החבילה לא באה

לא מעטים הם המקרים שמזוודה הנשלחת בבטנו של מטוס הולכת לאיבוד או מאחרת להגיע. מובן שהדבר גורם לאי נוחות רבה, כמו גם לאובדן ציוד אישי יקר ולאובדן ימי חופשה לטובת רכישת ציוד וביגוד חילופי.

בנושא זה חלות הוראות של אמנות עליהן חתומה ישראל (וביניהן אמנת ורשה ואמנת מונטריאול), וחוק התובלה האווירית. במסגרתן מוטלת אחריות מוחלטת על חברות התעופה כלפי הנוסעים "בגין השמדה, אובדן או היזק של כבודה", אחריות שאינה דורשת כל הוכחה, ובלבד שהנזק למזוודה נגרם החל מרגע בו היא נמסרה לחברת התעופה ועד לרגע שבו הנוסע אמורה היה לקבל אותה חזרה בהגיעו ליעד. עם זאת, ברוב המקרים ספק אם הפיצוי שיקבלו הנוסעים מחברות התעופה בגין הנזק, יהיה שווה לנזק שנגרם להם בפועל, למעט במקרים בהם הגיש הנוסע הצהרת ערך מיוחדת.

לדוגמא: נוסעת שאיבדה את מזוודתה בטיסה להודו, הגישה תביעה בסך 13,324 שקל נגד חברת התעופה אוזבקיסטן איירווייז. ואולם, בית המשפט העניק לה 5,000 שקל בלבד, גם לאחר שהביא בחשבון את העובדה שהמזוודה אבדה בטיסת ההלוך והנוסעת נאלצה לאבד זמן ברכישת ציוד בסיסי.

אם הנוסע אינו יודע את משקלה המדויק של המזוודה שאבדה, הפיצוי יהיה בדרך כלל 2,000 שקל – 100 שקל לכל ק"ג לפי משקל מירבי מותר של 20 ק"ג. כך אירע לנוסעת שטסה מקייב לתל אביב באל-על, תבעה 10,8000 שקל אך קיבלה 1,800 שקל בלבד. אם הנוסע מוכיח שהיה קיים במזוודה ציוד יקר ערך (למשל על-ידי למשל המצאת קבלות על התכולה), הסכום המירבי שיקבל יהיה 6,000 שקל, משום שהפיצוי מוגבל לפי האמנות הבינלאומיות.

בדרך כלל, נוטה בית המשפט שלא לקבל דרישות לפיצוי נוסף בגין אובדן נפש או טרחה. עם זאת, אין אחידות דעים בפסיקה בנושא זה, וישנם בתי משפט אשר מקבלים דרישה כזו. ניתן לומר, כי על-מנת לזכות בפיצוי זה, על הנוסע להוכיח באופן חד-משמעי, כי נגרמה לו עוגמת נפש ממשית בגין אובדן המזוודה, וגם במקרה כזה עשוי בית המשפט לפסוק לא יותר מכמה מאות שקלים.

בגין איחור בקבלת המזוודה, הפיצוי מחברות התעופה או שנפסק בידי בית המשפט נמוך בהרבה, ומבוסס על החזרת כסף לנוסע בגין רכישת ביגוד וציוד בסיסי. כאשר אין בידי הנוסע קבלות בגין רכישות אלה, בית המשפט יקבע פיצוי זה על דרך של אומדן.

במקרה של אובדן מזוודה או איחור בהגעתה, מומלץ להגיש את התלונה לחברת התעופה מיד עם היוודע הדבר וללא כל עיכוב. מומלץ שהפנייה תעשה בכתב ולא בעל פה (בדואר רשום), ואל המכתב לצרף אסמכתאות (ככל שניתן) אודות התכולה כמו גם קבלות של ציוד שנאלץ הנוסע לרכוש בגלל אובדן המזוודה או עיכובה.