האם חיזבאללה נמנע מפתיחת חזית נגד ישראל?

מתרבים הסימנים שהחיזבאללה מתגרה בישראל כדי לפתוח חזית נוספת. בתחילה אמרנו שהחיזבאללה מגיב על ירי שלנו על חיילים לבנונים שעברו את הגבול בבחינת שמירה על ריבונות לבנון כביכול. אבל הפרה גלויה ופרובוקטיבית של הסכם הפסקת האש משנת 2006 היא הרבה מעבר לכך.

הפרשנים השונים קובעים שלא הגיוני שהחיזבאללה יפתח בחזית נוספת נגד ישראל כאשר הוא מסובך כבר בלחימה בשלוש חזיתות, סוריה עירק ועכשיו גם לבנון. הוא נלחם בדע"ש בשלושת החזיתות כאשר בעירק ובלבנון זה האויב העיקרי שלו בעוד שבסוריה יש לו מבחר אויבים הכולל בתוכו גם את סניף אל-קאעידה המקומי. האמנם המסקנה שהחיזבאללה ימנע מלפתוח עוד חזית היא המסקנה ההכרחית? לאו-דווקא. ההיגיון במזרח התיכון שונה מזה לו אנו רגילים והרי לפניכם סיבה מצוינת מדוע על החיזבאללה לפתוח בלחימה גם נגד ישראל.

השיעים בכלל והחיזבאללה בפרט בנחיתות ביחס הסונים. החיזבאללה קורא את המפה ורואה כיצד העולם הסוני סוגר עליו. גם אירן מרגישה ככל הנראה מאוימת וחלשה מדי לעומת העולם הסוני ולכן יכולה לתמוך במהלך שעומד ככל הנראה מאחורי עליית התוקפנות של החיזבאללה.

להלן הסבר אפשרי בהפוך על הפוך. אם תפתח מלחמה מתואמת בין החמאס והחיזבאללה כנגד ישראל זו תהיה מלחמה בעצימות גבוהה מאד. מלחמה כמעט טוטלית בין ישראל לבין שני גופים מוסלמים אחד שיעי אבל האחר סוני. לשני הגופים קשרים קרובים לאירן ומהלך כזה יכול בכלל לבוא מיוזמתה של אירן ובוודאי בברכתה. במקרה זה עלולה היא לעודד את נשיא סוריה אסד להצטרף לתקיפה מאותם נימוקים. מלחמה בעצימות גבוהה של קואליציה מוסלמית כנגד ישראל אמורה להפסיק את המלחמות הפנימיות בעולם המוסלמי ולגייס את כל הכוחות כנגד ישראל. אפשרות של הצטרפות למלחמה נגד ישראל עולה אם ירי הטילים שהחיזבאללה הכין יגרום לנו נזקים כבדים ואנו נגמגם בתשובתנו. אם יצלח בידו גיוס הקואליציה הגדולה נגדנו ישיג החיזבאללה שתי מטרות: ראשית יוריד את הסכנה הקרובה המאיימת עליו מהצד הסוני ודע"ש בפרט ושנית יקדם את הנושא של פגיעה בישראל.

חיזוק לתרחיש אפשרי זה ניתן למצוא בדבריו של חסן נסראללה מהימים האחרונים בו, בצד איומים על ישראל, קרה לעולם המוסלמי להתאחד למלחמה נגד ישראל להצלת אל-אקצה. החיזבאללה בתרחיש הנ"ל מהמר ויש להניח שייקח את הסיכון על עצמו כאשר יגיע למסקנה שמצבו מאוד קשה או אף חסר סיכוי. ייתכן שזו תחושתו כבר. אולם גם אם תושג הפוגה בלחימה של דע"ש וסונים אחרים כנגד השיעים הרי שהלחימה תתחדש לאחר סיבוב לחימה נגד ישראל, אם יבוא. אזי יעמוד החיזבאללה בפני אותה הבעיה בפניה הוא עומד כיום. אלא שבעיה רחוקה תמיד טובה יותר מבעיה בוערת קרובה. יתר על כן קרוב לוודאי שהחיזבאללה יצא מעימות עם ישראל מוחלש ולחימה מול העולם הסוני תקשה עליו עוד יותר. אולם ההיסטוריה מלמדת כי מנהיגים רבים קבעו את עמדתם על-פי הישג קרוב אפשרי תוך התעלמות מהמחיר שישלמו בעתיד והחיזבאללה כנראה לא שונה מהם.

יתכן גם שחסן נסראללה יודע משהו שאנו לא יודעים והוא שאירן מתקדמת לקראת יצור פצצה גרעינית ובמקביל מסיימת פיתוח של אמצעי ההובלה של פצצה כזו. במקרה זה הפוגה זמנית בלחימה בין סונים ושיעים תפתור בעיה מידית לחיזבאללה ולאירן ולאחר מכן אירן תוכל לאיים על העולם הסוני בנשק גרעיני.

השאלה היא מה על ישראל לעשות בתרחיש כזה?

על ישראל להתכונן ללחימה כוללת שיכולה להיפתח נגדנו ע"י קואליציה של החיזבאללה והחמאס (ואולי סוריה) ואשר, אם לא תוכרע תוך מספר ימים, עלולה להתפתח ללחימה מול קואליציה סונית ואז כל הדיבורים על החברים החדשים שיש לנו כביכול במזרח התיכון יהיו לעורבא פרח. על ישראל להתייחס לתקיפה של החיזבאללה כתקיפה של לבנון על ישראל בין אם החיזבאללה עושה זאת בסמכות וברשות ממשלת לבנון ובין הוא פועל כדיקטטור. נזכור כי כוחות הברית תקפו את גרמניה בלי לשאול האם השלטון הנאצי שולט בגרמניה בצורה דמוקרטית או לא.

תקיפה נגד ישראל בהיקף שבתרחיש הנ"ל יש לה משמעות אסטרטגית כפולה. ראשית, לתקיפה רחבה ומסיבית על ישראל תוך גרימת נזק רב יכולה להיות משמעות חברתית עמוקה. ההשפעה החברתי תלויה בצורה בה ישראל תנצח את המלחמה הזו. במלחמת השחרור מספר ההרוגים היה גדול מאד, כאחוז מהאוכלוסייה, אבל מצבנו האסטרטגי השתפר פלאים והעם יצא מהמלחמה מעודד. במלחמה האחרונה בעזה, במבצע צוק איתן, מספר ההרוגים מצדנו היה כמספר ההרוגים בתאונות דרכים במשך חודשיים כאשר לאויב מספר הרוגים גדול פי שלושים ובכל זאת מורגשת חמיצות באוויר. הסיבה היא שלא היה שיפור במצבה האסטרטגי של ישראל במלחמה זו אלא רק "כיבוי שריפה" חשוב ככל שיהיה. נזכור גם את השפעת מלחמת יום הכיפורים על החברה הישראלית למרות שבסופו של דבר נצחנו ובגדול. המשמעות הנוספת של התרחיש הנ"ל היא פגיעה נרחבת ביעדים אסטרטגיים של ישראל ופגיעה קשה בכלכלת ישראל כמדינה מודרנית. שלא נשלה את עצמנו שמערך ההגנה בפני טילים יוכל לפתור את כל הבעיה.

השאלה היא האם ישראל תסתפק בהחלפת מהלומות או תעשה את מה שנדרש במצב כזה ותגבה מחיר אסטרטגי מהאויב. מהו "מחיר אסטרטגי"? השפעת מלחמה על החברה במדינות השכנות איננה כמו על יהודי א"י שחלקם עדיין בעלי השקפת עולם של "היהודי הנודד" שפעם בורח מברלין ופעם חוזר לשם. פגיעה במתקנים אסטרטגיים יש לה השפעה קטנה יותר על כלכלה פחות מפותחת, בייחוד שהנזק ניתן לתיקון בעזרת תרומות שיזרמו כמובן אל "התוקפנים המסכנים".

נשאר שיעד אסטרטגי הוא שטח אדמה כבוש וללא אוכלוסיית אויב, כמו רמת הגולן. על כן כחלק מלחימה כזו על ישראל לכבוש במהירות את דרום לבנון, היא צפון הגליל העליון, עד גבולו הטבעי והקשה למעבר, קניון נחל הליטני, ולסלק משם את האויב הלבנוני. כך פגיעה אסטרטגית בנו תסתיים בהישג אסטרטגי לנו. שתי סיבות לכיבוש שטח זה דווקא, האחת שהאזור הזה יפסיק להיות בסיס קדמי לתקיפת ישראל והשנייה, כדי לעשות צדק היסטורי ולהחזיר שטח שנלקח מא"י לפני כמאה שנה בהסכמים הפנימיים בין שתי האימפריות הבריטית והצרפתית. העולם יגנה אותנו? נכון (למרות שכך נהגו בנות הברית בגרמניה בסוף מלחמת העולם השנייה), אבל הוא עושה זאת גם כאשר אין לו סיבה, גם כאשר אנו הטובים שבצדיקי העולם וגם כאשר אנו מוותרים על זכויותינו. כבוד הוא נותן דווקא לחזקים ולאלה שתובעים לעצמם זכויות ועוד יותר לאלה לוקחים לעצמם זכויות.