דברים שלמדתי במונדיאל

אמש הסתיים המונדיאל. להלן רשימת תובנות שלי ממנו שעשויות להיות רלוונטיות גם למצבנו:

- אם אתה מגיע למשחק תבוא עם תוכנית משחק מסודרת ומאורגנת, כשבכל שלב אתה יודע בדיוק מה אתה עושה. פתיחה, המשכיות, הפתעה, סיום. ניצחון.

- בשביל לנצח צריך להכניס יותר גולים מהצד השני. ובשביל להכניס גולים צריך לבעוט לשער ובכל הכוח.

- לאהוד קבוצה זה סוג של מחויבות. כשמנצחים זה אושר נהדר אבל גם כשהקבוצה קצת מפשלת אתה ממשיך לאהוד אותה. אם אתה כל הזמן רק מחפש פשלות אצל שחקני הקבוצה שלך אז אתה לא באמת אוהד שלה (ואם יש לך שחקן נשמה שמתחיל לדבר במשיחיות על 'צור ישראל וגואלו' - גם אז אתה ממשיך לאהוד את הקבוצה. גם מסי אחרי כל הבקעה - מודה דבר ראשון להוא שיושב למעלה). אני בכל אופן תמיד בעד הצד שלי!

- מי שלא מבקיע - חוטף. או גול או כרטיס אדום או צבע אדום.

- כמה חשוב מנהיג טוב. אם המנהיג של הצד השני לא נמצא (פצוע או סתם מסתתר במחילה) נצל זאת והבקע לו שביעייה!!

- אם החלטת להוציא את המנהיג של היריב מהמשחק עשה זאת כמה שיותר מהר וככה אתה תרוויח. אם עשית זאת באיחור, מישהו אחר כבר ייהנה מזה.

- שים לב למומנטום. זה שם המשחק. הוא משתנה בשנייה! פעם לטובתך ופעם חס וחלילה, לרעתך.

- הכנסת גול עצמי. לא נעים. אבל אל תתייאש. תשתדל לפצות ומיד תכניס גול בצד הנכון ואם אפשר שניים.

- נכנסת אל תוך הרחבה של היריב, והסתבכת? לא נורא, צא החוצה, התארגן מחדש, ונסה להיכנס שוב - אולי הפעם מכיוון שני. אל תפחד!

- ותמיד תחשוב יצירתי. הפוך, אחר, שונה, משוגע... גם אם תחליט להפתיע שנייה לפני בעיטות ההכרעה ולהחליף את שחקן המפתח - עשה זאת. זה עשוי להוציא את האויב משיווי משקלו. חשוב להוציא את האויב משיווי משקלו אחרת הוא יוציא אותך.

- רגש זה טוב לסיפרות. לא לכדורגל! לא למלחמה. אומרים שברזיל הפסידה ברגע שהניפה את חולצתו של ניימאר ברגשנות מיותרת לפני תחילת המשחק עם גרמניה. למי זה היה טוב? Shoot זה גם לירות וגם לבעוט. איף יו האב טו שוט - שוט. דונט טוק!

- כדורגל משחקים 90 דקות או 120 או אף יותר אם יש פנדלים. בסוף גרמניה מנצחת. למפסיד יהיה יום אחד צ'אנס נוסף. זה בכדורגל. אם אתה תפסיד בשדה הקרב -לא יהיה לך עוד צ'אנס.

- ולבסוף: ניצחת? אל תשכח להחליף חולצות עם הצד השני. אולי יום אחד האויב יהיה בצד שלך.