הצעת החוק שעברה אתמול בקריאה שלישית בכנסת, בתחום ייצוג נשי בשלטון המקומי בישראל, היא שינוי היסטורי ולא ראוי!
הצעת החוק שתיכנס לתוקף כבר בבחירות המוניציפליות הקרובות קובעת כי רשימות שישלבו בתוכן לפחות שליש נשים יזכו למימון עודף. הצעת החוק מטרתה לעודד ייצוג נשי בשלטון המקומי; הצעת החוק, נותנת תמריץ כלכלי בגובה 15 אחוזים מסכום מימון המפלגות לרשימות ש 1/3 מתוכן יכנו נשים כחברות מועצה.
הטענה שבגלל העובדה שנשים מהוות כ-51% מכלל האוכלוסייה, אך עדיין אינן זוכות לייצוג בסדר גודל דומה בגופים הנבחרים בשלטון המקומי, הינה טענה שפוגעת למעשה בנשים ובזכות הבחירה הטבעית, לא יכול להיות שהבחירות להנהגה מבוססות על אפליה מתקנת ו/או אפליה מגדרית מכול סוג שהוא.
מנהיג הוא/היא אדם שבוחר/ת להנהיג והוא/היא יכול/ה לעשות זאת על סמך כישורים בלבד... כך שלטעמי עצם הצעת החוק המדובר של ח"כ קריב ו
דב חנין ויו"ר הוועדה ח"כ לביא הינה הצעת חוק שבסופו של דבר מפלה נשים ולא לטובה כל שכן לא באמת מקדמת אותן...
כן יש אפליה בתחומים רבים, וכן נשים מופלות לרעה בלא מעט מישורים אין על כך שום ויכוח. מנגד אומר שכמי שעוסק בתחום השוויוניות במשפחה גם גברים מופלים לרעה ובמיוחד בתחום המשפחתי ועדין אין השרץ מכשיר את הרמש.
לתת תמריץ כספי כלשהו ולא משנה מה גובה הסכום בעבור הכנסת נשים אל מקום כלשהו משול בעיני ללא פחות ולא יותר מאשר אתנן... או במילים אחרות מדובר פה בסחר סוסים ותו לא. כאשר אנו הולכים לבחור את אלו שמנהיגים אותנו אסור ששיקול כלכלי של רשימה כזו או אחרת יהיה המפתח לתמהיל האנשים שמהווה את הרשימה. יש צורך אמתי בבחירה על-פי כישורים בלבד.
אין לי ספק שיש הרבה מאוד נשים מוכשרות, איכותיות כל שכן בעלות יכולות הנהגה והובלה שצריכות להיות חלק מההנהגה המקומית שלא נדבר על הארצית, אבל מפתח מגדרי שבא בסיסמאות של מוסריות ואו קשירת כתרים של שיפור איכות השירות בגין היותן נשים הינו מפתח פטריארכלי, שוביניסטי ומתנשא שלמעשה מקטין נשים ומכניס אותן למקום בו הן נשפטות על-פי מינן ולא על-פי שום דבר אחר.
בממשלות ישראל כיהנו נשים במנעד רחב של תפקידים כולל ראש ממשלה, ממלאת-מקום ראש הממשלה וממלאת-מקום הנשיא... אזכיר חלק מהן:
גולדה מאיר ז"ל,
ציפי לבני,
שולמית אלוני ז"ל, לימור ליבנת,
יולי תמיר,
אורית נוקד, שושנה ארבל אלמוזלינו,
יעל גרמן, רוחמה אברהם,
סופה לנדבר,
דליה איציק, יולי תמיר,
תמר גוז'נסקי, גאולה כהן ז"ל, שרה דורון,
יהודית נאות ז"ל ועוד...
הנה גם כמה נשים שמכהנות כראשי ערים: זיוה בן דרור, ראש המועצה המקומית אבן יהודה (1989-1993), מרשה כספי, ראש המועצה המקומית סביון (1993-1998), דניאלה וייס, ראש המועצה המקומית קדומים (1996-2007),
יעל שאלתיאלי, ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן (1996-2006), יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה (1998-2013)
מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה (1998 ועד היום);
אורה חכם, ראש המועצה האזורית אפעל (1999-2008)
לילך מורגן, ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה (2002-2007),
פלורה שושן, ראש המועצה המקומית מצפה רמון (2006-2013),
סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון (2009 ועד היום),
טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד (2010 ועד היום),
מטי צרפתי-הרכבי, ראש המועצה האזורית יואב (2011 ועד היום),
ליזי דלריצ'ה, ראש המועצה המקומית גני תקווה (2013 ועד היום),
יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד-מונוסון (2013 ועד היום).
האם הנשים האלו היו צריכות את האתנן שמשולם לרשימות בכדי להיבחר? האם חברות המועצה בערים שונות באמת צריכות להיבחר על-פי מינן ולא על-פי הכישורים שלהן? האם זה מה שהמהות של שוויון הזדמנויות צריכה להיות?
לטעמי צריך להיות חוק שמקנה זכות לכול אדם ללא הבדל דת מין ו/או עדה בישראל את הזכות להיבחר להנהגה המוניציפלית המקומית וכמובן לארצית; לצערי מספר מפלגות מדירות נשים. מפלגת יהדות התורה אוסרת בתקנון על חברות נשים במפלגה ומפלגת ש"ס נמנעת משיבוצן ברשימתה לכנסת. על בסיס התקנונים המפלים הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לפסילת המפלגות מהתמודדות בבחירות של 2013, אך הבקשה נדחתה.
כאמור אני בעד שוויון, אלא שאיני בעד שוויון כפוי. אני מאמין שצריך להיות שוויון הזדמנויות ומעבר לכך הבחינה של כול דבר ודבר ובמיוחד לתפקידים הנהגתים צריכה להתבסס על מבחן הכישורים בלבד.
החוק שעבר אתמול 23 חודש יוני 2014 בקריאה שלישית בכנסת הינו חוק שמפלה נשים ומתייחס אליהן בדיוק כפי שהתייחסו תמיד; האישה הקטנה וחסרת הכישורים שצריכה עזרה כדי להתקדם לאן שהוא...
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
