המתים החיים השתתפו בקרבות עקובים מדם במלחמת יום כיפור, אשר כישלון ניהולם הפך אותם למיתוסי גבורה של הלוחמים, אשר נלחמו על-מנת להגן על העם והמדינה ורק אחר כך, על-מנת להגן על חייהם וחיי חבריהם.
מלחמות הגנרלים היו רחוקים מהם וכל מעייניהם של הלוחמים היה להגן על המדינה מסכנת שמד- או "נפילת הבית השלישי" כפי שהגדיר זאת אחד ממנהיגי המחדל הגדול והנורא ההוא – משה דיין, גיבור ישראל הכל יכול.
את מלחמתם ניהלו הלוחמים הפשוטים והקצינים הזוטרים בלא לחשוב על אי-הסבירות בקרבות ההתאבדות – חלקם מיותרים בהם השתתפו.
וכך נוצרו מיתוסי גבורה מפוארים של כישלונות צבאיים:
החווה הסינית, מוצב החרמון, עמק הבכא (הקרב היחד שהיה כולו קרב של העזה והקרבה ללא חת) וקרבות מקומיים רבים אחרים שאירעו בכורח המציאות של חוסר מנהיגות צבאית ומדינית.
וכך מצאו עצמם לוחמים צעירים נלחמים בחירוף נפש על הגנה על חייהם וחיי חבריהם.
כשלושת אלפים לוחמים נהרגו ממשית בקרבות אלה והשתחררו מטראומת המחדל המלווה את הלוחמים עד היום. אלפי לוחמים אחרים שרדו את הקרבות, אבל תוך זמן קצר הפכו לזן ייחודי של לוחמים – המתים החיים.
מתים חיים
אנחנו המתים החיים
דור שבעים ושלוש...
אנחנו הדור המזוקן
שהאמין כל הזמן
ויצא בסוף מזוין...
אנחנו הדור התמים
שאכל סיסמאות ואידיאלים
כתלמידים,חיילים ואזרחים
ואוכזב קשות על-ידי המנהיגים...
אנחנו הדור שהעריץ
את השועל שתום העין
והאמין בגברת הזקנה...
אנחנו הדור שהאמין
שהחיילים הערבים מסוממים
ונחל תבוסה עזה מהמצרים...
אנחנו הדור שחי את העבר
וההווה והעתיד לא קיים בשבילו...
אנחנו הדור שרואה ורוד
רק עם הרכבת משקפיים כהים...
אנחנו דור ממוסך
שמוריד את המסכה רק בפני מטפליו...
אנחנו הדור הצעיר בן העשרים ואחת
למרות שחלפו עשרות שנים
בממד הזמן...
אנחנו דור המתים החיים
שמת מזמן...