ניגוד עניינים בוועדת האתיקה

ועדת האתיקה של מועצת ההנדסה והאדריכלות היא מוסד מעין שיפוטי בעל סמכויות, אשר פעולותיו מתנהלות על-פי תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני וועדת אתיקה) תש"ס - 1999.

בפני ועדה זו (להלן: ועדת האתיקה), מתנהלים דיונים על עבירות מהנדסים ואדריכלים הנוהגים בניגוד לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה - 1994.

רשם המהנדסים והאדריכלים - הוא המוסמך למנות את חברי ועדת האתיקה ובכלל זה גם את היו"ר שלה, ורק הוא מוסמך לכך.

על הכרעת דין וגזר דין של ועדת האתיקה בעניינו של המהנדס צדוק ארליך, אשר הורשע, ונגזר עליו שלילת רישיון לתקופה של 3 שנים, הוגש ערעור החושף אי-סדרים חמורים בפעולותיה של וועדת האתיקה, ובנסיבות אלו בוטלה ההרשעה ובוטל העונש.

מדובר בעש"א 42514-12-13 צדוק ארליך נגד ועדת האתיקה של מועצת ההנדסה והאדריכלות ומדינת ישראל, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: יהודית שיצר, פסק דין מיום כ"ח באייר תשע"ד - 28.5.14 [פורסם בנבו].

את המערער יצגה עו"ד טל רבינוביץ'.

הערעור, כאמור, התקבל, ההרשעה בוטלה, ותוך כדי כך נתגלו אי-סדרים מהותיים בתפקודה של ועדת האתיקה, שמן הסתם פגעו במהנדסים ובאדריכלים רבים, או היטיבו בדינם - הכול לפי הנסיבות, שכן "ליקויי נוהל" אלו יורדים לשורש העניין ופורצים את גדרות הפרוצדורה.

להלן ציטוט מפסק הדין:

"מצאתי, כי ההליכים המשמעתיים למעשה אינם מתנהלים בצורה מסודרת, כחוק, ויש להבהיר את הנושא בפן הנורמטיבי, מעבר לנסיבות המקרה הספציפי שגם הן נוספות להיבט הכללי והצטברות כל אלה יחד מהוים משקל לעניין התוצאה".

ומן הכלל אל הפרט, המעיד על הכלל:

מינוי יו"ר שלא כדין

על-פי תקנות המהנדסים והאדריכלים (סדרי דין בדיון לפני ועדת אתיקה) תש"ס - 1999, רק רשם המהנדסים לבדו מוסמך למנות את חברי ועדת האתיקה, והוא מנוע מלהאציל סמכותו זו לאחרים. במקרה דנן - לאחר דיון בנושא - קבע בית המשפט כי - "מאחר שהמינוי של חברי הוועדה והיו"ר לא נעשה כדין, הדבר פוגם בעצם כשירות הוועדה לתת את פסק דינה".

אותו הרכב בלתי חוקי, והרכבים אחרים שמונו באותה דרך קלוקלת, הוציאו תחת ידם החלטות רבות אחרות - ללא סמכות, על כל המשתמע מכך, בתיקים נוספים... ולאורך זמן רב...

ניגוד עניינים אישי

המערער טען כי ישנה יריבות בינו לבין היו"ר שמואל אנגל, שהיה מסוכסך עמו בעבר, וביקש לפסול אותו מלשבת בדין בשל ניגוד העניינים, אולם בקשתו זו נדחתה, כי ...היו"ר טען שלא זכר את הסכסוך בינו לבין המערער.

על כך נקבע בפסק הדין שבערעורו:

"גם אם היו"ר עצמו לא זכר, לטענתו, את המערער, הרי משהועלתה בפניו הטענה לסכסוך אישי קודם היה עליו להתייחס אליה בפירוט. עצם האפשרות שאכן היה ריב כלשהו ולו מינורי בין המערער ליו"ר, די בה כדי להוות שיקול לפסילתו. ראוי להקפיד במיוחד בהליכי משמעת, ע"י חברים למקצוע, כאשר המעורבות האישית עלולה להיות גבוהה יותר, מאשר במקרים של שיפוט על-ידי שופטים מקצועיים".

ניגוד עניינים מקצועי

עוד הסתבר, כי יו"ר הוועדה שמואל אנגל התרשל בתכנון ובפיקוח של חיפויי אבן בבניינים ואף חויב בתשלום פיצויים.

פסק הדין שבערעור ציטט את פסק הדין בת"א 4830/02 טראקו נ' וייסלר, פורסם בנבו, ולהלן מובא הציטוט כפי שהופיע בפסק הדין שבערעור:

"נראה, אפוא, כי יש לומר, שמשהופקד אנגל על ביצוע תכנון כל עבודות הקונסטרוקציה, נכללת בכלל זה האחריות להכנת תוכנית ביצוע החיפוי החיצוני, שהינו חלק משלד הבניין.

יצוין, כי מיד לאחר שהתגלו הליקויים נמנע אנגל מלהעלות טענה כלשהי בנוגע להעדר אחריות מצידו לתכנון ביצוע החיפוי החיצוני... במכתב זה טוען אנגל, כי הליקויים נובעים מביצוע לקוי של החיפוי החיצוני. אין הוא מזכיר במכתב טענה כלשהי בדבר העדר אחריות מצידו לתכנון החיפוי החיצוני.

כך גם במכתבו של אנגל מיום 21.10.01, נספח י לתיק המוצגים של אנגל, המופנה למריאן רוזנצוויג, נציג נ.ת.פ. גם שם חוזר אנגל ומעלה אך ורק טענות בנוגע לביצוע לקוי כגורם בלעדי לליקויים. טענות אלו של אנגל, שלא היה אמור להכין תוכנית לביצוע החיפוי החיצוני, הועלו לראשונה רק זמן רב לאחר גילוי הליקויים. דבר זה מחזק את המסקנה, שאנגל היה אחראי גם לתכנון החיפוי החיצוני, וכך גם סבר אנגל עצמו, שאלמלא כן היה מעלה מיד בהזדמנות הראשונה את טענותיו להעדר תוכניות לביצוע החיפוי החיצוני והעדר אחריותו לכך".

מכיוון שנושא הדיון בתיק ארליך היה אף הוא חיפויי אבן, ולאור מראית פני הצדק, היה היו"ר צריך להימנע מלדון בכך בשל מעורבות רגשית.

שיהוי והחלטה קורמת לסגירת התיק

אם לא די בכך, הרי שקובל הוועדה, עו"ד דוד ימין, החליט על סגירת התיק, וחל שיהוי מופרז בהחייאת התיק מחדש.

על כך נכתב בפסק הדין:

"אין הסבר סביר לשיהוי של מעל 3 וחצי שנים מאז הגשת התלונה ועד שהוגשה הקובלנה. נקבע בפסיקה כי במקרים קיצוניים שיהוי באכיפה יכול ליצור מניעות כלפי הרשות האוכפת (רע"פ 1520/01 שוויצר נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה פד"י נו(3) 595). המקרה דנן, גם אם לא נגדיר אותו כמקרה קיצוני, הרי שיש בו לפחות נדבך נוסף המשליך על התנהלות הוועדה בעניינו של המערער ומוסיף ספק ביחס לגישת הוועדה ונטיותיה".

בעקבות ביקורת נוקבת זו של בית המשפט על הוועדה לאתיקה, מן הראוי הוא שכל ההחלטות לחיוב ולזיכוי של הוועדה בשנים האחרונות אשר נעשו על סמך אותו מינוי שגוי של הרכב חברי הוועדה - יבוטלו, ובנוסף, יינקטו הליכים מתאימים נגד וועדת האתיקה, שהאתיקה היא ממנה והלאה.