גדעון לוי כתב מאמר של ביקורת ארסית וצינית נגד הטייסים שלנו שהורגים פלשתינים בעזה.
בעקבות המאמר הפרובוקטיבי, גדעון לוי הוזמן "להסביר" את דעתו נגד ההרג של הפלשתינים המבוצע על-ידי צבא הכיבוש.
המדינה מצויה במלחמה. התושבים נתונים בסכנה של היפגעות מהרקטות של החמאס והתקשורת פותחת את האולפנים לתחקירים על הטייסים, על המוסריות שלהם, על פקודות לא חוקיות.
זו מציאות מטורפת של תקשורת מופקרת שנגררת אחרי גדעון לוי וחבריו לדעה בתקשורת. דיונים כאלה מהווים סיוע הסברתי ותעמולתי לאויב החמאסי. דיונים כאלה בזמן מלחמה הם גיהאד תקשורתי אנטי ישראלי.
גדעון לוי הוא תועמלן של אויבנו היושב בתוכנו, כותב ומסית נגדנו ו
אחמד טיבי צוחק כל הדרך לאולפנים ואומר: אשרי פלשתין שיש לה תקשורת ישראלית תומכת את ישראת מבקרת.
זעקי ארץ אהובה, הצילו את המדינה מעיתונאים מסוגו של גדעון לוי, במיוחד בעת מלחמה. השליחות העיתונאית אינה גוברת על בטחון המדינה.
דרוש ריפוי בהלם תודעתי ועריכתי של חלק מהתקשורת. יש סכנה שהסיסמה "זכות הציבור לדעת", ללא בקרה ואחריות, מובילה לאיבוד הדעת, עד לידי איבוד לדעת.
