חשיפה: כישלון וירטואלי

הטקס

הנהלת בתי המשפט מתחבטת שנים רבות - עוד מתקופתו של מנהל בתי המשפט הקודם, השופט דן ארבל, וביתר שאת בתקופתו של המנהל הנוכחי, השופט בועז אוקון, בשאלה כיצד למחשב את הליכי המשפט. לכל ברור, כי ללא מעבר לשיטה מודרנית, תקרוס המערכת כולה. לשם כך הוסכם כי תוקם מערכת דיגיטלית-אינטרנטית שתאפשר הזנה הדדית במשולש: עורכי דין/תובעים-לשכה-בתי משפט.

המערכת אכן הוקמה על-די חברת ברק - רשת בר נט, וחוברה טכנולוגית למערכת מב"ת 2000 של בתי המשפט. למרות זאת, מתברר כי התוצאות עגומות: תוכנית הנהלת בתי המשפט להתחיל ולקלוט תיקים באופן דיגיטלי כבר בחודש יולי הקרוב - על תוכנית זו הוכרז בטקס רב-רושם שנערך בדצמבר 2004 ובו הוצגה רשת הבר נט - תישאר ככל הנראה בגדר תוכנית מגירה, שכן לשכת עורכי הדין לא פעלה כדבעי, ומכל מקום - גם אם פעלה היא לא הצליחה לשכנע את עורכי הדין להתחבר לרשת האינטרא נט שהוקמה במיוחד לשם כך (רשת הבר נט), כפי שיפורט להלן. בהנהלת בתי המשפט מציינים כי מערכת המחשוב של מערכת המשפט אנה תלויה רק בעורכי הדין - למערכת יחוברו המשטרה, הפרקליטות וגופים נוספים. ואולם ברור, כי עורכי הדין הם הכוח המניע ואם לא יימצא פתרון לחיבורם לרשת, הרי שהעומס לא ייפחת.

המטרה: בלי ניירת

בלשכת עורכי הדין התקיימו ישיבות רבות כדי לקדם רעיון זה. ב-2003 פורסם מכרז להקמת מערכת לתעבורת מסמכים ומתן שירותים, לרבות תוכן לעורכי הדין. בהזמנה להציע הצעות נקבע, כי הזוכה יקבל את הזכות הבלעדית, בשמה של הלשכה, "לקשר בין כל הנוגעים בדבר במלאכתו של עורך דין: לקוחות, עורכי דין, בעלי פקידים במשרדיהם, מוסדות ורשויות שיפוטיות שונות וכו'. זאת על-ידי תעבורת מסמכים, מסרים ותקשורת טלפונית בצורה יעילה, מאובטחת וכלכלית... ". הובן כי עורכי הדין שישתמשו ברשת יחויבו בתשלום מסוים (שייקבע על-ידי ועדת מחירים המשותפת ללשכה ולמפעילת השירות), וזאת במקום חלק מכספי האגרה המשולמת כיום בגין פתיחת תיק בבית המשפט.

במכרז השתתפו חברות רבות וטובות, בהן חברת נטוויז'ן וחברת ברק. ולא בכדי: במסגרת המכרז התחייבה הלשכה להפקיד בידי הזוכה את הזכות הבלעדית - ככל שהדברים תלויים בה - "לשמש את הלשכה וכלל עורכי הדין". יתירה מכך: הלשכה התחייבה להעניק לזוכה מעמד של "המוביל הרשמי" של לשכת עורכי הדין ל- מב"ת 2000", היינו - רק עורכי הדין שיקבלו את הרישוי הדיגיטלי יוכלו להתחבר עם המערכת הממוחשבת של בר נט מול מערכת בתי המשפט. וכדי שיהיה ברור עוד יותר, הובטח למתמודדים כי "הלשכה לא תקים רשת חדשה ו/או נוספת שתתחרה ברשת הנ"ל". נקדים ונאמר כאן: בצוות אשר בחן את הזוכה במכרז ישב גם נציג של הנהלת בתי המשפט, וזאת כדי להבטיח כי הזוכה יענה על הצרכים הטכנולוגיים הנחוצים בהתקשרות עם מב"ת 2000. מטבע הדברים, דגש מיוחד הושם על אמצעי הזיהוי הנחוצים, כדי שניתן יהיה להבטיח כי מזרים המסמכים הוא עורך דין המחזיק ברישוי ולא איזה נוכל מצוי. כדי להבטיח זאת הוסכם: לשכת עורכי הדין - המחזיקה בלעדית ומנהלת את רשימת עורכי הדין המורשים בישראל - תיתן רק לזוכה במכרז את ההיתר לבצע זיהוי של עורך הדין מול רשת מב"ת 2000. משמעות הדבר: שום ספקית אינטרנט לא תוכל "לזנב" בזוכה. לזאת הסכימה הנהלת בתי המשפט. ההסכמות ניתנו בישיבות משותפות, בכמה מהן השתתף מטעמה השופט דן ארבל.

הזוכה: חברת ברק

על-בסיס ההתחייבויות הנ"ל, ניגשו כמה מתמודדות. ברק היא שזכתה במכרז, לאחר שהבטיחה להשקיע מיליוני שקלים רבים בפרויקט. לשכת עורכי הדין מצד אחד, וחברת ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשרותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (בקיצור: ברק), וכן חברת בר ביט תקשורת ואינטרא נט בע"מ ("ברביט", שנועדה לספק את התוכנה והצטרפה בעיסקה אל ברק), חתמו על הסכם במרס 2003. על-פי ההסכם, התחייבו ברק-ברביט להקים: "רשת, מאובטחת ברמת אבטחה גבוהה רחבת פס, וסגורה למשתמשי הרשת בלבד, אשר תוקם ותופעל בהתאם להוראות הסכם זה...". תוקף ההסכם הינו לעשר שנים. במסגרת ההסכם נקבע גם, כי "גביית תשלום מהמשתמשים עבור השירותים המסופקים בתשלום, תעשה על-ידי החברה בלבד".

לשכת עורכי הדין, מצידה, התחייבה לקדם מטרה זו. בחוזה נקבע כי הלשכה "תפעל ותסייע כמיטב יכולתה, באמצעות הגופים המנויים בהסכם, להקמת הרשת, פיתוחה ושיפורה וניהולה". כן התחייבה הלשכה כי היא "תמליץ לחבריה באמצעים שונים העומדים לרשותה, להתחבר לרשת", לרבות "אמצעי הפרסום העומדים לרשותה (עיתונאי הלשכה, אתר אינטרנט של הלשכה)...".

במהלכים השונים של המכרז והכנתו, השתתפו רבים וטובים מטעם הלישכה ובעלי העניין בפרויקט זה, בהם: עו"ד עדי קידנר, שהיה חבר בנשיאות ועדת המיחשוב ואף ניגש למכרז כחלק מהבעלים בקבוצת ברביט; עו"ד רון גזית, ששימש יו"ר ועדת המיחשב, ובתקופות מסוימות כעו"ד של חברת מיקרוסופט; עו"ד אלי שטרן, שותף בחברת עודכנית המציעה תכנית במסגרת רשת ברנט; עו"ד חיים רביה, חבר בוועדת המיחשוב ומשמש במקביל עו"ד לחברת נטוויז'ן, שהתחרתה כאמור במכרז. מיותר כמעט לציין, כי בכירי הלשכה, ובראשם יו"ר הלשכה, שלמה כהן, ומנכ"ל הלשכה, חיים קלוגמן, נטלו חלק פעיל בהליכי קבלת ההחלטות, כמו גם במתן גיבוי ציבורי ומקצועי לביצוע המכרז וההכרזה על הזוכה. הנה כי כן: בעלי עניין נטלו חלק פעיל במהלכי המכרז, מה שמעלה תהיות לא מעטות.

העימות שפרץ

מאז שנכרת החוזה, חלפו כשנתיים. חברת ברק הקימה את הרשת, כפי שהתחייבה; השירות לעורכי הדין מוכן ומזומן. אלא שלמרבה האכזבה, אין קופצים רבים על רשת הבר נט. המדובר בתוצאה עגומה, הן ללשכת עורכי הדין - שהתחייבה כלפי הנהלת בתי המשפט להעמיד מערכת ולעודד את חבריה להשתמש בה; והן מצד הספקית, היא חברת ברק, שהשקיעה בהרפתקה זו מיליוני שקלים רבים וכוח אדם בכיר.

ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי בין הצדדים פרץ באחרונה סכסוך עמוק. בהנהלת ברק חושדים, כי לשכת עורכי הדין מכשילה את הפרויקט, ולמצער אינה פועלת כדבעי לקידומו ולהטמעתו בקרב עורכי הדין, בשל שיקולים זרים. החשד התחזק באחרונה, לאחר שהתחוור להנהלת ברק, ולמנכ"ל דוד קמיניץ בראשה, כי הלשכה פועלת בדרכים שונות כדי להביא לבטלות ההסכם, במטרה להעבירו לגורם כלכלי אחר ו/או לנהלו באמצעות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.

החשד התחזק, לאחר שהלשכה טענה במכתב מיום 12.3.03 לחברת ברק: "הלשכה אינה מחויבת עוד כלפי החברה". הנימוק הכללי שהועלה מצד הלשכה, בהקשר זה, הינו שברק חיברה בסך הכל 60 מהמשרדים של עורכי הדין, ובכך הפרה, כביכול, את התחייבותה לחבר 90% מן המשתמשים הפוטנציאליים בישראל לרשת הבר נט. הנהלת ברק דוחה מכל וכל טיעון זה, ומצטטת מההסכם בו ניתנה רק התחייבות זו: "עד לתום חצי שנה ממועד אישור הפיילוט תיפרס הרשת באופן שתאפשר חיבור של 90% מהמשתמשים הפוטנציאליים בישראל". כלומר, טוענת ברק, הלשכה מעלה טיעונים חסרי בסיס, רק כדי להימנע מכיבוד ההסכם.

במכתב עליו חתמה עו"ד מיכל קמיר, בשם ברק, טוענת החברה כי הלשכה היא זו המפירה את ההסכם, בכך שאינה פועלת להצלחת הפרויקט ולהחדרת השימוש ברשת הבר נט, והיא אף נמנעת מחשיפתו ברבים כפי שצריך ומפרסומו בביטאוניה המקצועיים. בהנהלת ברק טוענים, כי אנשי הלשכה אף נמנעים מלפרסם בקרב עורכי הדין את דבר התחייבות הלשכה: להרשות רק לחברת ברק לבצע את ההתחברות בחסות הלשכה, למב"ת 2000, ואת הזיהוי של עורכי הדין המורשים. התחייבות זו היא האמצעי העיקרי שאמור לשכנע עורכי דין להתחבר לרשת זו.

הלשכה מנסה להפר הסכם

במכתב נוסף מיום 10.3.05 אל יו"ר ועדת מחשוב ותכנות לעו"ד, עו"ד רון גזית, מאשימה חברת ברק, באמצעות עו"ד מיכל קמיר, כי לאחרונה נודע לה שהלשכה "מקיימת מגעים ופועלת לקידום חיבורה של רשת הבר נט למערכת בתי המשפט, באמצעות אחרים, וליתר דיוק באמצעות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין או מי מטעמה. פעולות אלה, מצד הלשכה, ככל שמתבצעות, הינן בגדר הפרה של ההסכם שנחתם...". ברק מתריעה מפני הפרת ההסכם, ועומדת על קיומו.

לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה, כי חברת ברק לא עמדה בהתחייבויותיה, ועד כה הצליחה לשווק את הרשת בכ-60 משרדי עורכי דין בלבד, מתוך 30,000 עורכי דין פוטנציאליים [ההשוואה אינה נכונה, כיוון שאין 30,000 משרדים פעילים, ובטח לא משרדים במספר הזה, י.י.]. "גם כמות התכנים המוצעת ברשת דלה ואינה תחרותית. גם השירות הטכני נמצא כושל וזכה לתלונות רבות של עורכי דין".

בתגובת הלשכה נטען עוד, כי חברת ברק התנתה את המשך פעילותה לשיווק הרשת בכך שהלשכה תסכים לחבר את הרשת באופן בלעדי למערכת במ"ה (תיקי בתי המשפט האלקטרוניים), כך שהגשת כתבי בית דין על-ידי עורכי הדין באמצעות הרשת תיעשה כנגד תשלום כספי עבור כל הגשה. הלשכה דוחה תנאי זה על הסף בנימוק שהוא מנוגד לאינטרסים של עורכי הדין הזכאים לשירות הגשת כתבי בית-דין באמצעות הרשת ללא תשלום. לטענת הלשכה, דרישת ברק אף סותרת את האמור ולכן אינה לגיטימית. "תמוה הדבר", נטען, "שדווקא חברת ברק, שנכשלה במילוי חובותיה על-פי חוזה ההתקשרות עם הלשכה, ממהרת להטיח האשמות". באשר להשתתפות עו"ד חיים רביה, נאמר, כי רביה הודיע בשנת 2001 כי הוא יימנע מליטול חלק בדיונים ובהליכים הנוגעים אליו, בשל זאת שמשרדו מייצג את חברת נטוויז'ן, שהשתתפה כמציעה במכרז, הוא אף נמנע מייצוגה באותו מכרז.

הנהלת ברק דוחה בתוקף את גירסת הלשכה, וטוענת כי אם אכן יש בידי הלשכה הוכחות לאי קיום ההסכם מצד ברק, הרי שפתוחה בפניה הדרך לקיים את הפרוצדורה הקבועה בהסכם בדבר "פתרון סכסוכים". ברק טוענת, כי ברשת הבר נט הושקעו טכנולוגיות גבוהות והיא פועלת באופן סדיר ובאיכות גבוהה. הנהלת ברק טוענת עוד, כי מאליו מובן שהיא זכאית לקבל תשלום עבור השירותים שהיא מעניקה במסגרת הרשת ללקוחות/עורכי הדין, וכי בהסכם אף נקבע מנגנון לאישור גובה התשלומים. הניסיון להתנער מכך, טוענת הנהלת ברק, נובע משיקולים זרים, שעיקרם: ניסיון להוציא פרוייקט זה, שלא כדין, מידיה של חברת ברק.

הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: בתי המשפט משתפים פעולה עם לשכת עורכי הדין וימשיכו לשתף פעולה איתם. יחד עם זאת, מערכת המחשוב של הנהלת בתי המשפט אינה תלויה בשום ספק מסויים.