בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
את מה שהמשטרה לא הייתה מצליחה לעשות עם אלפי שוטרים עשו כמה בני משפחה דרוזית שדיכאו התקוממות מוסלמית לאומנית בגליל המערבי
|
אבו סנאן בבוקר שאחרי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הפגנה של ערבים שהתקיימה בשבוע האחרון על כביש 70, כאות הזדהות עם תוקף השוטרים מכפר כנא ונשאה אופי אנטי-ציוני התפזרה חיש מהר. לא, זו לא הייתה משטרת ישראל שפיזרה את המפגינים אלא כמה מאנשי משפחה דרוזית משפיעה שהציבו למפגינים אולטימטום לפזר את ההפגנה בתוך 10 דקות, אחרת תפוזר ההפגנה בכוח הזרוע. בשבת לפנות בוקר קפצתי בבהלה מהמיטה לשמע קול רימון הרסס שהושלך באבו סנאן. לו היו שואלים בעצתי לא הייתי ממליץ לאיש לנקוט באלימות, אבל באלימות הקשה שהופעלה יש ממד הרתעתי, שכנראה יוביל לשקט בן כמה שנים. במקום בו משטרת ישראל אינה יודעת לשמור על שארית כבודה האבוד של מדינת ישראל עושים זאת אחינו לנשק הדרוזים, שמכירים היטב את השפה בה יש לדבר מול מי שמנסים למוטט את אושיות המדינה בה הם חיים. לפני כשלושים שנה הם עשו זאת בקרב בין ג'וליס לכפר יאסיף שבו נורה גם טיל אר-פי-ג'י אחרי משחק כדורגל. לפני כשישים שנה הייתה קטטה המונית בכפר כסרא שבה גם כן הושלך רימון, אך מספר הנפגעים היה קטן בהרבה. בימים בהם מבקשת ממשלת ישראל להקים עיר ערבית חדשה ממזרח לעכו, מהווה ריכוז הדרוזים הגדול ביותר במדינה את חומת המגן של הגליל המערבי. היוזמה להקים כפר דרוזי נוסף בגליל המערבי מחזקת את הביטחון של ישובי האזור היהודיים, ועשויה להיות זו שתמנע התפרצות ערבית לאומנית לגליל. בשעות בהן נכתבת רשימה זו יורד גשם זלעפות באבו סנאן, ששטף את כתמי הדם מזירת ההתגוששות בכפר. הזמן יעשה את שלו והפצעים יגלידו, אך הצלקת תישאר. המכה הקשה עשויה להשיג את ההרתעה, ובפעם הבאה יחשבו לאומנים מוסלמים פעמיים אם להגיע לבתי הספר חבושים בכאפיות.
|
תאריך:
|
16/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
16/11/2014
|
|
עידן יוסף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אזרח 2
|
16/11/14 00:49
|
|
2
|
|
אדיר 1
|
16/11/14 02:26
|
|
3
|
|
הבנה מרשימה
|
16/11/14 02:59
|
|
4
|
|
דן ה
|
16/11/14 03:18
|
|
5
|
|
בבבור
|
16/11/14 05:33
|
|
6
|
|
אייל, תל אביב-יפו
|
16/11/14 06:03
|
|
|
|
יוסי ג
|
16/11/14 15:33
|
|
7
|
|
וינטר הניה
|
16/11/14 06:38
|
|
8
|
|
דרוזי
|
16/11/14 20:41
|
|
|
|
נתין מדמנת ישראל
|
17/11/14 14:39
|
|
9
|
|
יוד יוד
|
17/11/14 14:43
|
|
פרשת השבוע נקראת חיי שרה והיא פותחת דוקא במותה של שרה (בראשית כג): [א] וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. על מאורעות חייה של שרה אמנו קראנו בפרשות הקודמות שלא נקראו על שמה ובפרשה הקרויה על שמה אנחנו קוראים דוקא על מותה. צריכים לומר שהמסר כאן הוא שחייו האמיתיים של אדם נודעים באמת אחרי מותו, במורשת שהותיר אחריו.
|
|
|
פרשת חיי שרה ראויה לציוּן מיוחד מבחינות שונות. בָּראש וּבראשונה זו היא הפרשה היחידה בתורה הקרוייה על שם אישה - שרה אמנו, האישה היהודייה האולטימטיבית, אֵם האומה הגדולה שהטביעה חותמה עליה ועיצבה את אישיותה לדורות. היא אינה רק אשתו-של, רעייתו הנאמנה של אברהם אבינו, אלא מנהיגה דגולה בזכות עצמה, ויש לכך משמעות סמלית ברורה. בַּכתובים ישנם שני ספרים הנושאים שמות נשים: רות ואסתר. גם בהם מדובר בשתי נשים מנהיגות מובהקות וגואלות העם, אסתר בגופה מגזירת המן, ורות - כְּאֵם המשיח העתיד לבוא.
|
|
|
ובכן, להווי ידוע כי חלק לא מבוטל מחברי כנסת ישראל אינם, איך לומר זאת, מצטיינים בהבנת הדמוקרטיה. לא שאינם משתמשים במילה על ימין ועל שמאל הלוך ושוב במחזוריות קבועה עם הטעמות ותנועות גוף המביעות נחישות ועוצמה, ובעיקר הבעות האמורות לשדר חוכמה ועומק אינטלקטואלי.
|
|
|
כך מתארת ברברה טוכמן בספרה "אוגוסט 1914" ("דביר" 1999) את הלך הרוח בקרב החיילים לאחר שהתייצבה החזית המערבית באירופה במלחמת העולם הראשונה, למשך ארבע שנים של מלחמת חפירות: "כאשר מדי סתיו-בסתיו אמרו בני האדם שאין הדבר יכול להימשך חורף נוסף, כאשר עברו האביבים, כלו קיצים וטרם נראה קיץ, רק התקווה שתצמח מכל זה טובה כלשהי לאנושות היא שחיזקה ידי בני אדם ואומות במלחמתם".
|
|
|
לא בקלות נענה מקנזי לבקשת איליה לצרפו למסע המסוכן אל מעמקי המדבר, זמן כה קצר אחרי שהבריא מפציעתו במהלך הרכיבה מקשגר אל לֶה. וכי במה יכול רוסי נימול וחסר-מזל, שגם ממעיט בדיבור וגם מסרב לגלות במי הוא רוצה לנקום, לסייע לטנזין, מלווה-השיירות המנוסה, במהלך מסע כזה? מהמעט ששמע מפיו, לא הצליח מקנזי להחליט אם רצוי שאיש חידתי כזה יוסיף בנוכחותו נטל על טנזין, גם אם האחרון תמך בצירופו למסע שינהיג. וכי מה היה צריך מקנזי להבין מהדברים ששמע פעם מאיליה, כי בנעוריו רצה להאמין בבני האדם, אך כעת אמר, "גם בהם אני כבר לא מאמין" (עמ' 622), מלבד יאוש וחוסר מוכנות לשתף פעולה עם המשתתפים האחרים במסע הנקמה הזה?
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
רק ההיסטוריונים יקבעו בעתיד - וגם אז תהיה מחלוקת - מה היה נכון ממה, אך הפור נפל ומבחינה רגשית הוא בוודאי עונה על ציפיותיי
|
|
|
עידן יוסף |
שיעור היירוט של כטב"מים נמוך משמעותית משיעור יירוט הרקטות. במערך ההגנה האווירית הודפים את הטענות כאילו לא נערכו מראש לאתגר ומסבירים זאת במורכבות - גודל הכטב"מים, משך המעוף הקצר, הט...
|
|
|
רון בריימן
תזכורת לבני גנץ: מצב החירום עדיין קיים, ואף מחמיר מכתבי ההתפטרות של שרי המחנה הממלכתי צפויים להיכנס לתוקף רק למחרת חג השבועות אם כך, עדיין לא מאוחר מדי לנתניהו ולגנץ - ולא רק ל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|