יש "שלום" - אין נתב"ג

בשעה שלפני הפסקת האש סגרה ישראל את נמל התעופה הבינלאומי היחיד שלה - הקרוי על שמו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון, דוד בן-גוריון - מחשש לנפילת רקטות של האויב במקום וניתוק הקשר האווירי של ישראל עם העולם. זהו רמז לצפוי, אם חלילה תטפח ישראל את האחים בדם, עבאס/חמאס, ותיתן להם מדינה בלב ארץ ישראל.

מן היום הראשון של "צוק איתן" החלו המלהגים בשידורי התקשורת האלקטרונית לפטפט על הצורך באסטרטגיית יציאה, כאילו שמטרת המבצע הייתה הפסקת אש ולא טיפול שורש באויב העזתי. בעשותם כך הם לא שיקפו את דעת הציבור והחיילים, שהבינו את החשיבות והכורח של המבצע הצבאי, למרות המחיר הכבד, פרי הבאושים של גירוש 2005. בעשותם כך הם שידרו לאויב שאל לו להתקפל אלא להחזיק מעמד, עד אשר "המעצמה האזורית" תשדר שהיא זו שרוצה הפסקת אש, לפי תנאיו.

בנוסף, ממשל אמריקני בלתי-אוהד ומנותק מן המציאות המזרח-תיכונית, אשר כרגיל מונע מישראל מלהכריע במלחמותיה, גרם השבוע נזק כלכלי ותדמיתי חמור ביותר למדינת ישראל ולתיירות אליה. ההחלטה הפזיזה על הפסקת הטיסות לישראל וממנה גררה אחריה תגובת שרשרת אירופית. סגירת נתב"ג ומצור אווירי על ישראל נתנו לאויב את תחושת ההישג שכה השתוקק להשיגה.

אבל, אין רע בלי טוב, ובלבד שמספיק ישראלים יפיקו את הלקח מן הירי הערבי לעבר נמל התעופה הבינלאומי היחיד של ישראל. הכוונה למשמעותו של "שלום" המתבסס על הקמתה של מדינת אויב בלב הארץ, לא בעזה "הרחוקה" אלא בשומרון החולש על נתב"ג ושממנו ניתן לסגור את הקשר האווירי לישראל וממנה במרגמות פשוטות ולא ברקטות ארוכות-טווח.

ישראלים רבים מדי, שהיו נתונים במשך שני עשורים לשטיפת מוח מגמתית, מוכנים - תמורת שלום ואפילו "שלום" - לוותר על לב הארץ ואף לבצע גירוש גזעני של מאות אלפי יהודים מבתיהם בארצם. אבל, אירוע מכונן זה המחיש - למי שמוכן להתפכח ולראות את המציאות כפי שהיא באמת - שמחיר ה"שלום" הוא גם ניתוק התחבורה האווירית של ישראל: לא עוד גיחות תכופות לחו"ל, אלא מצור מתמשך ומתהדק, שישפיע על כל אזרח בישראל. זה השיעור שניתן השבוע לישראלים: יש "שלום" - אין נתב"ג.

הלקח של ניתוק נתב"ג תחת אש האויב הוא שיש להינתק אחת ולתמיד מן השקר לפיו הקמת מדינה ערבית נוספת, מסוכנת ומיותרת בלב הארץ היא הפרוזדור לשלום. ההפך הוא הנכון. זהו המתכון להפיכת אזרחי ישראל לבני ערובה בידיהם של המחבלים - עבאס/חמאס ואנשיהם - שבכל עת שירצו ינתקו את צינור החמצן החיוני לישראל: לכלכלה, לביטחון, לתיירות, וכן - גם לאמצעי שבעזרתו אזרחי ישראל מתאווררים מדי פעם בחו"ל. אולי לקח זה יגרום להתעוררות של המונים שהתמכרו לסם "השלום". אולי יבינו סוף-סוף שאסור שהגירוש מעזה לפני תשע שנים בדיוק יחזור על עצמו במקום כלשהו בארץ.

אדריכל "שלום" אוסלו טוען שבעידן הטילים אין חשיבות לשטח. ניתוק ישראל מו העולם החיצוני במהלך מבצע "צוק איתן" מוכיח את חשיבות השטח והשליטה הישראלית בו: לא או"ם ולא אירופים ולא אמריקנים ובוודאי לא המחבלים במדים של מחמוד עבאס. התושבים השלווים של ערי הספר האפשריות כמו מודיעין, ראש העין או כפר סבא, יצטרכו להאזין לקולות חפירת המנהרות מתחת לבתיהם אם חלילה ייכון ה"שלום".