "ספרי הנצח" היא הקבוצה הנחשקת ביותר, הקבוצה שאליה כל סופר שואף להשתייך.

גם ספרים אלו אפשר לחלק לכמה קטגוריות משנה:

  • הספרים שכולם קראו או יקראו מתי שהוא לאורך הדרך: "הנסיך הקטן", "מלכוד 22", "שר הטבעות", "עליזה בארץ הפלאות", "פו הדב", "שלושה בסירה אחת", "כמעיין המתגבר", "כל החיים לפניו", "מאה שנים של בדידות", "המשפט", "בית מטבחיים 5" וכולי.

  • הספרים שפעם (בימי אנו באנו, או בעצם אפילו ההורים שלנו) כולם קראו וצריך לקרוא אותם מתי שהוא - "לוליטה", "מלחמה ושלום", "חיי מיכאלאנג'לו", "המאהב", "החיים כמשל", "קדמת עדן" ועוד...

  • סופרים שכולם מכירים ואו-טו-טו נקרא משהו שלהם (לא באמת דחוף) - צ'כוב, שייקספיר, יעקב שבתאי, סארטר, סימון דה בובואר, סטיינבק, או הנרי, ש"י עגנון, הרמן הסה...

  • וישנה קבוצה נוספת, היא הקבוצה המוזרה ביותר. קבוצת יצירות המופת, המותגים שכל חובבי הספרים קונים, מחזיקים על המדף בבית, אבל מעט שבמעט קוראים אותם באמת. ספרים אלה דינם כיצירות אומנות קלאסיות, לראותם בלבד, להתגאות בהם, אך אין חובה לקרוא אותם באמת, אפשר להסתפק במעט ידע כללי.

עם יד על הלב, כמה כבר קראו את "'יוליסס" מהתחלה ועד הסוף? מי הצליח לצלוח את שני הכרכים של "דון קיחוטה"? של "גרגנטואה ופנטגרואל"? של "דקמרון"? של "מובי דיק"? כמה באמת קראו את כתבי ויליאם שייקספיר, או את ה"איליאדה" וה"אודיסיאה"? בניחוש מושכל הייתי אומר שמרבית הקוראים התחילו לקרוא את הספרים הללו, אך אחוזים בודדים אכן קראו אותם עד סופם.

אך עבור הקורא העברי, שאלת השאלות היא מי מתוך הספרים או הסופרים המקומיים יהפוך לחבר מכובד בקטגורית סופר או "ספר נצחי".

אסתר שטרייט-וורצל הנחילה לנו את "אורי", "המאהב" של א.ב. יהושע עדיין נלמד מדי פעם, פנחס שדה הותיר אחריו את "החים כמשל" ו"סוף דבר" של יעקב שבתאי עדיין נקרא בידי אניני טעם. שלא לדבר על "עיין ערך אהבה". אך מה עם עמוס עוז, א.ב. יהושע, דוד גרוסמן, מאיר שלו, יעקב שבתאי? ומה תהייה אחריתם של "עשיו", "רומן רוסי", "מר מאני", "סיפור על אהבה וחושך"', "קופסה שחורה", "בדרך אל החתולים" ועוד רבים אחרים?

לו הייתי נביא, הייתי מסתכן ואומר: סופרים מכובדים אלה ואחרים ייחרתו בתודעה הישראלית רק כמותגים. יצירתם הספרותית תאבד תוך פחות מעשור מקסמם ומכוחם. אומנם הקהל עדיין מכיר את השמות ס. יזהר, משה שמיר, ש"י עגנון וחיים נחמן ביאליק. אך מי כבר קורא היום את "ימי ציקלג", את "אגדת שלושה וארבעה" או את "הוא הלך בשדות"?

ולסיום, התנצלות אחת קטנה בפני כל אותם הסופרים והספרים הראויים לקריאה ויותר מאחת, שמפאת קוצר המקום לא הזדמן לי להזכירם. צר לי, אך זוהי טבעה של ההיסטוריה - לבחור לעצמה את זכרונותיה.

לאתר מגזין 'מראה'
הכותב הוא סופר, עורך, פובליציסט ומבקר ספרים.
תאריך:  07/06/2014   |   עודכן:  07/06/2014
קובי קמין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סופרים רבותי, סופרים
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
לקוחה מתוכנית
7/06/14 17:18
 
קובי קמין
8/06/14 09:45
2
קורא עברי
8/06/14 11:33
3
יוסי אבידור
10/06/14 11:59
פורום: מראה כתוב הודעה
+
שבץ חלובה
12/12/15 17:50
 
חיים ק
26/10/16 13:13
+
שבץ חלובה
16/05/15 13:47
 
לשבץ חלובה
22/06/15 13:09
 
שבץ חלובה
23/02/16 06:36
 
חרדי
27/03/16 04:30
 
שבץ חלובה
23/05/16 08:13
+
יסודו של דבר
22/05/16 21:07
+
טובית
24/01/16 14:30
 
מיכל מירושלים
20/04/16 10:43
+
נתנאל
20/06/15 22:45
 
צרצר
7/09/15 09:07
 
רפובליקאי דמוקרטי
2/02/16 20:43
+
שבץ חלובה
28/12/15 08:31
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
במרוצת השנים הציבה ירושלים בפני אמצעי התקשורת בעיה מיוחדת. מצפייה, קריאה והאזנה לתקשורת, עולה שמבחינתם, המוטיב העיקרי של יום ירושלים הוא שהעיר מחולקת וכי עלינו לוותר על ריבונותנו בשכונותיה המזרחיות לטובת הרשות הפלשתינית, שתקבע בהם את בירתה.
לתומנו חשבנו שיהודי העולם הם החכמים. אד גולדברג למשל, פרופסור באוניברסיטת ניו-יורק, אומר לנו את מה שכל ילד בגן מבין - שכאשר המנהיגות הקיימת אינה מביאה תוצאות, העם רוצה שינוי והוא יבחר את מי שמבטיח לו שינוי לטובה. החוכמה היחידה שמביא הפרופ' לדיון היא שכל המבטיח לעם שינוי לטובה הוא פופוליסט - מילת גנאי למי שמקשיב לרצון העם במקום לשעות לעילית השלטת.
07/06/2014  |  יובל ברנדשטטר  |   מאמרים
חגגנו את יום מתן תורה וכעת הגענו לפרשה השלישית בספר במדבר, פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ. אחרי מתן תורה אנחנו אמורים להיות אחרים מכפי שהיינו לפניו, להתעלות באופן ניכר, להגיע למדרגה רוחנית גבוהה יותר מזו שבה היינו טרם מתן תורה. זהו הרעיון החינוכי הפותח את פרשת השבוע שלנו ועל שמו קרויה הפרשה כולה (במדבר ח): [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] דַּבֵּר, אֶל-אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת-הַנֵּרֹת, אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. כפי שהבאנו בעבר מהחסידות, הנרות רומזים לנשמות ישראל (משלי כ): [כז] נֵר ה', נִשְׁמַת אָדָם; חֹפֵשׂ, כָּל-חַדְרֵי-בָטֶן. וההתעלות של נשמות ישראל היא מכוח פעילותו של אהרון הכהן שמעלה אותן "עד שתהא שלהבת עולה מאליה" כלשון רש"י, שימשיכו להתעלות בכוח עצמם בלי צורך בסיוע חיצוני. וזה אפשרי, בתנאי שרוצים להתעלות.
07/06/2014  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
חוסר ההבנה של המנטליות במזרח התיכון, גורר את אובמה למדיניות חוץ שגוייה פעם אחר פעם המנהיגות בישראל לא תיתן לאף גורם להכניס אותנו לדרך ללא מוצא כוכב מרקורי החל בנסיגה, היכונו לספינים ולשמועות שלא היו ולא נבראו
07/06/2014  |  טובה ספרא  |   מאמרים
חוצפתה של גב' ציפי לבני - שרת המשפטים, איננה יודעת גבול. יומיים לפני חג השבועות היא "חיתנה" שני גברים בזמן שרק ה"רבניות" יכולות לעשות זאת. הנימוק שלה היה כמובן "פירוש שונה ליהדות". מילא, כשמישהו עוד מבין קצת ביהדות ומנסה לנקוט עמדה בנושא, אזי, ניתן להתווכח עימו ולהוכיחו אבל כשהמעיר וה"מחדש" הוא בור ועם הארץ הרי שאז הבעיה סבוכה יותר. אבל כל זאת לא מפריע לכל בור ביהדות - שלא ראה מימיו גמרא ולא למד תורה ומדרשי חכמים, לבוא ולהזות ולהמציא "יהדות חדשה" שאינה אלא דת חדשה. אין לך נושא ותחום שבמדינה הזו הפכו אותו לפנים ולפנים וכל בור בנושא ובתחום מפרש אותו כ"ידען" ראשון במעלה, כמו תחום היהדות. ציפי לבני לא המציאה את הגלגל ולצערנו הרב היא גם לא תהיה האחרונה בנושא.
07/06/2014  |  הרב אליהו קאופמן  |   מאמרים
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
האמת על המלחמה ההיא  /  מנשה שאול
"גשם בסדום"  /  יוסף אורן
האיסלאם הרדיקלי - אויב העולם  /  נמרוד לירם
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בג"ץ מעכב את הארכת מינוי אלדד
איתמר לוין
אוחנה למזוז: פסול את עצמך
היום לפני
המרכז הרפואי העמק בשנת 2000 [צילום: משה מילנר/לע"מ]
בריאות בעמק [1930]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
פינת זולה לגינה במשלוח עד הבית
כתיבת המומחים
7 "הדיברות" לבחירת בית השקעות
יום הולדת
שטמר שושנה 2/5
גלברד יעקב 2/5
תמיר מיכאל 2/5
ליבסקינד קלמן 2/5
בן-גרא בר כוכבא 4/5
סגל צבי 4/5
הווארי זיאד 4/5
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il