התנערי, מעפר קומי

הימים אינם ימים קלים עבור מי שמתעניין באקטואליה וטורח להתעדכן. לא בעניין של מה בכך עת הממשל האמריקני משתלח בהנהגה הישראלית ובעומד בראשה. יהודי מפוכח אינו יכול אלא לחוש עלבון צורב שבצידו תחושות אכזבה ודאגה נוכח מה שקורה ליחסים בינינו לבין ה"גדולה שבידידותינו". המירכאות ראויות בעת הזו והן המעידות על גודל המשבר.

צוק העיתים מחייב את ראש הממשלה לעשות חשבון נפש, נוקב יש לומר. מתברר שהרצון לרצות את הגויים, להלך בין הטיפות, להביע נכונות בלתי אפשרית לרעיון העוועים של שתי מדינות לשני "עמים", להקפיא בניה וכיוצא באלה אינם משביעים את תאבונם של רשעי העולם הזה.

פיתחנו מומחיות בהפגנת חולשה וויתור על הכבוד הלאומי. אין כמונו בהבלגה על הסתה פרועה של הרוצחים הישמעאלים. איש לא ידמה לנו "בהכלת" אלימות וטרור. התייחסותנו לפצצות המוטלות מזה שנים על אזרחינו מהווה פשע נגד בני עמנו.. אין עוד מדינה בעולם, תהא זו הזערורית והנקלית ביותר, שהייתה מסכימה להתנצל בפני ארדואן האנטישמי על אירועי משט המרמרה. באותו עניין - הראו לי צבא אחד שהיה שולח לספינה שורצת המחבלים את לוחמיו כשהם מצוידים ברובי צבע ובהוראות תואמות...

בכל מקרה, הגולם קם על יוצרו ומי שמצר תנועת יהודים בארצם, מי שמקפיא הבנייה היהודית, מי שאוסר על יהודים לעלות להר קודשנו ולהתפלל שם, מי שמכריז תדיר על מחויבותו ל"שתי מדינות"...מוקע כעת קבל עם ועולם תוך שהוא מוצמד אל עמוד הקלון.

יתרה מזאת, שימו לב לפיחות הזוחל בקצב מואץ. בעבר היה איסור על בניה במאחזים, בהמשך על בניה בישובים שמחוץ לגושים, אחר כך הגיעה הגזירה גם לגושים וכעת...בירושלים בירת הנצח אסור לבנות. הר חומה, גילה,רמת שלמה ונווה יעקב-כל אלה מהווים סדין אדום ליצור המגונה והצבוע המכונה "קהילייה בינלאומית" ובראשה חוסיין אובמה שונא ישראל והסנשו פנשו שלו- ג'ון קרי.

לא יעזור לאיש העובדה שמדיניות החוץ האמריקנית הייתה למסכת אחת של שגיאות קולוסאליות המעידות על חוסר הבנה מוחלט של המרחב. אין זה מעלה ואין זה מוריד שבסביבתנו הקרובה שוחטים הערבים זה את זה, עורפים ראשים, רוצחים ומבצעים כל פשע באכזריות השמורה רק להם. אסד, דאעש, הנייה וכל החלאות הללו אינם מוקעים,אינם מודרים ואינם מוחרמים. רק ראש מדינת היהודים נקרא לסדר,ננזף,מקולל ומושמץ.

צר לי עליך בנימין נתניהו. צר לי משום שלא השכלת לדבוק במורשת אביך. צר לי על שבגדת בצוואתו הקדושה של אחיך יוני עת שחררת מאות רבות של רוצחים ערבים. צר לי על כי הנך חלש, נרפה, מתחנחן, עושה הכול על-מנת לרצות את המולך.

והוא, המולך, בועט בך, משפיל אותך ומתעמר בך. לא היה זה כל כך נורא לו בעניין אישי היה מדובר אלא שבהיותך בתפקיד הרם עלבונך עלבוננו, השפלתך השפלתנו ומצוקתך מצוקתנו.

לפיכך נדרש ללמוד מהטעויות הרבות, להפיק לקחים ולשוב לדרך המלך של העם היהודי השב לארצו על-מנת להקים שם את מדינתו הריבונית, ליישב את נחלותיו, לבנות בנייניו ולעבוד את אלוהיו.
עלינו להשיב לעצמנו את הגאווה הלאומית ואת הזהות היהודית. הר-הבית המסמל יותר מכול את זכותנו על ארצנו ישוב לשליטתנו. הפורעים הערבים יטעמו מנחת זרוענו, את האויב הערבי יש למגר במלחמה בה נכריע וננצח. יובהר לכולי עלמא כי העם היהודי חי קוממיות בארצו עליה אינו מתכוון לוותר.

האמור ידרוש מאיתנו שידוד מערכות ונכונות להקרבה אך רק כך נבטיח קיומנו לבטח בארצנו.

לבשי בגדי תפארתך עמי! הגיעה השעה.