האם נכון היה לחוקק את חוק הספרים

כשהרגולציה נכנסת לנשמה דברים טובים מזה - לא בטוח שייצאו. מה היה רע לה לרגולציה שמערכת מכירת הספרים בישראל תמשיך כפי שהיא?

סטימצקי קורסת והסופרים בטח לא יקבלו את המגיע להם, השוק הופך להיות שוק של רשת אחת וזה בטח לא טוב לצרכנים, והבלגן בשוק הספרים רק הולך וגובר.

כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי אני מביע את דעתי ומנסה לשייך את הקטגוריה הזאת לעולם העסקי, אך אחרי התערבות המחוקק בנושא מכירת הספרים בישראל אני לא מוצא איזה רווח נשאר כאן לסופר ולצרכן. רשת סטימצקי, ההולכת לבקש הקפאת הליכים כפי שפורסם היום ה-09.05.2014 לא תוסיף נחת לשוק הספרים בישראל, בטח לא מספר ימים לפני שבוע הספר המתקיים מדי שנה בשנה.

לא ברור מה הפריע לרגולטור מבצעי רשתות הספרים כאשר מכרו ארבע ספרים בני שנה וחצי ויותר ב-100 שקלים כאשר ספרים חדשים נמכרו בין 90 ל-120 ש"ח בערך. גם הצרכנים נהנו ורשתות הספרים היו מלאות, וגם הרשתות מכרו יותר מכירה שנחתכה להם היום בלמעלה מ-.30%

כיועץ עסקי קהל הלקוחות הישראלי התרגל מאוד למבצעי רשתות הספרים, הפרסום הרב שהושקע במבצעי הרשתות חינך את הלקוחות לרכוש ספרים כאופציה למתנה לחבר או ליום הולדת תוך ששני ספרים הוא מגיש כמתנה ושני ספרים נשארים לקריאתו או לשימושו.

יותר מזה; עקב התקפת הבשלנים, השפים ותוכניות הבישול השוק הוצף במהדורות של ספרי בישול וגרם אינפלציה בכול מה שקשור לספרי בישול (פעם הייתה כוהנת אחת גדולה לספרי הבישול: רות סירקיס). היום דוכנים שלמים צועקים בישול כזה ובישול כזה, כאשר המבצעים היו 4 ב-100 או כל קונסטלציה אחרת.

היה ממש כדאי לרכוש את הספרים, כי אפשר היה לרכוש ספר קריאה, ספר מקצועי, ספר בישול, וספר לילד. היום חייבים לרכוש ספר אחד במחיר של 70 ש"ח בערך. לא שרשתות הספרים לא מכריזות על מבצעים גם היום, אבל מדובר על ספרים ישנים, מוכרים; מי שבאמת קורא ספרים בתחומים שונים זה כבר לא מעניין אותו לקרוא ספר ישן (כמה כבר אפשר למכור את הספר "מי אכל את הגבינה שלי).

כיועץ אסטרטגי הייתי אומר ששוק הספרים איבד את הכיוון שלו ולא ניתן לדעת מה יקרה עם המוסד שנקרא "סטימצקי" - לא ברור אם ימשיך לפעול, אם יהיה לו מפרק, אם ימונה לו כונס מפעיל, או אם בסוף מישהו יקנה אותו בנזיד עדשים. מה שברור הוא כי לצרכן הישראלי לא תהיה אותה שמחה לרכוש ספרים במבצע.