הסיכסוך הוא חד-ממדי

"הסכסוך שלנו הוא תלת ממדי והוא עם העולם הערבי, עם הפלשתינים ועם ערביי ישראל. צריך לייצר עסקת חבילה שתכלול את שלושת המרכיבים יחד". דברי שר החוץ מר אבידגור ליברמן.

טועה כבוד השר והסכסוך אינו תלת ממדי אלא חד-ממדי ושלושת המרכיבים הינם אחד. "העולם הערבי" הינו כל מדינות ערב כל אחת בנפרד וכולן ביחד. ה"פלשתינים" הם עם ערבי נוסף שהומצא ע"י העולם הערבי. לאיש אין מושג מה מקורו מהי מורשתו ותרבותו, ומהי ההיסטוריה שלו ובכ"ז כולם מדברים עליו כ"עם". ערביי ישראל כפי שהם בעצמם מודים הינם חלק מהעם הערבי החדש. יוצא אם כך שמושא הסיכסוך אינו תלת ממדי אלא חד ממדי - סכסוך ישראלי ערבי.

העובדה שסיסמת "שתי מדינות לשני העמים" נקלטה ואף שיגשגה במחוזותינו אללה להטעות אותנו. מעולם לא היה עם פלשתיני ואלו המתעקשים לדבוק בשקר הנפוץ כי היה וגם ישנו "עם" שכזה חייבים - בראש ובראשונה לעצמם - לתת תשובה כנה לשאלה בנאלית ופשוטה להחריד: הכיצד מדינה שהרוב המכריע של תושביה הוא צרפתי נקראת צרפת וזו שרב תושביה מצריים נקראת מצרים ובה בעת זו שרב תושביה פלשתינים נקראת ירדן ולא פלשתין?...

העולם הערבי שמהיום הראשון לעצמאותנו קם עלינו להשמידנו מנצל ניצול ציני את כמיהתנו לשלום. ב-48 משנכשל נסיונו הראשון להשמידנו האשים אותנו ביצירת "בעיית פליטים" שברחו על נפשם כי האמינו שגורלם יהייה כפי שהיה אמור להיות גורלנו לו הפסדנו. ב-67 לא למען ה"עם" הפלשתיני חברו מדינות ערב לכלותינו ומשהפסידו שוב האשימו אותנו ב"כיבוש" בתוספת המצאה חדשה - דיכוי של "עם". כל זמן שעם זה היה בשטחים שלהם איש לא העז לקרוא לו "עם" ואילו לאחר שהיהודים הוכיחו כי לא ילכו שוב כצאן לטבח ויילחמו על חייהם ועל עצמאותם הופיע לו עם ערבי חדש... באופן מוזר ומוכחש אצלינו לחלוטין לא הרים איש גבה לשאול הכיצד עם זה דורש עצמאותו בשטחי ארץ ישראל אך דווקא היכן שיש לו רב מוצק - בירדן - אין לו ולו דרישה קטנה. "עם" זה דורש עצמאות ביו"ש ועזה ובעזות מצח מתעקש כי אזרחי מדינתו החדשה לא יבואו לגור במדינתם העצמאית ואף לא במדינה בה יש להם רב ירדן אלא דווקא בישראל ("השיבה" הם קוראים לזה).

כל מי שעיניו בראשו חייב לסלק את תעתוע השלום שיבוא לאחר "שתי מדינות לשני העמים ". מדינה ערבית נוספת לערביי יו"ש וערביי עזה תוך השארת ערביי ישראל בישראל לא תשנה דבר מהותי והסיכסוך יימשך בהבדל אחד בו במקום 22 מדינות יעמדו מולינו 23 ואחת ממש בשער.

רעיון המדינה הערבית הנוספת צריך לרדת מהפרק ומהר. ל"פלשתינים" אם הם עם אמיתי או כזה שהומצא ע"י הערבים יש מדינה משלהם אך הם רוצים גם את שלנו. מיעוטם מסתיר זאת אך רובם גם מצהירים זאת בראש חוצות ואילו אנו שהזיית השלום שבפתח שיבשה את דעתנו מסרבים לשמוע.