"ידענו על המנהרות" - זה לא חדש

היום, בהפסקת האש (האחרונה?), כאשר טילים ופצמ"רים אינם מעופפים מעל ראשינו, נתגלגל לידי ספרו המעניין מאוד של אבי ולנטין, אמת אבודה, ועורר אצלי מחשבות. גם על כסת"ח. את אבי הכרתי לפני שנים רבות מאד, כשהיה כתב משטרה מצטיין של הארץ ואני סיקרתי את בית המשפט המחוזי מטעם סוכנות עתי"ם.

אבי ולנטין פרסם אז את אחד הסקופים המצויינים של העיתונות - רשימת אחד-עשר המבוקשים של המשטרה. משהו מקביל לרשימת ראשי כנופיות הפשע דהיום. הוא הכיר את המשטרה על מבוכיה וגם העולם התחתון לא היה זר לו. נראה לי שהיה רפורטר בדרגה אחת מעלינו, כתבי הפלילים. אבי כתב ספרים אחדים והראשון שבהם, אמת אבודה, שפורסם ב-1984, הגיע אלי רק עתה ואני קורא בעניין רב על נבכי המשטרה והקשרים של בכיריה עם העולם התחתון.

נשק מסוכן מאד

מאז פרסום הספר ה"דמיוני" הזה, התבררו עוד ועוד פרטים על המשטרה, שמתאימים היטב לדמיון של הסיפור. פרשת פינטו לא בדיוק תואמת, אבל בהחלט מזכירה... תוך כדי קריאה בספר, נתקלתי בעמוד 162 במשפט שמיוחס לקצין צה"ל צעיר, נמרץ ותמים: "היום אני יודע שחשיש זה נשק מסוכן מאד, אבל המודיעין הצבאי לא קיטלג אותו בשום תת-נושא; אחרי האסון הבא הם יתעוררו ויגידו 'ידענו' כמו שהם ידעו על הטילים נו"ן טי"ת האישיים לפני מלחמת יום הכיפורים".

בימים הקשים של מבצע צוק איתן, הסבירו לנו שידעו על המנהרות, כמעט על כולן. צה"ל דיווח על כך והדיווח נתקע אי-שם בדרג המדיני ואם תהיה ועדת חקירה, היא תצטרך למצוא מי עשה מה (ומי לא עשה...) בקיצור, עוד נקבל דוח מפורט על הכסת"ח. כאשר חשף את ערוותה של המשטרה בסיפור כמו דמיוני, התייחס אבי ולנטין לשיטת הכסת"ח. את ספרו פרסם לפני שלושים שנים בדיוק, וכתב אותו שנים אחדות קודם לכן. ידעתי ששיטת הכסת"ח נפוצה בצבא האמין ביותר בעולם. אבל מעבר לשמועות והשערות, לא יכולתי להוכיח. עכשיו מצאתי שאני לא היחיד - הדברים כתובים. כסת"ח זה לא חדש.

שמעתי הגדרה: אני לא עוסקת ברכילות. אני מגלה עניין בנושאים חברתיים...

מעריב, 21.7.10. קבלו תיקון: השקים מכילים מריחואנה, לא חשיש...