'אנחנו ואתם'

כאשר נפתחו שערי בריה"מ לשעבר בתחילת שנות התשעים ועולים יהודים עלו ארצה בהמוניהם, התגייסנו כולנו בזרועות פתוחות ובאהבה רבה כדי לסייע להם בקשיי הקליטה. ההתנדבות הישראלית והאחווה היהודית כבר אז באו לביטוי נפלא ומחמם לב. כל מי שיכול היה נתן כתף והשתדל להעניק הרגשת בית לאלה שעזבו את ארץ לידתם ועלו לארץ מולדתם האחת והיחידה: ארץ ישראל. השיר שהתנגן באותה תקופה היה בן שתי מלים בלבד שאמרו ה-כ-ל: אנחנו ואתם, אנחנו ואתם, אנחנו ואתם, א-נ-ח-נ-ו ו-א-ת-ם!

כך קיבלנו את העולים היהודים הנרגשים והבענו בכל מאודנו את גורלנו המשותף להם ולנו! אנחנו ואתם במולדת שלנו. אתכם ביחד נמשיך את השרשרת. והם המשיכו להגיע בהמוניהם, נרגשים והמומים מקבלת הפנים החמה, יורדים מכבש המטוס ובידיהם דגלוני ישראל ושירה בפיהם: כחול ולבן - זה הצבע שלי ! כחול ולבן, כחול ולבן - זה הצבע שלי !. בהמשך, רובם מצאו את עצמם במאבק הישרדות לשקם את חייהם מסטטוס של פליטים לאזרחים טובים ונאמנים במולדת האחת ויחידה לכל היהודים באשר הם.

בחלוף ההתרגשות כעבור זמן מה, הבינו העולים שגם כאן במדינת היהודים קיימת יריבות פנימית אידאולוגית שהזכירה להם נשכחות מהעבר ברוסיה הסובייטית. לאט-לאט התברר ליהודים הללו שעדיין התקשו להבין את רזי השפה העברית אך נוכחו לדעת שלצמד המלים: 'אנחנו ואתם' יש משמעות נוספת שמפלגת ומשסעת את אחדות העם. מחד: 'אנחנו ואתם - המחנה הלאומי והמתנחלים'. ומאידך: 'אנחנו ואתם - השמאל הסוציאליסטי והקיבוצים'.

לנוכח הדרישה האחרונה ההזוייה של נציגי "מחנה השלום" בכנסת ישראל לקרוא מעל במת הכנסת את שמות הרוגי עזה וכדבריהם: "הקורבנות מאש צה"ל", מנכס הגוש הזה לעצמו סלוגן אחר: "אנחנו והם"! קרי: "הם" - אלה החמסניקים היורים לעברנו מעזה המשחרים לחסלנו ולהשתלט על ארצנו כפי שהם עצמם מכריזים.

עברו שנים מאז עמד מנחם בגין על המרפסת בככר מלכי ישראל, ימים ספורים לאחר שנערכה באותה ככר עצרת שמאל, ולעג לגוש הסוציאל דמוקרטי ולמנחה דודו טופז שהכריז על המחנה הלאומי ("הימני") כאוסף של צ'חצ'חים פראי אדם לעומת יפי הנפש הסוציאליסטים. "צחצ'חים"?! התפלא בגין בפאתוס: "מזרחיםםם!... אשכנזיםםם!... - י-ה-ו-ד-י-םםםםםם!!!". לקול קריאות הזדהות הקהל הרב, קשר בגין את צמד המלים לעובדה הבלתי מעורערת: שמאל וימין - כולנו יהודים. אין הבדל.

בערב שבת כ"ז באב תשע"ד, בעוד הארץ מותקפת מאז תחילת יוני במטחי טילים המשוגרים ע"י החמאס מעזה ופצמ"רים נוחתים ללא הרף על ישובי הדרום, התמקמו כמה מתושבי הקיבוצים 'עוטפי עזה' שנמלטו על חייהם מבתיהם שהפכו לזירת מלחמה ליד בית ראש הממשלה בניסיון להפעיל לחץ על נתניהו. מצוקתם מובנת כל כך לכל בר דעת וכל העם כואב אתם על מצבם, שהרי כולנו כאחד מבינים שזאת המלחמה על הבית!.

ואז התראיינו כמה מהם בטלוויזיה ואמרו: "אנו מקוים מההנהגה המדינית לשמוע מסר ברור על המערכה". ולא שכחו להבהיר: "אנחנו חברי קיבוצים (קרי: מהשמאל) מעוטף עזה" . מממ... כלומר: אנו לא מתנחלים. אנו חברי קיבוץ. אומנם מלים אלה לא נאמרו בפירוש, אך לא קשה היה להבין את המסר. אחרת, לשם מה הדגישו את היותם חברי קיבוץ? למה?

במשך השנים הרבות שדרות ויתר יישובי הדרום היו ועדיין מותקפים כל העת בטילים ("עצמים מעופפים" כך בשעתו הגדיר בביטול דובי ויסגלס מלשכת רה"מ הגנרל אריאל שרון אבי הגירוש מגוש-קטיף). אזרחי ערי הדרום והמתיישבים הקרויים "מתנחלים" (ההבדלה מקוממת!) ביהודה ושומרון סבלו וסובלים ללא הרף מהתנכלויות ערבים פורעים רוצחים שזורקים אבנים על מכוניות נוסעות ונמלטים לכפרי הסביבה. והרי במשך ארבע שנים בתקופת גוש-קטיף נפלו אלפי פצמ"רים על הישובים, ובאותן השנים אנשי הקיבוצים הציבו שלטים: "שובו הביתה לגבולות הקו הירוק"!.

כן... "שובו הביתה"!

היהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון הם בדיוק כמו יתר אזרחי ישראל קורבנות הטרור המתמשך שלא הדגישו בהקשר זה דווקא את השתייכותם הפוליטית, ורק ביטאו באומץ את מחויבותם לארץ ישראל ואת יכולתם לספוג את הקשיים בכוח אמונתם ובתקווה שצה"ל ישמור ויגן עליהם. כדאי לחזור ולהזכיר בהקשר זה את העילה למבצע "צוק איתן" שפרץ בעקבות האסון בו שלושת הנערים נחטפו ונרצחו ואיך המשפחות המדהימות הגיבו באיפוק ובאצילות.

שיהיה ברור: כ-ו-ל-נ-ו עם הישובים הסובלים יותר מכולם בדרום. אבל אנא מכם, אל תשכחו: 'אנחנו ואתם' באותה סירה בארץ ישראל. גורלכם - גורלנו וגורלנו - גורלכם.