צרה ושמה: שעון-חורף

גם על סף השנה ה-67 לקיומה, עדיין לא הצליחה מדינת ישראל להיגמל משעון החורף שלה, המונהג בה לעת הזו כריטואל אובססיבי. הדעת נותנת שבארץ חמה כשלנו הוא מיותר בה באורח ברור. במקומו צריך להנהיג שעון-קיץ תמידי, שיתרונותיו עולים על כל צל של ספק: חיסכון באנרגיה, הגברת התפוקה, צמצום במגפת תאונות הדרכים, מניעת דיכאון, שעון ביולוגי מאוזן, וגם הימנעות מכליאתם המיותרת של ילדים מאחורי סורג ובריח בבית בעטייה של חשיכה מוקדמת מדי.

וכך, החל במוצאי השבת הזו מתקצרים הימים ללא שום סיבה מוצדקת, זולת המחלוקת הנצחית שבין חילונים לדתיים. בעוד אלה הראשונים מגייסים להגנתם את איתני הטבע כדי להצדיק את המשכיותו של שעון הקיץ - נאבקים האחרונים על זכותם להתפלל תפילת שחרית לאורו של יום, בלא שייאלצו לגשש באפלה.

בדיקה מדעית

ראוי לציין שבמדינות לא מעטות בעולם מונהג זה מכבר שעון-קיץ תמידי. במדינות אחרות מונהג שעון הקיץ עד חודש דצמבר,כשהדברים אמורים במדינות שאקלימן קר לאין ערוך על זה של ישראל, שבה חום הקיץ עשוי להמשך עוד שבועות ארוכים אחרי הנהגתו של שעון החורף הרשמי.

מי שעדיין מפקפק ביעילותו של שעון-קיץ, המתפרס על פני כל השנה, ראוי שישית את ליבו לבדיקה מדעית, הקובעת באורח ברור כי שינה ממושכת יותר בשעות החשיכה יעילה לאין ערוך מזו שבשעות האור, כשעצם השינוי משפיע על רבים לרעה, במיוחד על אוכלוסיית הקשישים, שתחלואתם רק עולה בעטיו. כבר הוכח שהסימפטום הדומיננטי של שעון החורף הוא ריבוי התקפי-לב ודיכאון עונתי בעטיין של הקדרות והאפלה המוקדמת מדי.

ואחרון-אחרון, בל נשכח את בני הנעורים, המשוועים לעוד שעה של פעילות מחוץ לבית, לאורו של יום, הנגזלת מהם רק בעטיו של שעון החורף.